Just Jack – Overtones
האי הבריטי פורח השנה יותר מתמיד וזו רק ההתחלה של השנה. לפני שנסתכל על מה שצפוי לנו כדאי לשים לב למה שכבר הכה בנו ,ובגדול. השם הוא ג'ק, ג'אסט ג'ק. בחור בריטי ממוצא שמזמר להנעתו כבר כמה שנים טובות ויש לו באמתחתו 2 אלבומים, Overtones הוא האלבום החדש שיצא בתחילת השנה. נתחיל משנת -2002 השנה שיצא The Outer Marker האלבום הראשון שלו שנחל בעיקר אכזבות קשות, שום סינגל מתוכו לא הצליח והוא נכשל בגדול, ולמרות הכול עדין מדובר על אלבום פנטסטי שמציג כאן ראפר "בתול" מלא אמביציות וחומר מקורי. אם השנים שעברו הבחור רק השתפר ולקח את עצמו בידיים יותר ויותר, התוצאה מפתיע מאוד, כאשר מדובר כאן על אחד האלבומים הטובים של השנה באי ובעולם ההיפ-הופ בכלל. השוו אותו לגרסה הרצינית של מייק סקינר (The street) ,כבוד לא קטן להיות חלק מהמשפט הזה ,במיוחד שמייק הוא אחד המייסדים של הז'אנר ומוביל הסצנה באנגליה. Overtones, הוא אלבום נפלא, אני חייב להגיד את זה, כי זה פשוט יושב אצלי על הלשון וזה חייב לצאת. אלבום שבשמיעה הראשונה שלו כבר משפיע עליך ואתה רוצה לשמוע אותו עוד פעם. בין הרצינות לציניות שבו, השבריריות ורומנטיות שבו הכול משתלב ביחד להרמוניה אחת גדולה ומאוד מגובשת. הזרימה של האלבום פשוט מדהימה, המעברים בין השירים המהירים (Starz in Their Eyes) לאטיים (Lost) כמעט ולא מורגשת והאלבום נגמר עוד לפני ששים לב. למי שמתקשה בגלל המבטא ,אז יש כאן מיעוט בעוצמה, אומנם זה לא מייק סקינר החריף אבל בהחלט שומעים כאן את הייחוד של המבטא, סביל ביותר. עד עכשיו יצאו כבר שלושה סינגלים מתוך האלבום והוא הגיע למקום השישי במצעד האלבומים הבריטי, הוא אפילו הצליח להשתחל למצעד הבילבורד במקום ה-91. אולי בגלל האלטרנטיביות שבו, חוסר השגרה שהוא מציג כאן, שינוי הסגנון בין שיר ושיר הוא שמצדיק את הצלחתו הגדולה. מספיק להקשיב לשלושת הסינגלים מתוכו ולהבין על מה האלבום סובב, ואם נכנסים כבר לאלבום עצמו קשה להתאכזב ממנו. האלבום שמאוד מזכיר לי את A Grand Don't Come for Free של סקינר, אלבום אם המון חומרים חדשים ומעניינים שלא שמענו קודם, אלבום שבעוד כמה שנים נסתכל עליו ונראה שהוא הקדים את זמנו. האלבום הזה הוא אחד הטובים של השנה, אמרתי בהתחלה ואני אומר שוב, אלבום כזה רצוי לא לפספס ,וזה מכוון לכל חובב מוסיקה באשר הוא...
האי הבריטי פורח השנה יותר מתמיד וזו רק ההתחלה של השנה. לפני שנסתכל על מה שצפוי לנו כדאי לשים לב למה שכבר הכה בנו ,ובגדול. השם הוא ג'ק, ג'אסט ג'ק. בחור בריטי ממוצא שמזמר להנעתו כבר כמה שנים טובות ויש לו באמתחתו 2 אלבומים, Overtones הוא האלבום החדש שיצא בתחילת השנה. נתחיל משנת -2002 השנה שיצא The Outer Marker האלבום הראשון שלו שנחל בעיקר אכזבות קשות, שום סינגל מתוכו לא הצליח והוא נכשל בגדול, ולמרות הכול עדין מדובר על אלבום פנטסטי שמציג כאן ראפר "בתול" מלא אמביציות וחומר מקורי. אם השנים שעברו הבחור רק השתפר ולקח את עצמו בידיים יותר ויותר, התוצאה מפתיע מאוד, כאשר מדובר כאן על אחד האלבומים הטובים של השנה באי ובעולם ההיפ-הופ בכלל. השוו אותו לגרסה הרצינית של מייק סקינר (The street) ,כבוד לא קטן להיות חלק מהמשפט הזה ,במיוחד שמייק הוא אחד המייסדים של הז'אנר ומוביל הסצנה באנגליה. Overtones, הוא אלבום נפלא, אני חייב להגיד את זה, כי זה פשוט יושב אצלי על הלשון וזה חייב לצאת. אלבום שבשמיעה הראשונה שלו כבר משפיע עליך ואתה רוצה לשמוע אותו עוד פעם. בין הרצינות לציניות שבו, השבריריות ורומנטיות שבו הכול משתלב ביחד להרמוניה אחת גדולה ומאוד מגובשת. הזרימה של האלבום פשוט מדהימה, המעברים בין השירים המהירים (Starz in Their Eyes) לאטיים (Lost) כמעט ולא מורגשת והאלבום נגמר עוד לפני ששים לב. למי שמתקשה בגלל המבטא ,אז יש כאן מיעוט בעוצמה, אומנם זה לא מייק סקינר החריף אבל בהחלט שומעים כאן את הייחוד של המבטא, סביל ביותר. עד עכשיו יצאו כבר שלושה סינגלים מתוך האלבום והוא הגיע למקום השישי במצעד האלבומים הבריטי, הוא אפילו הצליח להשתחל למצעד הבילבורד במקום ה-91. אולי בגלל האלטרנטיביות שבו, חוסר השגרה שהוא מציג כאן, שינוי הסגנון בין שיר ושיר הוא שמצדיק את הצלחתו הגדולה. מספיק להקשיב לשלושת הסינגלים מתוכו ולהבין על מה האלבום סובב, ואם נכנסים כבר לאלבום עצמו קשה להתאכזב ממנו. האלבום שמאוד מזכיר לי את A Grand Don't Come for Free של סקינר, אלבום אם המון חומרים חדשים ומעניינים שלא שמענו קודם, אלבום שבעוד כמה שנים נסתכל עליו ונראה שהוא הקדים את זמנו. האלבום הזה הוא אחד הטובים של השנה, אמרתי בהתחלה ואני אומר שוב, אלבום כזה רצוי לא לפספס ,וזה מכוון לכל חובב מוסיקה באשר הוא...
המבטא לפעמים מעצבן ומפריע להבין את המילים ("עעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע"), אבל כנראה שבריטניה זה אחד המקומות היחידים בעולם שבו עדיין הייצירתיות והskill של הראפר לא פחות חשובים מההפקה.