irrational thoughts
אני בדרך כלל ממש לא מאלה שמפנטזות, אבל בשבוע האחרון צצות לי בראש כל מיני מחשבות הזויות ותלושות מהמציאות. נגיד, כבר דמיינתי איך אני מנסחת וחותמת על חוזה שבו אני ממש מוכנה להתפשר על זה שאחת לעשר שנים היא תחזור לשבוע, תעשה לי סדר בחיים ובלב ותחזור בלית ברירה למקום שממנו היא באה. ובתמורה אני אעשה כ-ל מה שיבקשו. בחצי שעה היא היתה מסדרת את כל הבית (כן כן, מזמינה ריהוט מהקניון הרוחני, מביאה שיפוצניקים שמתו ב-1847), מעמידה את כולם במקום, מקבצת את הטוב ומגרשת את הרע, מכינה לי ארוחת צהריים כמו פעם ואומרת לי, תוך כדי שהיא מחזיקה ביד ימין כוס נס-קפה מהבילה וביד שמאל סיגריה בוערת, איך בדיוק פישלתי ב-12 השנים האחרונות ואיך להתנהג בעשר השנים הבאות. מספרת לי על ההסטוריה של המשפחה שלנו ועונה לי על כל השאלות שלאחרונה אני לא מפסיקה לשאול את דודה שלי (שבטוב ליבה האינסופי עונה לי ברצון ובפירוט רב ככל שהיא יכולה) ובעיקר - בעיקר עוזרת לי להרגיש שאני לא לבד במלחמה הזאת. בקיצור, אני יוצאת מדעתי. נכון לא נורא?
אני בדרך כלל ממש לא מאלה שמפנטזות, אבל בשבוע האחרון צצות לי בראש כל מיני מחשבות הזויות ותלושות מהמציאות. נגיד, כבר דמיינתי איך אני מנסחת וחותמת על חוזה שבו אני ממש מוכנה להתפשר על זה שאחת לעשר שנים היא תחזור לשבוע, תעשה לי סדר בחיים ובלב ותחזור בלית ברירה למקום שממנו היא באה. ובתמורה אני אעשה כ-ל מה שיבקשו. בחצי שעה היא היתה מסדרת את כל הבית (כן כן, מזמינה ריהוט מהקניון הרוחני, מביאה שיפוצניקים שמתו ב-1847), מעמידה את כולם במקום, מקבצת את הטוב ומגרשת את הרע, מכינה לי ארוחת צהריים כמו פעם ואומרת לי, תוך כדי שהיא מחזיקה ביד ימין כוס נס-קפה מהבילה וביד שמאל סיגריה בוערת, איך בדיוק פישלתי ב-12 השנים האחרונות ואיך להתנהג בעשר השנים הבאות. מספרת לי על ההסטוריה של המשפחה שלנו ועונה לי על כל השאלות שלאחרונה אני לא מפסיקה לשאול את דודה שלי (שבטוב ליבה האינסופי עונה לי ברצון ובפירוט רב ככל שהיא יכולה) ובעיקר - בעיקר עוזרת לי להרגיש שאני לא לבד במלחמה הזאת. בקיצור, אני יוצאת מדעתי. נכון לא נורא?
