Le Chateaubriand ביקור שני
לפני כ 10 שנים חווינו ארוחה מופלאה, מיוחדת, יצירתית
ויצרית די סמוך לפתיחתה, כשהייתה בצמרת הליסטה של
סן פלגרינו.
עדיין בין הטובות שבעולם לפי אותו אתר מדרג, שאטובריאן
לעולם לא תזכה לכוכבי מישלן. זהו ביסטרו באווירה, בעיצוב,
בגישה הידידותית והלא רשמית כלפי הסועדים, שהיו והווים
עדר של תיירים ״ צועקי״ אמריקאית בנוסף לפרצי הצחוק
שפרויד היה עושה מהם מטעמי פרושים.
לא שהאוכל הפעם היה גרוע חו״ח אבל הקסם פג, כנראה
בגלל קללת האל בפודיז.
עדיין, כאז, חייבים להזמין מקום לסבב הראשון. או לעמוד בתור
לשני. כדיין, כאז, התפריט קבוע ואין בלתו: 4 קטנות, אחת ראשונה, עיקרית דגית, עיקרית בשרית (שקדי העגל), 2 קינוחים וסיומת פטיפורית אחת. סהכ 70 יורו.
אהבתי את הבויקוס האוורירי החם היישר מהתנור, את לחם המחמצת
המעולה (מיקור חוץ), מנת הדג ברוטב גבינה לבנה ודבש, שקדי העגל המצויינים, קינוח האפונה, וגם איך לא, היינות ששתינו.
לפני כ 10 שנים חווינו ארוחה מופלאה, מיוחדת, יצירתית
ויצרית די סמוך לפתיחתה, כשהייתה בצמרת הליסטה של
סן פלגרינו.
עדיין בין הטובות שבעולם לפי אותו אתר מדרג, שאטובריאן
לעולם לא תזכה לכוכבי מישלן. זהו ביסטרו באווירה, בעיצוב,
בגישה הידידותית והלא רשמית כלפי הסועדים, שהיו והווים
עדר של תיירים ״ צועקי״ אמריקאית בנוסף לפרצי הצחוק
שפרויד היה עושה מהם מטעמי פרושים.
לא שהאוכל הפעם היה גרוע חו״ח אבל הקסם פג, כנראה
בגלל קללת האל בפודיז.
עדיין, כאז, חייבים להזמין מקום לסבב הראשון. או לעמוד בתור
לשני. כדיין, כאז, התפריט קבוע ואין בלתו: 4 קטנות, אחת ראשונה, עיקרית דגית, עיקרית בשרית (שקדי העגל), 2 קינוחים וסיומת פטיפורית אחת. סהכ 70 יורו.
אהבתי את הבויקוס האוורירי החם היישר מהתנור, את לחם המחמצת
המעולה (מיקור חוץ), מנת הדג ברוטב גבינה לבנה ודבש, שקדי העגל המצויינים, קינוח האפונה, וגם איך לא, היינות ששתינו.
