In The Court of the Crimson King

[חתול בצבע רמקול]

In The Court of the Crimson King

מישהו יודע על מה השיר - Epitaph מדבר?? ,

 

[הוד11]

נראה לי שהמנהל פה יודע

 

[epitaph]

ברוך הבא...

The wall on which the prophets wrote Is cracking at the seams. Upon the instruments of death The sunlight brightly gleams. When every man is torn apart With nightmares and with dreams, Will no one lay the laurel wreath As silence drowns the screams. Between the iron gates of fate, The seeds of time were sown, And watered by the deeds of those Who know and who are known; Knowledge is a deadly friend When no one sets the rules. The fate of all mankind I see Is in the hands of fools. Confusion will be my epitaph. As I crawl a cracked and broken path If we make it we can all sit backand laugh. But I fear tomorrow I'll be crying, Yes I fear tomorrow I'll be crying. באתר שלו סינפילד, כותב הליריקה לשיר הזה (ולכל השירים של קרימזון באותה תקופה למעשה), הוא כותב (ואני מתרגם כאן קטעים חשובים לדעתי): "אפיטף נועד לאחד בין שני חלקי האלבום, ומשמש כמעצור שמחזיק את שני החלקים ביחד (לינצפין זה מה שתוקעים בגלגל כדי שיעצור מלהתגלגל), השיר הוא מיקרו קוסמוס לאלבום כולו וכמוהו גם הוא נע בכיוון אחד למרות ששירי האלבום נעים בכיוון אחד (מעתיד לעבר) ואילו השיר אפיטף עצמו בכיוון המנוגד (מעבר לעתיד). מתחיל בלשון עבר עם הקיר עליו כתבו הנביאים, אפיטף ממשיך להווה ומסתיים בעתיד (בשתי שורות האחרונות). כמו כן, כל נושאי האלבום מובאים באפיטף: הטכנולוגיה האפוקליפטית של Schizoid Man, תחושת חוסר החשיבות של האדם שמביע I Talk To The Wind (בקטע March for No Reason באפיטף), הדימיון של Moonchild (בקטע המתחיל between the iron gates of fate...) ולבסוף, תחושת הדיכאון והפחד מהאימה שמקבילה לקטע הפוליטי-צבי שב In The Court Of The Crimson King (באפיטף מדובר בקטע שהולך upon the instruments of death...). כמו כן אפשר להתייחס לאפיטף כאל מראה שבה מוצגים שני הצדדים או ההפכים (העבר עם ההווה, העולם החומרי עם הגשמי, החיים והמוות), משני צידי השיר נמצאים השירים השירים השקטים של האלבום שמשקיפים זה על זה ומציגים הפכים גם בינהם." מקווה שעזרתי לך, התשובה של סינפילד לגבי משמעות השיר הפתיעה גם אותי (אני אישית חשבתי רק על חלק קטן מהדברים).

 

[חתול בצבע רמקול]

כן תודה

זה ממש מעניין, ות'אמת אני לא ממש חדש פה, אני פשוט כותב פה הודעה פעם בחודש, פעם רשמתי פה שעוד Vdrums היה פה...

 

[LEATHER REBEL]

והנה הסקירה שלי. כנסו! כנסו!

הייתם מאמינים שרוברט פריפ, מנהיג קינג קרימזון, לא רואה כמעט הבדל בין להקתו לבין בלאק סבאת'? מי שחושב שיש הבדל, שילך נא להתווכח עם פריפ. קשה להיזכר בעוד אלבום רוק (מלבד אולי זה של ולווט אנדרגראונד עם הבננה המפורסמת) בו העטיפה היא זו שהשאירה רושם ראשוני חזק יותר מהמוסיקה המוטבעת עליו, והמון המון אנשים זוכרים יותר את תמונת העטיפה ופחות את האלבום עצמו... אז מי שזוהי לו קריאה ראשונה על האלבום הזה, סבבה, אתם יותר ממוזמנים, לא תצטערו אפילו לרגע, ואם באמת עוד אין לכם אותו אז קיים סיכוי סביר לכך שבסיום הקריאה יווצר אצלכם חשק בל-יתואר להוסיפו לאוסף שלכם... וזה לא רק בגלל השילוב של מחיר אטרקטיבי עם מוסיקה טובה, אלא יותר בגלל הקסם שמשלב את כל הדברים ביחד. אמת, דברים רבים כבר נאמרו על האלבום הזה, אבל הקסם שיש בו מצליח בקלות לגרום למכורים הכבדים לשחרר מלים נוספות ולא פחות מחמיאות. אין כל ספק בכך שלמרות שהאלבום אמור היה להיות שיעור בפסיכולוגיה ו/או אזרחות, ולהסביר לנו עד כמה העולם הוא אכזר, הוא גורם לנו עונג בכל האזנה. רוצים לדעת את ההמשך? הקליקו כאן.

 

[חתול בצבע רמקול]

שווה לקרוא