dixie chick
New member
../images/Emo98.gif רוצה לשתף...
היום כשעליתי על הסוסה שלי היא היתה קשה וקצת נוקשה (כנראה שעברה עליה רכיבה קשה אתמול עם המאמן) סידרתי סידרתי התמודדתי התמודדתי ואז הגיע שלב לימוד העצירות... התרגיל שלנו לשבוע הוא לזוז מסביב למגרש בלופ, בערך כמטר מהגדר, ולעצור במקביל לגדר (לא לפנות לכיוון שלה, להשאר ישרים על הקו לידה) ולעצור, ללכת אחורה במקביל לגדר, וכשאנחנו רכים וטובים, לעשות פניה של 280 מעלות שהיא ההכנה לרולבק בעתיד, ולצאת לקאנטר לכיוון השני. עשיתי את זה פעם פעמיים, כולל כמה סיבובים נטולי עצירות (כי היא כבר למדה שעוצרים ובעיקר במקומות מסויימים היא כבר מאטה לבד...) ואז החלטתי בגלל שהיא כ"כ מצפה להפתיע אותה ולעצור במקום שהיא תופתע בו, כל התיכנונים הלכו כיאות, יישרתי את הסוסה ליד הגדר הזאת (לפעמים אנחנו מחפפים אותה...), הקצב נשמר, הסוסה היתה איתי... ואז הגיע ה"וואו"... הרגשתי "פחחח" ותחת נכנס ואז קפיצונת קטנה קדימה, אמרתי "זה הרגיש סבבה ונדרשת פה הליכה אחורה" (בגלל הקפיצה הקטנה בסוף) והרמתי את הידיים, הסוסה באה אלי כמו חמאה וזרמה אחורה תוך כדי העברת משקל מעולה... ואחרי כמה צעדים שמתי לב לעקבות... והתברר לי שמה שלא רציתי להאמין במהלך העצירה היה נכון! הסוסה נכנסה עמוק, ארוך (צעד או אפילו צעד וחצי ולא רק סמ') שני מסלולים מקבילים, יפים, שווים- שתי הרגליים האחוריות נכנסו במידה שווה ולא רק אחת, שתיהן נכנסו ישר... (סיימו קצת עקום אבל באמת שאנחנו פה קצת מגזימים) בקיצור עצירה מדהימה! איזה יופי!
היום כשעליתי על הסוסה שלי היא היתה קשה וקצת נוקשה (כנראה שעברה עליה רכיבה קשה אתמול עם המאמן) סידרתי סידרתי התמודדתי התמודדתי ואז הגיע שלב לימוד העצירות... התרגיל שלנו לשבוע הוא לזוז מסביב למגרש בלופ, בערך כמטר מהגדר, ולעצור במקביל לגדר (לא לפנות לכיוון שלה, להשאר ישרים על הקו לידה) ולעצור, ללכת אחורה במקביל לגדר, וכשאנחנו רכים וטובים, לעשות פניה של 280 מעלות שהיא ההכנה לרולבק בעתיד, ולצאת לקאנטר לכיוון השני. עשיתי את זה פעם פעמיים, כולל כמה סיבובים נטולי עצירות (כי היא כבר למדה שעוצרים ובעיקר במקומות מסויימים היא כבר מאטה לבד...) ואז החלטתי בגלל שהיא כ"כ מצפה להפתיע אותה ולעצור במקום שהיא תופתע בו, כל התיכנונים הלכו כיאות, יישרתי את הסוסה ליד הגדר הזאת (לפעמים אנחנו מחפפים אותה...), הקצב נשמר, הסוסה היתה איתי... ואז הגיע ה"וואו"... הרגשתי "פחחח" ותחת נכנס ואז קפיצונת קטנה קדימה, אמרתי "זה הרגיש סבבה ונדרשת פה הליכה אחורה" (בגלל הקפיצה הקטנה בסוף) והרמתי את הידיים, הסוסה באה אלי כמו חמאה וזרמה אחורה תוך כדי העברת משקל מעולה... ואחרי כמה צעדים שמתי לב לעקבות... והתברר לי שמה שלא רציתי להאמין במהלך העצירה היה נכון! הסוסה נכנסה עמוק, ארוך (צעד או אפילו צעד וחצי ולא רק סמ') שני מסלולים מקבילים, יפים, שווים- שתי הרגליים האחוריות נכנסו במידה שווה ולא רק אחת, שתיהן נכנסו ישר... (סיימו קצת עקום אבל באמת שאנחנו פה קצת מגזימים) בקיצור עצירה מדהימה! איזה יופי!
