kanji, kana (hiragana, katakana) n

[אבודה באבודים]

kanji, kana (hiragana, katakana) n

אוקי, אני מתחילה ללמוד באינטרנט על השפה היפנית ובעיקר הכתיבה, אני עובדת לפי איזה אתר באנגלית שמצאתי אותו הכי נוח לי ללימוד, אני הבנתי בכלליות את ההבדלים בין הכתב. אבל.... מישהו יכול לפרט לי יותר טוב את ההבדלים!.... יהיה לי הרבה יותר קל להבין, ואני מבקשת - אני ברמה של מתחילה אז לא להוסיף לי ביטויים שאין לי מושג מה הם אומרים. בתודה מראש לכל חברי הפורום אנונימית נ' http://www.kanjisite.com/html/start/index.html זוהי כתובת האתר שלי

 

[לירון אוהבת יפן]

מנסה לעזור

קודם כל, ברוכה הבאה לפורום

. השפה היפנית לא קלה ללימוד, והכתב במיוחד, ועוד יותר אם את מנסה ללמוד את זה לבד. מה שאני מנסה להגיד זה שלא צריך להתבעס אם את לא מבינה ישר על ההתחלה. בסוף זה יכנס... (גם אני התחלתי ללמוד מהאינטרנט). אני אנסה להסביר על הכתב: אתחיל מהסוג הכי מסובך: הקנג'י. הקנג'י הן בעצם סימניות שהגיעו מסין, שבהן כל סימנית (שזו בעצם אות מורכבת, או מעין ציור קווים) מייצגת מילה מסויימת ומשמעות מסויימת, ולא אות כמו בשפות מערביות. (הסימניות התפתחו למעשה מכתב ציורים). הקנג'י הוא הכתב העיקרי, ומשתמשים בו לכתיבת שמות עצם ובסיסים של תארים ופעלים (כלומר, החלק של הפועל שנשאר קבוע בכל ההטיות השונות).כל בוגר תיכון ביפן יודע בערך 2000 קנג'י (לא זוכרת את המספר המדוייק). הירגנה: ההירגנה הוא כתב פונטי, שבו כל אות (כן, עכשיו זה כבר אותיות ולא סימניות) מייצגת הברה. ההירגנה משמש לכתיבת מילות יחס, הטיות דקדוקיות, ומילים יפניות שאין להן קנג'י. לפעמים בספרי ילדים או ספרי לימוד מופיעות מעל הקנג'י אותיות הירגנה קטנות שמראות איך לקרוא אותו. הצורך בהירגנה בנוסף לקנג'י קיים משום שהדקדוק היפני שונה מהסיני: יש הרבה שימוש במילות יחסס והטיות שאי אפשר לכתוב בסימניות סיניות. בנוסף להירגנה התפתח גם הקטקנה, עוד כתב פונטי שנכתב בקווים ישרים (ההירגנה יותר מעוגל). כיום משמשת הקטקנה לכתיבת מילים בעלות מקור זר, לא יפני, ושמות לא יפניים (לדוג' השמות שלך ושלי ייכתבו בקטקנה) מקווה שהיה מספיק ברור. לא כתבתי הסבר על דרכי הקריאה של הקנג'י כי זה נושא להודעה בפני עצמה, אבל אם זה יהיה בסדר לך מה שכתבתי עד עכשיו אני יכולה לנסות להסביר גם את זה.

 

[tzuru]

במנגה

מנגה זה הקומיקס היפני שהוא דבר מאאאאאאאאאאאאאאאאוווווווד נפוץ ביפן. במנגה יש חלוקה, למבוגרים השימוש יהיה רב בקנג'י (סימניות) וכמובן ע"פ כללי הדיקדוק בהירגנה (שבמקור היה כתב לנשים ולילדים אך נכנס לשפה יות ויותר). לילדים רוב המנגה היא בהירגנה. לנוער יש קצת קנג'י עם פוריגנה (furigana)(הירגנה קטנה מעל הקנג'י שמסבירה איך קוראים את זה) מה שמשוטף לכולם הוא שאם אדם זר (אפילו קוראני) ידבר, תמיד יהיה כתוב בקטקנה - כי הוא זר! (הקטקנה במקורו שימש לתרגומים מסינית והודית בעיקר של כתבים בודהיסיטים ולתקופות נחשב ל"כתב הנזירים" כמו שההירגנה היתה "כתב הנשים") ביפנית - רק בשביל לבלבל עוד קצת יש גם את ה רומג'י(romaji) שזה משמש לאקרונים (או ראשי תיבות תקראו לזה) באנגלית. לדוגמא: OL זה אופיס ליידי, פקידה, מזכירה או אשת עסקים שעובדת במשרד (oeru). המלצה שלי, ללמוד לבד זה מאוד נחמד, אבל ללמוד בשניים זה נחמד כפליים (ועם מורה זה גם יעיל....) בהצלחה בכל דרך ואני מקווה שלא בלבלתי יותר מידי אלא עשיתי קצת סדר, צור.

 

[אבודה באבודים]

תודה

עכשיו יהיה לי הרבה יותר קל,ההסבר היה מעולה! אני אשמח שתכתבי לי גם על דרכי הכתיבה של הקנג'י, בתודה מראש אנונימית

 

[אבודה באבודים]

הכוונה של המכתב היתה לכולם

המכתב היה לכל מי שעזר לי ובמיוחד ללירון אוהבת יפן!

 

[דנה השניה]

יש מאמרים מצוינים בקטגוריה

מאמרים וקישורים פה בפורום. הם נותנים הסבר בסיסי טוב. הפס הכחול בראש הדף...