jet-lag
שלום חברים! אפשר לקרוא לכם כך. רציתי לשתף אתכם בחוויה שעברתי לאחרונה. אני שונא טיסות בעקר לארה"ב . חווית ערבול השעון ,השינה בזמן הכי לא מתאים וההתעוררות אל לילה שקט וריק הם חוויה שנואה. מדוע תמיד זוגתי ישנה שנה ערבה ולא חשה בהבדלי הזמן ואני מבולבל. אני נוסע מדי פעם ועד כה לא לבד. הפעם החלטתי לבלות את רוב זמני בכנס המיועד ,אצור קשרים מקצועיים אבסס הכרויות קודמות ואקדיש את זמני רק לעבודה. טסתי הפעם לבד למרות שהיתה זאת הזדמנות לחבר טוב (תרתי משמע)לעמוד בהבטחה לנסיעה משותפת וחוויה זוגית ללא פחדים, כי מי כבר יכיר אותנו שם? אך נסעתי לבד. טסתי לניו יורק. ומשם לאחר 3 ימים הייתי אמור לטוס לכנס, בעיר אהובה מן העבר, שם הייתי אמור להציג עבודה. היתרון בנסיעה לבד היא חוסר הצורך לתכנן לאן נלך ומה נעשה ואיכן נאכל הפעם אני לבדי וואווו!!! אני נזכר עכשיו בשיר של מאיר ויזלטר"אבל אהבה". "מי דופק בדלת בטח בא אהבה, לפעמים אני פוחד קצת אבל אהבה" . אכן פחדתי אבל עם אהבה בלב ובאברי שום פחד לא יכול לי.לאחרונה יש בי מן היפרסקסואלית אני מרגיש שאני עומד להתפוצץ . הנסיעה חייבת להצליח. אני שונא טיסות אך בטיסת הלילה הזאת החלטתי לישון להגיע בבוקר לניו יורק ולכבוש אותה.(חה חה חה ). כבר בכניסה למטוס שהיה ענק וריק להפליא קלטה עיני את הדייל . האם הוא קלט את החיוך שכוון אליו האם הרגיש שהוא מהווה מטרה. הרגשתי שכל תוכניותי לטיסת לילה בשינה עמוקה היו כלא היו. תחושת השינה המרגיעה התחלפה בדפיקות לב מואצות ונסיון להסתיר את ההתרגשות. חברים נחמדים אפסיק כאן המשך יבוא בוודאי. צריך להשכיב את הדרדק במיטה . כל בני ביתי נסעו להפגנה בכיכר רבין. נותרתי עם בני בן ה-3. איזה כיף.
שלום חברים! אפשר לקרוא לכם כך. רציתי לשתף אתכם בחוויה שעברתי לאחרונה. אני שונא טיסות בעקר לארה"ב . חווית ערבול השעון ,השינה בזמן הכי לא מתאים וההתעוררות אל לילה שקט וריק הם חוויה שנואה. מדוע תמיד זוגתי ישנה שנה ערבה ולא חשה בהבדלי הזמן ואני מבולבל. אני נוסע מדי פעם ועד כה לא לבד. הפעם החלטתי לבלות את רוב זמני בכנס המיועד ,אצור קשרים מקצועיים אבסס הכרויות קודמות ואקדיש את זמני רק לעבודה. טסתי הפעם לבד למרות שהיתה זאת הזדמנות לחבר טוב (תרתי משמע)לעמוד בהבטחה לנסיעה משותפת וחוויה זוגית ללא פחדים, כי מי כבר יכיר אותנו שם? אך נסעתי לבד. טסתי לניו יורק. ומשם לאחר 3 ימים הייתי אמור לטוס לכנס, בעיר אהובה מן העבר, שם הייתי אמור להציג עבודה. היתרון בנסיעה לבד היא חוסר הצורך לתכנן לאן נלך ומה נעשה ואיכן נאכל הפעם אני לבדי וואווו!!! אני נזכר עכשיו בשיר של מאיר ויזלטר"אבל אהבה". "מי דופק בדלת בטח בא אהבה, לפעמים אני פוחד קצת אבל אהבה" . אכן פחדתי אבל עם אהבה בלב ובאברי שום פחד לא יכול לי.לאחרונה יש בי מן היפרסקסואלית אני מרגיש שאני עומד להתפוצץ . הנסיעה חייבת להצליח. אני שונא טיסות אך בטיסת הלילה הזאת החלטתי לישון להגיע בבוקר לניו יורק ולכבוש אותה.(חה חה חה ). כבר בכניסה למטוס שהיה ענק וריק להפליא קלטה עיני את הדייל . האם הוא קלט את החיוך שכוון אליו האם הרגיש שהוא מהווה מטרה. הרגשתי שכל תוכניותי לטיסת לילה בשינה עמוקה היו כלא היו. תחושת השינה המרגיעה התחלפה בדפיקות לב מואצות ונסיון להסתיר את ההתרגשות. חברים נחמדים אפסיק כאן המשך יבוא בוודאי. צריך להשכיב את הדרדק במיטה . כל בני ביתי נסעו להפגנה בכיכר רבין. נותרתי עם בני בן ה-3. איזה כיף.
