אני חושב שאתה מכיר מספיק
אתה מכיר את הראשון ואת החמישי "הגנוז". אמנם לא שמעתי את החמישי, אך יש יסוד להניח שהוא לא שונה בצורה היסטרית מהאלבום שקדם לו ("הגנוז" הרביעי - Eclipsed, שהוא אגב אלבום בכלל לא רע) וזה שיצא אחריו (הראשון בסדרת האלבומים בלייבל איילנד - Floating World). אז יש לך מושג לא רע בכלל איך הם נשמעים, לפחות בתקופה הראשונה. פשוט מוזר לי שאתה מגדיר אותם כרוק פסיכדלי. מעולם לא חשבתי עליהם בתור להקת רוק פסיכדלי, ולמעשה, הסיבה שהגעתי אליהם מלכתחילה היא כיוון שידעתי שהם יצאו בלייבל "ורטיגו" בליין "סווירל" - ליין שתמיד זוהה כליין של רוק מתקדם בריטי (קרסידה, קולוסיאום, Gracious, ג'נטל ג'יאנט ועוד). גם קראתי עליהם באנציקלופדיית הפרוג המקוונת "גיברלטר", מקום שבשבילי שימש בשנים האלה אורים ותומים. שמעתי שדר רדיו בתחנה החביבה עלי (www.wfmu.org) מלגלג על הנטייה של אנשים לקרוא כמעט לכל אלבום רוק שייצא מסוף שנות ה-60 עד לתחילת שנות ה-70 בתואר Psych. זה רק מראה, כמו שכבר סיכמתי בויכוח קודם שהיה לנו בפורום, כמה שקטלוג של מוסיקה הוא לפעמים דבר מטעה, וכמה ההגדרות מטושטשות. כפי שרשמתי בהודעה הראשונה שלי, אני מזהה את האלמנטים הבאים במוסיקה של ג'ייד ווריור: רוק כבד, בלוז, מוסיקת עם מזרח אסייתית, ג'ז אפריקאי (השפעה שאני גם יודע היטב מה המקור שלה - עבודה משותפת של חברי הלהקה עם חברי להקת האפרו-רוק Assagai). לי החיבור הזה נשמע כל כך יוניקי, שאני מעדיף לא לקטלג על פי שמיעה, אלא על פי זמן ומקום - תחילת הסבנטיז, אנגליה, הלייבל "ורטיגו" - מבחינתי זה "פרוג". יתכן בהחלט שאדם שלא יודע דבר על הלהקה והרקע שלה (אולי אתה, לצורך העניין) יאזין ויזהה אלמנטים שמזכירים לו להקות המזוהות כלהקות רוק פסיכדלי (סתם ניחוש - קליידוסקופ האמריקאים), ויקטלג כ"פסייח".