LAST TIME ON

[תופס עוגב]

LAST TIME ON

הקוינטות. כל מי שעוד היו לו שאלות בענין הקוינטות (כולל גרי - שלא ממש שאל

), הן נענו, למרות שהשרשור כבר עבר לדף השני. אם למישהו יש עוד שאלות - תשאלו כאן (כדי שאראה שהן נשאלו)

 

[Jemand]

המעגל?

 

[תופס עוגב]

לא, המקבילות.

תציץ בעמוד הבא, שם, בשרשור בנושא מקרתיזם, שירה שאלה על הקוינטות המקבילות (בהקשר של העלאות על מוקדים). אז עלו אי אלו שאלות ועניתי אי אלו תשובות בענין.

 

[אטיוד5]

כן, יש לי

לא נפתר לי הפרדוקס. אולי אסביר אותו שוב. לפי דעתי אין קוינטות מקבילות. בשיא החיסכון אגיד - או שאינן קוינטות, או שאינן מקבילות. אם מכוונים פסנתר, נאמר, לפי מרווחים שווים - מה שנקרא הפסנתר המושווה - אזי המרוח בין 7 חצאי טונים, שאמור ליצד קוינטה - איננו בדיוק קוינטה. כמו שכתבתי שם - המרווחים יהיו בערך 1.49 במקום 1.5. ואילו, אם נכוון את הפסנתר בקוינטות מדויקות ביחסים של 3:2, נראה שאנחנו יוצרים עיוותים. סתם לדוגמא - ניסיתי "לכוון" היום פסנתר (על הניר) - התקדמתי מ C ל G ביחס 3:2 ואח"כ ל D גבוה באותו יחס, ואח"כ חזרתי ל D הנמוך ע"י חילוק ה-D הגבוה ב-2. וכו' וכו' - כל פעם התקדמתי בשתי קוינטות "למעלה" ואח"כ חזרתי/ירדתי לאוקטבה הראשונה ע"י חילוק ב-2. כך המשכתי עד שכל האוקטבה התמלאה. הצליל האחרון שהגעתי אליו היה C גבוה, והוא סטה ב 2 אחוזים מלאים מכפולה של 2 לעומת ה C הנמוך! כלומר - אין פה מקבילות. כל העיניין הזה קצת נודניקי כי האוזן מעגלת/מתרגלת. אבל בכל זאת - יוצא שאין דרך לכוון כלי מוזיקלי ללא בעיות. הקושי נובע מזה שפיזיקלית חלוקת המיתר נעשית במספרים טבעיים, בעוד שמתמטית החלוקה צריכה להתבצע ע"י מספרים אי ראציונלים - השורש ה-12 של 2. נו, מה לעשות - העובדה שאין כיוון "טבעי" אופטימלי מטריפה את דעתי.

 

[תופס עוגב]

אכן מעיק פרדוקס פיטגורס

(המעגל שהוא בעצם ספיראלה, אבל לא משנה). הענין הוא שהקוינטות, גם אם אינן זהות/מדוייקות, הן קוינטות דיין כדי להחשב מקבילות. מה לעשות, אנחנו שומעים שמיעה יחסית ולא אבסולוטית. כן, כולנו, גם האבסולוטיקנים שביננו, ומזל גדול שכך הוא - אחרת לא היה מקום למוזיקה בעולם.

 

[אטיוד5]

ואני הבנתי ...

שיחסי ואבסולוטי אינן המילים הנכונות בהקשר הזה. אבסולוטי משמעו שהאדם יודע להבחין בין התדרים - כלומר, מושרש לו במח מהו תדר 440 (סתם לדוגמא) ואם תנגן לו תדר 443 הוא ידע מיד לומר לך - אדוני, אתה מזיף. ויחסי פרושו שלא אכפת לו לאדם אם תשמיע לו 443 במקום 440 ובלבד ששאר הצלילים יתיחסו כנדרש אל אותו 443. כלומר - אם תביא לו פסנתר שמכוון כולו רבע טון גבוה מדי - זה לא יעצבן אותו כלל, בעוד שמר אבסולוט ילך להרוות את צמאונו בדיוק במשקה הזה מחמת הביאוס. אבל עדיין חשוב לו, למר יחסי שהעסק יהיה מכוון! הדבר שאני דיברתי עליו הוא חוסר היכולת האינהרנטית לחלק את האוקטבה לחלקים שווים שיהלמו את הפיזיקה של חלוקת המיתר. ההתאמה היא רק בערך. זה לא שייך ליחסי או אבסולוטי. העיניין הוא שפשוט לא ניתן, בתיאוריה, לבצע את החלוקה. אין כיוון נכון. לא קיים. דווקא את מר אבסולוט קל לרצות - אפשר ללמדו מכתחילה מהם התדרים המדויקים המתאימים לכל טון וטון, ואח"כ בשומעו את הכלי המכוון לעילא לפי החלוקה המוסכמת - הוא יהיה מבסוט חלאס. את מר יחסי קצת יותר קשה לרצות - הוא דורש שאם זייפת ולו בהרץ אחד באחד הצלילים - שכל שאר הקלידים יסתדרו בשורה לפי הצליל המזויף לפי המרוחים הנדרשים. ואותי ואותך ואת שאר עם ישראל ואומות העולם - הכי קל לרצות - אנחנו לא כ"כ איסטניסים.

 

[shellyland]

ואני לא הבנתי...

למה זה כל כך מטריף את דעתך? זה הרי עניין תיאורטי בלבד, לא? מדוע הוא כל כך קשה לך?

 

[אטיוד5]

יש פה דוגמא פנטסטית ...

שבה מה שנראה לכאורה טבעי - איננו כזה כלל וכלל. באופן טבעי צריכים לכוון כלים לפי חלוקות במספרים, שאף הם נקראים טבעיים. אבל כשעושים את זה, פתאום מגלים שזה לא מסתדר. יוצא שהטבע הוא לא טבעי. נו, מה לעשות, ככה אני - זה שובר אותי לחלוטין. כבר שאלתי אותך פעם אם את פסיכולוגית, נכון? כאילו - אם היית - היית לוקחת אותי לטיפול על כזה דבר?

 

[shellyland]

כן ולא

לא, אני לא פסיכולוגית, אבל אני עוסקת בתחומים טיפוליים באופן לא מקצועי. וכן, הייתי לוקחת אותך לטיפול על כזה דבר.

 

[shellyland]

ולפני שתשאל:

הוראה מתקנת, הדרכת מתבגרים וסיוע נפשי בזמן משבר.

 

[תופס עוגב]

חצי מקבל

מקבל כי יחסי ואבסולוטי הן מילים לא מתאימות אם מתחשבים בעובדה שהן כבר "תפוסות" ע"י משמעויות אחרות. לא מקבל, כי אם ניקח את המילים במשמעותן המילולית - הן מתאימות להפליא להסבר שלי. בכל אופן, כיוון שבמוזיקה עסקינן, אז נכון שעד לפני כ200 שנה למדו אותה במסגרת המדעים המדוייקים, אבל לשמחתי עברו הימים האלה. מזמן. כך שהעובדה שאנחנו שומעים את הקוינטות ככאלה גם אם אינן מדוייקות - יש בה יותר לשמח מאשר לצער (אלא אם כן כבודו בונה כילים במקצועו).

 

[אטיוד5]

באמת אני שמח ששמיעתי ...

יודעת לעגל פינות. ומה שמטריף את דעתי - גם כבר הסברתי. אני בונה כלים? הרעיון הזה גבה-מצחיק עד היסטרי. ואפרט: בימי היסודי העליזים שלי, אמי נקראה פעמיים במהלך שמונה השנים ההן לבית הספר. בפעם הראשונה רצו להשאיר אותי כתה (ולא אביתי). בפעם השניה, המורה למלאכה (!) התלונן באזני אמי שאני "מזלזל". הוא לא שער בנפשו שקיימות ידיים שמאליות כ"כ שלא מסוגלות אפילו לגזור ניר באופן ישר. ועכשיו צא ולמד לגבי בניית כלים מוזיקליים.