בוקר
- פותח הנושא nutmeg
- פורסם בתאריך
בוקר טוב!
אחרי בחירות? אין פה טלויזיה! אין לי מושג מה היה בסקרים, זמניות ... מה דעתכם? ללכת לאיזה אתר חדשות? נטמג - את צריכה איזה חופש מהציביליזציה על הפיסטין שלי, לדעתי
חוצמזה - היום אני רק עם שני הילידים שלי, ובטעות שכחתי אז קמתי. הם עוד ישנים. יש לנו ביקור בטיפת חלב, כדי לשמוע ש"הם כבר בעקומות!", וכדי שהאחות תזדעזע מזה שאני עדיין מיניקה (על זה שהם ישנים אתנו אני לא מדברת אתה). יש לנו מין אחות ט"ח (מכירים את הביטוי טפשת חלב?) נפלאה שמביעה את דעתה גם כשהיא לא נשאלת, בעיקר כשדעתה שונה משלי, אבל ממרום שנותי כאמא היא לא מצליחה להרגיז או להפחיד אותי, אלא רק לספק לי חומר לאנקדוטות באינטרנט.
אחרי בחירות? אין פה טלויזיה! אין לי מושג מה היה בסקרים, זמניות ... מה דעתכם? ללכת לאיזה אתר חדשות? נטמג - את צריכה איזה חופש מהציביליזציה על הפיסטין שלי, לדעתי
../images/Emo42.gif סביר
לצערנו, אין הפתעות מרובות בבחירות האלה. הגנרל שהיה צפוי שיזכה, באמת זכה. הגנרל השני הלך הביתה עם זנב בין הרגליים. אולי אנחנו צריכים להיות שמחים שסוף סוף היו לנו בחירות בהן אף אחד מהמועמדים הוא לא רמטכ"ל-עבר? מצד שני, בהתחשב בהיסטוריה שלהם, גם עצם העובדה שלא היו רמטכ"לים לא עובדת לטובתם. נו, לפחות הפעם יש סיכוי טוב ששינוי תהיה בממשלה. לא אוהב את לפיד, לא מאמין במצע הבטחוני שלהם (אם יש בכלל), אבל הם טובים לאין ערוך מהאלטרנטיבה. לפחות זה כבר מאחורינו, ואנשים שמתהדרים בכינוי "ראשי המדינה" יכולים לשים לב לבעיות *מעט* יותר בוערות, כמו בטחון, חברה, כלכלה ושאר זוטות. ואם רק יורשה לי להגיד -
של מדינה.
לצערנו, אין הפתעות מרובות בבחירות האלה. הגנרל שהיה צפוי שיזכה, באמת זכה. הגנרל השני הלך הביתה עם זנב בין הרגליים. אולי אנחנו צריכים להיות שמחים שסוף סוף היו לנו בחירות בהן אף אחד מהמועמדים הוא לא רמטכ"ל-עבר? מצד שני, בהתחשב בהיסטוריה שלהם, גם עצם העובדה שלא היו רמטכ"לים לא עובדת לטובתם. נו, לפחות הפעם יש סיכוי טוב ששינוי תהיה בממשלה. לא אוהב את לפיד, לא מאמין במצע הבטחוני שלהם (אם יש בכלל), אבל הם טובים לאין ערוך מהאלטרנטיבה. לפחות זה כבר מאחורינו, ואנשים שמתהדרים בכינוי "ראשי המדינה" יכולים לשים לב לבעיות *מעט* יותר בוערות, כמו בטחון, חברה, כלכלה ושאר זוטות. ואם רק יורשה לי להגיד -
בוקר מזוויע.
אחרי חמש שעות טיסה חזר מישה סוף כל סוף הביתה. הטיסה הייתה נוראית ואי היה אפשר לישון. הדבר החיובי היחידי, לא הייתה מילה על הבחירות. אחרי שבועיים רצוצים בארץ, אפשר לחזור לנורמת חייו הרגילים של מישה. אהה, ובתחילת הטיסה, הדיילת שפכה על מישה מיץ תפוזים. ארבע ורבע שעות של דביקות במטוס. יש לזכור בפעם הבאה להצטייד בסט בגדים ספר (שווא וסגול). למקלחת ולישון. פסוקו: איכס
אחרי חמש שעות טיסה חזר מישה סוף כל סוף הביתה. הטיסה הייתה נוראית ואי היה אפשר לישון. הדבר החיובי היחידי, לא הייתה מילה על הבחירות. אחרי שבועיים רצוצים בארץ, אפשר לחזור לנורמת חייו הרגילים של מישה. אהה, ובתחילת הטיסה, הדיילת שפכה על מישה מיץ תפוזים. ארבע ורבע שעות של דביקות במטוס. יש לזכור בפעם הבאה להצטייד בסט בגדים ספר (שווא וסגול). למקלחת ולישון. פסוקו: איכס
בוקר קר, גשום ומעצבן../images/Emo183.gif
דווקא התחיל טוב: קמתי בשמונה וחצי, במקום בשש, התארגנתי לאט ובשקט ליד התנור ויצאתי את ביתי לכיוון בית ספר. שם התחיל החלק הרע: בדרך להסעה עברו מלא מכוניות, הכביש היה רטוב, הם נסעו כמו משוגעות וכמעט נרטבתי עד לשד עצמותיי... היה קפוא והגשם לא הפסיק לרדת! הגעתי לבית ספר, ישבתי עם המנחה של עבודת הגמר שלי והכל היה בסיידר, ממש ראיתי את האופק, את הסיום של הסיוט הזה. אחרי שהיא בדקה את כל החומר הכתוב, החמיאה לכתיבתי ואמרה שהכל טוב מאוד הלכנו למורה נוסף שאחראי על הניסוי שערכתי ורצה לבדוק את התוצאות. ברוב נחמדותו הוא אמר שזה ממש לא טוב, שהוא לא מבין כלום ושצריך לשנות הכל (והמורה אמרה שזה מצויין!)... כל הקטע הזה עם המנחים הוא בלאגאן אחד גדול. עקרונית יש לי מנחה אחת- מעשית יש לי שלוש (!) וכל אחד רואה בעיני רוחו את העבודה באופן שונה. וככה נוצר מצב שאני מתרוצצת בין השלושה וכל אחד אומר משהו אחר...גרררר את העבודה אני צריכה לסיים מחר כדי להגיש אותה עד יום ראשון ובקצב הבדיקות האלה אני בחיייייים לא אסיים!!! כל כך עיצבנו אותי שכבר לא יכולתי והלכתי הביתה, לעבוד לבד על העבודה וכבר לא אכפת לי מה יצא בסוף! הפוליטיקה הזאת שיש במערכת החינוך ובין המורים (אני יודעת שזה משפט שמחת משום מקום, אבל אין לי כוח לכתוב הרבה וזה הסבר ארוך) משגעת אותיייי. אותיייי! גרררררררר להם! ושלא נדבר על הבחירות המיותרות האלה שכל מה שהם עשו זה מעגל של 390 מעלות, לא רק שחזרנו לאותו מקום, הלכנו אחורה, למקום גרוע יותר. ובדרך הלכו להם איזה מיליארד שקלים... אז נסעתי הביתה וליד הכניסה לרגבה היה קטע כביש מוצף, שזה די מגניב כי זאת פעם ראשונה שאני רואה את זה במו עיני. המים הגיעו למכוניות עד לשלד! והלכתי לי עוד קצת בגשם, ונרטבתי עוד קצת. ואז נכנסתי הביתה והכלב שלי רץ אלי- זה תמיד משפר את מצב הרוח, וישבתי לי שעה קלה ליד התנור והתחממתי. אז עכשיו כבר לא כל כך נורא. התיישבתי לכתוב לכם, עכשיו אני אלך לאכול ואחר כך נחזור לכתוב את הסיוט, שמזל שהוא נעשה רק פעם בחיים, עבודת הגמר. יום טוב וחג שמייח עדי
דווקא התחיל טוב: קמתי בשמונה וחצי, במקום בשש, התארגנתי לאט ובשקט ליד התנור ויצאתי את ביתי לכיוון בית ספר. שם התחיל החלק הרע: בדרך להסעה עברו מלא מכוניות, הכביש היה רטוב, הם נסעו כמו משוגעות וכמעט נרטבתי עד לשד עצמותיי... היה קפוא והגשם לא הפסיק לרדת! הגעתי לבית ספר, ישבתי עם המנחה של עבודת הגמר שלי והכל היה בסיידר, ממש ראיתי את האופק, את הסיום של הסיוט הזה. אחרי שהיא בדקה את כל החומר הכתוב, החמיאה לכתיבתי ואמרה שהכל טוב מאוד הלכנו למורה נוסף שאחראי על הניסוי שערכתי ורצה לבדוק את התוצאות. ברוב נחמדותו הוא אמר שזה ממש לא טוב, שהוא לא מבין כלום ושצריך לשנות הכל (והמורה אמרה שזה מצויין!)... כל הקטע הזה עם המנחים הוא בלאגאן אחד גדול. עקרונית יש לי מנחה אחת- מעשית יש לי שלוש (!) וכל אחד רואה בעיני רוחו את העבודה באופן שונה. וככה נוצר מצב שאני מתרוצצת בין השלושה וכל אחד אומר משהו אחר...גרררר את העבודה אני צריכה לסיים מחר כדי להגיש אותה עד יום ראשון ובקצב הבדיקות האלה אני בחיייייים לא אסיים!!! כל כך עיצבנו אותי שכבר לא יכולתי והלכתי הביתה, לעבוד לבד על העבודה וכבר לא אכפת לי מה יצא בסוף! הפוליטיקה הזאת שיש במערכת החינוך ובין המורים (אני יודעת שזה משפט שמחת משום מקום, אבל אין לי כוח לכתוב הרבה וזה הסבר ארוך) משגעת אותיייי. אותיייי! גרררררררר להם! ושלא נדבר על הבחירות המיותרות האלה שכל מה שהם עשו זה מעגל של 390 מעלות, לא רק שחזרנו לאותו מקום, הלכנו אחורה, למקום גרוע יותר. ובדרך הלכו להם איזה מיליארד שקלים... אז נסעתי הביתה וליד הכניסה לרגבה היה קטע כביש מוצף, שזה די מגניב כי זאת פעם ראשונה שאני רואה את זה במו עיני. המים הגיעו למכוניות עד לשלד! והלכתי לי עוד קצת בגשם, ונרטבתי עוד קצת. ואז נכנסתי הביתה והכלב שלי רץ אלי- זה תמיד משפר את מצב הרוח, וישבתי לי שעה קלה ליד התנור והתחממתי. אז עכשיו כבר לא כל כך נורא. התיישבתי לכתוב לכם, עכשיו אני אלך לאכול ואחר כך נחזור לכתוב את הסיוט, שמזל שהוא נעשה רק פעם בחיים, עבודת הגמר. יום טוב וחג שמייח עדי
De-Panther
New member
ואני חושב על לתת לך את הכבוד לסיכום
היומי של הפורום
*אין תקווה*
היומי של הפורום
Metropolis
New member
בוקר אור ../images/Emo143.gif
(זה השרשור שאני אמור לספר איך עבר עליי היום, נכון?) מכירים את ההרגשה הזאת שעייפים אבל יש יותר מידי מחשבות בראש וממש אין כוח לישון? אז זה מה שהיה לי אתמול. ניסיתי להרדם. לא הצלחתי. קמתי, והלכתי לראות את "שי ודרור" שהקלטתי. חזרתי למיטה לנסות להרדם. לא הצלחתי. ראיתי טלוויזיה. ירדתי למטה לקרוא עיתון. חזרתי למיטה לנסות להרדם. לא הצלחתי. ראיתי עוד קצת טלוויזיה ו..נרדמתי
וכמובן שאחרי שעתיים הייתי צריך לקום בשביל הטכנאי של הכבלים..חיכיתי לו שעתיים..הוא תיקן מלא דברים, ובסוף אמר שזה בעיה עם המודם... אז הם יבואו היום בערב ("בין שבע לעשר") להחליף לי את המודם.. ועכשיו, אחרי שאכלתי ארוחת צהריים והתחברתי לכאן לראות מה חדש, אני סוף סוף יכול לחזור ולהשלים שעות שינה. אה, ובקשר לבחירות..אני עדיין מחכה לקולות החיילים שיכניסו את עלה ירוק לכנסת.. מישהו שמע/היה על/ב מועדון "המוסד" בתל אביב? nighty night..
(זה השרשור שאני אמור לספר איך עבר עליי היום, נכון?) מכירים את ההרגשה הזאת שעייפים אבל יש יותר מידי מחשבות בראש וממש אין כוח לישון? אז זה מה שהיה לי אתמול. ניסיתי להרדם. לא הצלחתי. קמתי, והלכתי לראות את "שי ודרור" שהקלטתי. חזרתי למיטה לנסות להרדם. לא הצלחתי. ראיתי טלוויזיה. ירדתי למטה לקרוא עיתון. חזרתי למיטה לנסות להרדם. לא הצלחתי. ראיתי עוד קצת טלוויזיה ו..נרדמתי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.