Jon Rose - חמישי 16.11 לבונטין7
"הכינור שלו יכול להישמע כמו חריקת רכבת תחתית לפני עצירה, יללת גיטרה של ג'ימי הנדריקס או צעצוע מכני המגרגר בעדינות" The New York Times "עובד כמו שד כדי להפיק כל צליל אפשרי... כשהוא מקפץ הנה והנה, פורט ומנסר מיתרים, קורע לגזרים את הקשת, מנער ומשקשק את העץ או מתגלגל דרך סולמות לא שפויים, רוז הופך לפגניני של המילניום החדש - עוצר רגע קט לפני שהוא הורס את הכינור כדי לחלץ ממנו את האפקט האפשרי האחרון" The West Australian ג'ון רוז האוסטראלי הוא כנר רב-גוני וחקרן בלתי ניתן למיתוג. טיפוס חתרני ואחת הדמויות הצבעוניות ביותר במוסיקה הניסיונית, הוא עבד עם מוסיקאים כמו ג'ון קייג', פרד פרית' וג'ון זורן, והשתתף ביותר מ-60 אלבומים. רוז מוכר בעיקר בזכות חוש ההומור הפרוע שלו, דרמות רדיו ניסיוניות שהקליט, עבודות במה מאתגרות שיצר וכלי המיתר הרבים שעברו על-ידו התעללות או המצאה מחדש. בין ה"כינורות היחסיים" שבנה אפשר למצוא כינור דו-בוכנתי תלת-צווארי מתגלגל, כינור מגפון חצי-גודל, כינור 19 מיתרים וכינור כפול מוּנע-אופניים. כמי שחי באוסטרליה בין שתי הגדרות הארוכות בעולם (גדר כלבי הפרא וגדר הארנבים מס' 1), ג'ון רוז החל לפני יותר מ-20 שנה להתעניין בנגינה על גדרות, שאינן אלא כלי מיתר ארוכים במיוחד לדידו. מאז הוא מנגן ומקליט מוסיקת גדרות מסביב לעולם. טווח רחב של מוסיקה אווירתית ניתן לדלות, לדבריו, מסימני נוף אלה הנמצאים בכל מקום. גם בארץ ינגן רוז על גדרות, בין השאר על גדר ההפרדה וגדר המערכת עם מצרים, כחלק מעבודה על DVD חדש. "אני תוהה אם למין האנושי יש עתיד על כוכב הלכת הקטן והשדוד הזה... יש לנו קצת סיכוי אבל אנחנו חייבים לקחת סיכונים בקרוב. פרויקט הגדרות נותן מעין נחמה על-ידי גילוי של יופי בחפץ מלאכותי שבאופן מובנה הוא ממש מכוער", אומר רוז. רבות מעבודותיו שזורות בנושאים השואפים לשכתב את היסטוריית הכינור, בין השאר בעזרת משפחת רוזנברג - שושלת פיקטיבית של כנרים אוסטרליים הכוללת את ג'ו "דוק" רוזנברג כנר הג'ז, ג'ימי רוזנברג כנר הספיד-מטאל, ד"ר יוהנס רוזנברג המחנך הקלאסיקאי ודמויות נוספות ססגוניות לא פחות. הכינור, שנמצא לצד הפסנתר בלב-ליבה של התרבות הגבוהה, הופך בידיו של רוז לנשק נגד העולם המסודר שסוגד לכלי האציל. בהופעותיו רוז מניף לעתים את הכינור כמי שמבצע טקס שטני, ואילו ברגעים אחרים מזכיר את באסטר קיטון - מופעל על-ידי חוסר האונים של עצמו בפני התוהו ובוהו העומד להתרחש. משתטה בתוך רשת מערכות דגימה אלקטרוניות שטווה, הוא הופך לפגניני פוסט-מודרני עם אוצר מלים דיגיטליות בקצות אצבעותיו. הוא מציג זרם תודעה סוריאליסטי של צלילי מיתר אמיתיים ומדומיינים, כך שאי-אפשר לפעמים להבחין האם אדם או מכונה יוצרים את המוסיקה, ובסופו של דבר אין זה משנה. בהופעה בלבונטין 7 יציג רוז את Hyperstring Project - עבודה עטורת שבחים לכינור, תוכנה אינטראקטיבית, קשת מוגברת וכלי מיתר נוספים פרי המצאתו. Jon Rose: Hyperstring Project חמישי, 16.11, לבונטין 7, פתיחת דלתות 20:30, 50 ש"ח בהזמנה מוקדמת מופע פותח - Hardcortex 1.1 מיכל אופנהיים: זימרת צינורות, מחשב וגיורי פוליטי: מחשב, סאונד
"הכינור שלו יכול להישמע כמו חריקת רכבת תחתית לפני עצירה, יללת גיטרה של ג'ימי הנדריקס או צעצוע מכני המגרגר בעדינות" The New York Times "עובד כמו שד כדי להפיק כל צליל אפשרי... כשהוא מקפץ הנה והנה, פורט ומנסר מיתרים, קורע לגזרים את הקשת, מנער ומשקשק את העץ או מתגלגל דרך סולמות לא שפויים, רוז הופך לפגניני של המילניום החדש - עוצר רגע קט לפני שהוא הורס את הכינור כדי לחלץ ממנו את האפקט האפשרי האחרון" The West Australian ג'ון רוז האוסטראלי הוא כנר רב-גוני וחקרן בלתי ניתן למיתוג. טיפוס חתרני ואחת הדמויות הצבעוניות ביותר במוסיקה הניסיונית, הוא עבד עם מוסיקאים כמו ג'ון קייג', פרד פרית' וג'ון זורן, והשתתף ביותר מ-60 אלבומים. רוז מוכר בעיקר בזכות חוש ההומור הפרוע שלו, דרמות רדיו ניסיוניות שהקליט, עבודות במה מאתגרות שיצר וכלי המיתר הרבים שעברו על-ידו התעללות או המצאה מחדש. בין ה"כינורות היחסיים" שבנה אפשר למצוא כינור דו-בוכנתי תלת-צווארי מתגלגל, כינור מגפון חצי-גודל, כינור 19 מיתרים וכינור כפול מוּנע-אופניים. כמי שחי באוסטרליה בין שתי הגדרות הארוכות בעולם (גדר כלבי הפרא וגדר הארנבים מס' 1), ג'ון רוז החל לפני יותר מ-20 שנה להתעניין בנגינה על גדרות, שאינן אלא כלי מיתר ארוכים במיוחד לדידו. מאז הוא מנגן ומקליט מוסיקת גדרות מסביב לעולם. טווח רחב של מוסיקה אווירתית ניתן לדלות, לדבריו, מסימני נוף אלה הנמצאים בכל מקום. גם בארץ ינגן רוז על גדרות, בין השאר על גדר ההפרדה וגדר המערכת עם מצרים, כחלק מעבודה על DVD חדש. "אני תוהה אם למין האנושי יש עתיד על כוכב הלכת הקטן והשדוד הזה... יש לנו קצת סיכוי אבל אנחנו חייבים לקחת סיכונים בקרוב. פרויקט הגדרות נותן מעין נחמה על-ידי גילוי של יופי בחפץ מלאכותי שבאופן מובנה הוא ממש מכוער", אומר רוז. רבות מעבודותיו שזורות בנושאים השואפים לשכתב את היסטוריית הכינור, בין השאר בעזרת משפחת רוזנברג - שושלת פיקטיבית של כנרים אוסטרליים הכוללת את ג'ו "דוק" רוזנברג כנר הג'ז, ג'ימי רוזנברג כנר הספיד-מטאל, ד"ר יוהנס רוזנברג המחנך הקלאסיקאי ודמויות נוספות ססגוניות לא פחות. הכינור, שנמצא לצד הפסנתר בלב-ליבה של התרבות הגבוהה, הופך בידיו של רוז לנשק נגד העולם המסודר שסוגד לכלי האציל. בהופעותיו רוז מניף לעתים את הכינור כמי שמבצע טקס שטני, ואילו ברגעים אחרים מזכיר את באסטר קיטון - מופעל על-ידי חוסר האונים של עצמו בפני התוהו ובוהו העומד להתרחש. משתטה בתוך רשת מערכות דגימה אלקטרוניות שטווה, הוא הופך לפגניני פוסט-מודרני עם אוצר מלים דיגיטליות בקצות אצבעותיו. הוא מציג זרם תודעה סוריאליסטי של צלילי מיתר אמיתיים ומדומיינים, כך שאי-אפשר לפעמים להבחין האם אדם או מכונה יוצרים את המוסיקה, ובסופו של דבר אין זה משנה. בהופעה בלבונטין 7 יציג רוז את Hyperstring Project - עבודה עטורת שבחים לכינור, תוכנה אינטראקטיבית, קשת מוגברת וכלי מיתר נוספים פרי המצאתו. Jon Rose: Hyperstring Project חמישי, 16.11, לבונטין 7, פתיחת דלתות 20:30, 50 ש"ח בהזמנה מוקדמת מופע פותח - Hardcortex 1.1 מיכל אופנהיים: זימרת צינורות, מחשב וגיורי פוליטי: מחשב, סאונד