לא מסכימה. לא צריך להגזים כמובן
לפעמים גם 5 דקות ביום לבד עם אמא זה מספיק כדי לתדלק ילד בכור בזמן אמא. כשהבכור בן שנה-שנתיים אולי זה פחות משמעותי, וכשמדובר בילד שני/שלישי ואילך שממילא לא רגיל לזמן שלו עם אמא לבד, אפילו פחות. אבל כשמדובר בבכור בן 3-4 ומעלה שהיתה לו אמא רק שלו 24/24, הקושי כשמגיע אח קטן לא טריויאלי בכלל. אצלנו בחודשים הראשונים הזמן המשותף שלנו היה בהשכבה, אבא היה אחראי על הקטן ואני הייתי משכיבה את הגדול כמו שהיה רגיל. חוץ מזה לא היה לנו זמן לבד כמעט בכלל, אבל המעט הזה היה מאד חשוב ולא הייתי מוותרת עליו. היום כשהגדול כבר "גדול", בגן חובה, חסר לי מאד זמן שקט איתו לשחק במשחקי קופסה שקטים, קלפים, להקריא ספרים של גדולים, לעשות חוברות עבודה, ללכת להצגות/סרטים של גדולים ועוד פעילויות שכמעט בלתי אפשרי לעשות כשיש בן שנתיים שקופץ עלינו ומתענין בכל מה שאנחנו עושים.