הכל עניין של ציפיות
אמנם אין לי פרספטיבה להשוואה (הנסיון היחיד שלי על אופנוע, הוא במגרש לימוד... או פעמים ספורות כמורכבת לפני מליון שנה), אבל זה חלק מהעניין.
לא חוכמה להשוות קטנוע מנהלים לאופנוע ספורט, כמו שלא חוכמה להשוות את הפורד פוקוס המשפחתית שלנו לפרארי או בוגאטי ויירון...
אבל זה לא אומר שאין הנאה, או שלא מורגשת הדו"גיות.
עדיין, מרגישים הטיות בסיבובים (גם אם לא מגיעים עד המרפק - ואגב, לא בטוח אם בגלל מגבלות הכלי, או בגלל שזה פשוט לא סגנון רכיבה מתאים), מרגישים את הרוח בפנים, מרגישים מהירות ועוצמה (גם אם לא מגיעים ל-200 קמ"ש או אפילו קרוב), וכשמטיילים - מריחים את כל הריחות (של הפרחים וגם של המזבלה הסמוכה...), מרגישים את החוץ קרוב-קרוב - לגמרי לא כמו במכונית.
יש נטייה לאופנוענים לזלזל בקטנועים (רק לפני כמה ימים, מישהו בפורום השכן האשים את כל צרות העולם בטפשות של הקטנועיסטים, כי נורא מסובך, ודורש תואר שלישי לפחות, ללמוד הילוכים, ולכן הטפשים הולכים לקטנועים). אני חושבת שזו "משפחה" דו"גית שונה, עם מטרות שונות, ועדיין, הקרבה בין קטנועים ואופנועים היא הרבה יותר מאשר בין קטנועים ופחיות, למשל, ואני לא חושבת ש"קטנוע זה אופנוע למי שלא מסוגל".
