information

וונש

New member
information

My name is Itzchak Wunsch from ISRAEL. The reason that I´m writing to you is following a story that I heard from my father Dov Wunsch (Brnant or Bernard in Romanian) and my grandmother Eugenia Wunsch (Berkovits before married). According to them, my grandfather Josef (or maybe Josif or Ioska in Romanian) Wunsch was officer in the British Army. He was recruited and training in England between the years 1920-1930 (approximate years). In 1931 he was sent to Romania as a spy, his cover was journalist and as I tell he was work in Bucharest (I don´t know the name of the newspaper) He was born in Bistrita Nasaud, Transylvania, Romania between 1897-1904. He was caught in Romania (1940), and in the night he was supposed to be killed somebody released him and smuggling him to Hungary. In Hungary he was working as a journalist in Budapest (I don´t know the name of the newspaper). He had apartment in Kuzraktap Utca 22 in Budapest. In 1943 he was catch by the German in Hungary and as best of my knowledge he was sent to camp in Ukraine there he was torture and killed by them. My father tells me that after the war he got a letter from the Red Cross in Hungary. According to the letter my grandfather was died in 13/01/1943 in the camp, but I don´t have the letter. According to the story he was writing a book and the book kept by the English intelligence. I´m looking for any piece of information about my grandfather (or any from WUNSCH family) whom I didn´t have the honor to recognize. II will appreciate to receive any information that you can give me. WBR, Itzchak Wunsch 4A Haron Ben Yosef Street Kiryat Ata Israel 28053 + 972 - 4 - 8441412 + 972 - 58 - 741172
 
ככל הידוע לי

הגרמנים לא שלטו בהונגריה לפני מרץ 1944. כך שיש איזשהי בעיה עם התאריך של הגרוש, או עם זהות המגרשים. סבאיעקב
 

וונש

New member
סבא יעקוב - ככל הידוע לי

סבא יעקוב, תודה שהארת את עייני בבירור נוסף שעשיתי עם אבי מתברר כי ההונגרים תפסו אותו והעבירו אותו לידי הגרמנים לפי דברי אבי אכן הגרמנים לא שלטו בהונגריה לפני מרץ 1944 אבל שיתפו פעולה עם הגרמנים אשמח לשוחח עימך אישית עם הדבר אפשרי תוכל לכתוב לי לדוא"ל הישיר שלי: [email protected] משום מה יש לי הרגשה ששמעתי עלייך בעבר מפי חבר
 

א77

New member
לסבא יעקב.

אבי הכ"מ, לא היה מדבר על השואה. הוא היה בכלל ממעט בדיבור, והיה מתמיד ומנצל כל רגע לתורה. אבל לפני מעט יותר משנה הצלחתי לדובבו במעט, באיזושהי אמתלה. (הוא הלך לעולמו לפני תשעה חדשים) והנה העדות הקצרה שהוא מסר. יש שם תאריכים, ולכן ראיתי לנכון להציג זאת כאן. בשנת 1943 משנקראתי לצבא ההונגרי, שכבר העביד את המגוייסים עבודת פרך, נמלטתי מבית הוריי בדברצן שבהונגריה. הצלחתי להגיע לבודפסט, שם הסתתרתי מהצבא ההונגרי. במאי 1944 משכבר היו הגרמנים בהונגריה, גוייסתי על ידי הצבא ההונגרי לעבודת פרך, ולקחוני ליאסברין משם נלקחתי לצ´פל , עיר ששימשה לתעשיית נשק. שם עבדתי עבודת פרך בניקוז חורבות שהופצצו ובבנין. משם נלקחתי באוקטובר ל fentarakod, שם העיר בגרמנית היה krdsbhch שם עבדנו עבודת פרך בחפירת בונקרים ששימשו מגן לטנקים הגרמניים מהרוסים. במרץ 1945 המשכנו וצעדנו משם רגלי דרך וינה למטהאוזן, שהיה מחנה - אתר השמדה. ממטהאוזן צעדנו רגלי למחנה לא פחות גרוע ממטהאוזן, הלא הוא גונטזקירכען. שם היינו עד שהשתחררנו בערך בחג השבועות. ואז נלקחנו ע"י האמריקאים לעיר וועלס שם שהינו מספר חודשים עד לסוף הקיץ. משם נדדנו להיכן שהיה ביתינו מלפני המלחמה -
 
התרחשות הדברים היה דומה ברוב

הפעמים. הגיוס ל"פלוגות העבודה" נמשך לאורך תקופה ארוכה וכלל תנאי שרות שונים, ומקומות שרות מגוונים. אבא שלי גויס בפועל ל"פלוגות העבודה" בסתיו 1944. שהה זמן קצר בבודפשט, וכאשר נודע לו שעומדים להעביר את הלוגה מערבה, ברח ועבר לפלוגה אחרת שאפשרה לו להשאר עוד זמן קצר בבודפשט. תוך כדי היותו מגויס הגיע מספר פעמים לראות אותנו את ילדיו ודאג להעביר אותנו למחנות שהיו בחסות ה"צלב האדום". כעבור זמן עברה הפלוגה למערב הונגריה באזור הגבול עם אוסטריה. אנחנו שוחררנו בבודפשט באפריל, אבל הצבא האדום הגיע למערב הונגריה רק במרץ 1955. החיילים ההונגרים שפיקדו עליהם, הורו להם לקום ולצעוד הלאה מערבה לתוך אוסטריה וגרמניה. אלה שלא יכלו לקום ולהמשיך בגלל חולשה מרעב וממחלות נורו למות במקום ביניהם היה אבי.
 

ybrandes

New member
אביך יליד דברצן??

שלום לך א77 , חמי זכרונו לברכה שמו דוד בלייך והוא נולד ב-1910 בדברצן הונגריה , עבר את השואה במחנות עבודה. הוא בערוב ימיו כתב את זכרונותיו . אנחנו משפחתו הוצאנו את הזכרונות בחוברת למען הדורות הבאים.
 

א77

New member
כן, אבי יליד דברצן

יליד 1919. ודרך הג´ואיש גן הגעתי לאחת שידעה לתאר לי את מגורי אבי בדברצן. הם היו משפחה של שמונה ילדים, היו מייצרים מוצרי חלב, ומשווקים עם החלב. איני יודע כמה יהודים גרו בדברצן, אבל הבנתי שכרבבה אחת. וזאת משום שההיתר ליהודי לגור בעיר זו אינו כ"כ עתיק. דברצן היתה (וגם כיום) עיר השכלתית, עם אוניברסיטאות. רב העיר האחרון היה הגאון הרב שטראסער, בנו ז"ל היה ידיד נאמן לאבי. חתנו של הרב שטראסער הלא הוא הרב שטערן ז"ל, מילא מקומו. וכשעבר לניו יורק קרא עצמו "הדעברעצינער רב". כיום בנו יושב על כסאו שם בניו יורק. אחד מאחי אבי חלה בטיפוס בסופה של המלחמה והושלך לבין הגויות, אוי לו למי שיטפל באחד כזה, כי חלילה הוא יכול להידבק ולהדביק באותה מחלה נוראה, אבל האמא היהודיה, אמו של אביה טיפלה בהסתר בשעות הליל בבנה החולה שהבריא הודות למסירותה, אבל היא נדבקה בטיפוס. וכשנפטרה ממחלתה זו, היה זה עשרה ימים בלבד לאחר השחרור, (השחרור היה בחג השבועות, והיא נפטרה ונקברה בוועלס ביום ט"ז סיון) ולפחות הגיעה לקבר ישראל, בנה זה כמו שאר ילדיה, כולם הקימו בתים בארצנו, בקנדה ובניו יורק. בעוד חדשיים וחצי יימלא שנה להסלקותו של אבינו בפתע. אחת מאחיותיו הקנדיות תגיע לארץ לעלות לקברו. אשאלה על ה´ דוד בלייך, ואולי גם את אחד האחים שבארץ.
 

ybrandes

New member
דברצן

ברצוני לדייק בפרטים. הורי אשתי זכרם לברכה היו דוד בלה בלייך יליד 1910 שנולד בנירהדהזה , אבל לאחר תקופה שאנני זוכר עבר ללמוד ולגור בדברצן. אשתו היתה חנה אונצי בלייך לבית פרידלנדר שנולדה ב- 1920 בדברצן.. בעץ המשפחה ששלחתי לארנון יש כמובן את הענף שלהם,, שם תוכללדלות עוד פרטים על 2 המשפחות הללו.
 
למעלה