Jim Croce- You Don't Mess Around wi

Jim Croce- You Don't Mess Around wi

גשם, אדם במעיל שחור ארוך בתוך תא של טלפון ציבורי, צליל חיוג ולאחריו צליל של מקשי הטלפון, צלצול טלפון, והקול בצד השני עונה. -"מודעין שלום מדברת צינורית, במה אוכל לעזור?" -"האלו...מרכזיה" -"כן שלום אדוני, כאן מודעין" -"מרכזיה את חייבת לעזור לעזור לי, המספר שלו נשטף בגשם, והאסימון עומד להגמר, את חייבת לעזור לעזור לי" -"אדוני מה זה אסימון?" -"נו את יודעת אסימון..., לא משנה את את בטח יודעת מי זה..., גבוה כזה עם שיער ארוך וגיטרה, בלילה כזה של חורף חיבים אותו, ואף אחד כבר לא זוכר...מרכזיה.. האלו..." -"אדוני מתכוון לבוב דילן" -"לא, לא מי לא זוכר את דילן..חוץ מזה הוא ידע לשיר...לא לא דילן, הוא פשוט כזה, שר על האהבה, לא ראש מסובך". - -"האלו...מרכזיה...האלו.., את חייבת לעזור..חורף עכשיו וקר, ורק הוא יעזור..האלו" (צליל ניתוק) "לא משנה במילא אף אחד לא זוכר. ג'ים קרוצ'י הוא אחד מאותם גאונים שהזמן שכח, בתחילת שנות השביעים הוא היה הבטחה ענקית, הוא הוציא 4 אלבומים בחייו אבל רק שני האחרונים: You Don't Mess Around with Jim ו I Got a Name זכו להצלחה כל שהיא, אבל איזו הצלחות הם היו, הם סימנו את קרוצ'י כאחד הקולות המבטיחים של המוסיקה העולמית וכתשובה אמריקאית ניצחת לקט סטיבנס, מותו ב 1973 כשהוא בן 30 בלבד הגיעה לו דווקא כשהצליח לפרוץ סוף סוף לתודעת הקהל וסיים קרירה שיכלה להיות מופלאה. קרוצ'י נולד בפילפדיה ב 1943 וגדל על קאנטרי ורגטיים, אבל מה שהשפיעה עליו הכי הרבה הייתה היותו איש מעמד פעולים טיפוסי מהעיר הגדולה, ג'ים קרוצי היה האדם המומצע, הוא לא ניסה להיות משהו אחר וכך גם הפך למשורר של האדם הפשוט, שיריו חכמים משעשים עצובים עם נימה קלילה, אבל תמיד פשוטים, יוצאים מהלב וחודרים עמוק לבטן. קרוצ'י היה קודם כל משורר, אף אחד מעולם לא ידע לכתוב שיר אהבה כמוהו, הוא שר את המילים הכי פשוטות והכי אמתיות בכנות מדהימה ומבלי שהדבר יישמע מביך, רק ג'ים קרוצ'י יכול לשיר :" If I could save time in a bottle The first thing that I'd like to do Is to save every day Till Eternity passes away Just to spend them with you ולגרום לך להרגיש, שזה לא רק מילים, שזה באמת מה שהוא מתכוון, הוא באמת רוצה לשמר את הזמן בבקבוק בשביל לבלות אותו לנצח עם אהבותו, יש לו את היכולת הזו, הרבה יותר מכל אחד אחר. קרוצ'י יודע גם לשיר את האכזבות באותה כנות ובאותה תמימות הוא גורם לך לבכות מבפנים ולחייך מבחוץ, הוא מגיש את העצבות עם מנה גדושה של חיוך וציניות דקה. Isn't that the way they say it goes But let's forget all that And give me the number if you can find it So I can call just to tell them I'm fine and to show I've overcome the blow I've learned to take it well I only wish my words could just convince myself That it just wasn't real But that's not the way it feels וכן, הוא יודע גם לצחוק, לצחוק כמו שאנשים פשוטים צוחקים, כי קרוצ'י בסוף היום הוא איש פשוט, הוא אוהב בפשוט בוכה בפשוט וצוחק בפשטות וכמו כל עראס מצוי, הוא רוצה שתדע שאסור להתעסק איתו:" And you don't tug on Superman's cape You don't spit into the wind You don't pull the mask off that old Lone Ranger And you don't mess around with Jim יכולתי להמשיך ולתאר כל שיר כאן, אולי היה עדיף להשאיר את המילים שידברו בעד עצמן, אבל בסוף היום, במיוחד כשקר בחוץ, התקליט הזה הוא להתחבק עם אהובתך מיד אחרי שעשיתם אהבה, כשבחוץ יורד גשם, וחם לכם מתחת לשמיכות Photographs and memories Christmas cards you sent to me All that I have are these To remember you Memories that come at night Take me to another time Back to a happier day When I called you mine But we sure had a good time When we started way back when Morning walks and bedroom talks Oh how I loved you then Summer skies and lullabies Nights we couldn't say good-bye And of all of the things that we knew Not a dream survived Photographs and memories All the love you gave to me Somehow it just can't be true That's all I've left of you But we sure had a good time When we started way back when Morning walks and bedroom talks Oh how I loved you then
 

meandmeandme

New member
תענוג לקרוא את הביקורת שלך...

אני ת'אמת לא שמעתי בחיים שלי על ג'ים קרוק הזה אך את המילים של הרוב השירים שפרסמת הכרתי. אם כל ההיסתיגות שלי מלכתוב בקטישיות על אהבה אני חושב שתמיד יש מקום לאותם שירים שיזכרו לנו את מה ששכחנו. הביקורת שלך גרמה לי לחשוב על מישהו מיוחד שמגיע לה שאני יעטוף לי יפה איזה תקליט של גים קרוק ויתן לה כמתנה לחג.
 

LadyG

New member
כשבחרתי באלבום הזה

תחת ז'אנר ה- Singer-Songwriter לא חשבתי שאהיה בכזה מיעוט כואב. אלבום מצויין ליוצר שהספיק כל כך מעט בחייו הקצרים והיה לו מה זה מתאים להכנס לז'אנר הנ"ל. טוב, לא רציתם או שרק מעטים מכירים. הפשטות המקסימה של ג'ים קרוצ'י היא זו שכל כך שובה את ליבי. הוא הספיק בחייו הקצרים להיות נהג משאית, מרכזן, DJ ומורה לגיטרה. ג'ים קרוצ'י הוא כל אחד מאיתנו, שאומר במילים הכי פשוטות את מה שכל אחד מרגיש. וציטוט מאלבום אחר (האחרון שלו): But what I got to say can't wait I hope you'd understand Ev'ry time I tried to tell you the words just came out wrong so I'll have to say I love you in a song ותודה הניבלונגים על הביקורת היפהפיה והמקורית מקרב
 
../images/Emo47.gif../images/Emo45.gifכרגיל, פיצוץ אמיתי, בוס

סחתיקה על הביקורת, אהבתי (וגם הנושא מצוין...) נ.ב. מה העניין עם החתימות המתחלפות בקצב היסטרי? אני לא מצליח לעקוב (בכל פעם שאני חוזר ממשמרת - הפתעה חדשה:)
 
שוב תודה וד"ש לדודו מ"פרפר נחמד"...

תודו שהם דומים :) איך שלא יהיה, כבר הגבתי על ההודעה המצויינת הזאת, אבל העניין הוא שבגללה (וזאת לא האשמה, כמובן) אני יושב כבר שעתיים מול המערכת עם קופסת סיגריות שמתרוקנת במהירות ועם גרון חנוק (מהתרגשות, לא מהסיגריות...) מה עוללת, הניבלונגים?! עכשיו יקח לי יובל להוציא מהראש את הטרגדיה של האיש החביב הזה (עוד תאונת מטוס, עד מתי אלוהים?:):):) איך אפשר להקשיב לזה ואז להפסיק? (שנים שאוסף הלהיטים שלו לא ראה אור שמש אצלי...עד היום) Bad, Bad Leroy Brown - שמקפיץ את הלב בשמחה (ועדיין משאיר אותי עצוב, למרות הכל...) I Got a Name - תענוג. מה שאדם יכול לעשות לבד עם גיטרה וקול מהפנט (כאן הוא נשמע ממש כמו cat stevens...ובעצם, מתי לא?:) Had To Say I Love You In A Song - אני בטוח שכולם מכירים. זה נורא קיטשי אבל נורא יפה... Photographs And Memories operator time in a bottle a long time ago - שמזכיר לי את התקופה שבה הכרתי את אשתי, שתחיה (ותמשיך לסבול אותי בכזאת אדיקות:). בעיקר בגלל השורות: We spent the whole night talkin' You said you'd like to see the sunrise But in the gold of mornin' Was nothing I had not seen in your eyes ועוד הרשימה ארוכה... עשית לי את היום (ושכחתי לשעתיים מהמלחמה)
 

LadyG

New member
בטח נכנס לי משהו לעין...

לפחות הצלתם את כבודו של ג'ים, שאפילו לא היה מועמד להכנס לרשימת המאה. אז תודה גם לך הולדן יקר.
 
למעלה