IN THE WAKE OF POSEIDON

the band member

New member
IN THE WAKE OF POSEIDON

אני לא יודע מדוע, אך נדמה לי שאנשים נוהגים להמעיט מערכו. אני חושב שהאלבום לא נופל בערכו מ IN THE COURT... קחו לדוגמה את PICTURE OF A CITY, יצירת מופת, השיר פותח בנגינת סקסופונים ג´אזית בלוזית, ולאחר מכן השירה הכבדה, משם מתפתח פיוז´ן, וכך זה נמשך לסולו רוקנרול של פריפ הגיטריסט והפיתוחים נמשכים למקומות שרק קרימזון מסוגלים להגיע אליהם... אני גם חושב ש IN THE WAKE מזכיר מאוד את IN THE COURT למשל במעבר בין PICTURE OF A CITY לבין CADANCE AND CASCADE והמעבר בין SCHIZOID MAN לבין I TALK TO THE WIND.המעבר מקטע כבד לקטע רגוע... אני אשמח לקבל תגובות, ביקורות, תמיכות וכ´ד, רק בבקשה מכם:אל תהרגו אותי, I CAME IN PEACE...
 

עמית ע

New member
סרדינים בשמן

קינג קרימזון הדהימו את עולם המוסיקה עם אלבום פורץ דרך, אך איכזבו בגדול כשבחרו לדרוך במקום באלבום השני. פוסידון הוא כמו שימוש שני רצוף בחותמת גומי - אותו דבר, רק דהוי יותר. האלבום כשלעצמו הוא באמת אלבום מצויין. אבל אי אפשר להתייחס אליו בכבוד כשמגלים שהוא בסך הכל שכפול של נוסחה. אתה ממעיט במידת החומרה של העניין כשאתה אומר "מזכיר מאוד". מדובר כמעט בוריאציות אחרות לאותם שירים! (שיר הנושא כאן דווקא דומה יותר לאפיטף, לדעתי) החלק היחידים באלבום שחורגים מהנוסחה הוא גם החלקים המעניינים ביותר - לחן רוק´נ´רולי פשוט נהיה מעניין כשמשלבים בו מורכבות ריתמית ונגינת פסנתר בסגנון פרי ג´ז של קית´ טיפט (קט פוד) וביצוע אדיר ליצירה קלאסית של הולסט - פריפ מדגים את היכולות של המלוטרון להחליף תזמורת סימפונית שלמה בצורה מרשימה, נעזר שוב בטיפט האוונט-ג´זיסט כדי לקחת את היצירה הקלאסית לכיוון ג´זי, ומתבל בכל מיני סמפולים. הקטע המסריח היחיד שם הוא סמפול ששומעים פתאום מתוך הפזמון של אין דה קורט אוף - מיותר. מעניין לדעת איך הייתי מרגיש כלפי האלבום אם העובדות ההסטוריות היו קצת שונות - אם פוסידון היה יוצא ראשון, ואין דה קורט אוף שני... מי יודע...
 

the band member

New member
../images/Emo45.gifניסוח מצויין!

אהבתי את הדימוי"חותמת גומי", ואני מסכים איתך!
 
למעלה