קורס באוניברסיטה המשודרת

../images/Emo91.gif קורס באוניברסיטה המשודרת

עפ"י פרסומים בגלי צה"ל, בימים הקרובים עומד להיפתח באוניברסיטה המשודרת, קורס בדיני קניין רוחני. המרצה היא ד"ר ניבה אלקין-קורן.
 
חדשות קניין רוחני

ח"כ נחמה רונן פועלת למען חקיקת חוק המחייב את המדינה וכל רשויותיה לרכוש תוכנות קוד פתוח ולא תוכנות קוד סגור. לפי ההצעה, כל משרד ממשלתי יהיה חייב להצטייד בתוכנות קוד פתוח שבדרך כלל מופצות בחינם או במחיר סמלי, ורק אם לא תמצא תוכנת קוד פתוח מתאימה, לרכוש תוכנת קוד סגור רק באישור משרד האוצר.
שרת התמ"ס דליה איציק פועלת להעברת סמכויות אכיפה בתחום דיני הקניין הרוחני ממשטרת ישראל למשרד התמ"ס ועל הענקת סמכות הלגיש אישומים פליליים לבתי המשפט למחלקה המשפטית של התמ"ס.
 
אל תתנו לממשלה לערבב לנו את הדייסה

אני מתכוון להצעתה של ח"כ נחמה רונן. הממשלה לא בנוייה להנחיל תורות שונות בתחומים שממילא אינם בשליטתה. החוק לא מסוגל לאכוף טכנולוגיה. אני לא בטוח שחברת הכנסת יודעת מספיק על קודים פתוחים או סגורים, לפחות לא כדי להיות מסוגלת היום לקבוע, אפילו לגבי המחשב האישי שלה, מהי התוכנה המתאימה ביותר. שלא לדבר על ההבדלים בין התוכנות השונות, על אמינותן, מגוון תכונותיהן, מגבלות טכניות, מבנה הנדסי של התוכנה וכיו"ב. אני משוכנע לחלוטין שנדיר למצוא בין 120 חברי הכנסת שאמורים לחוקק את החוק הזה, כאלה שיראו קוד פתוח, וגם יבינו של שורה אחת. איך יחוקקו חוק בלי להבין את משמעותו? יש דוגמאות של כשלון. הממשלה שלנו התערבה במשק המים על ידי מניעת התפלה במשך שנים, בנימוקים עקרוניים וכלכלים שונים. לא היה שום שיקול מתחום הנדסת המים בעיכובים האלה. עד כדי כך הם הסתבכו שלבסוף הם רוכשים מים מטורקיה - במחירים גבוהים יותר מהתפלה, וכתוצאה של כפייה פוליטית ולא עניינית. עכשיו נניח שגם בחשכ"ל (חשב כללי - משרד בו קובעים מדיניות רכישה) יושבים כמה אנשים שהבן שלהם אמר שלינוקס זאת מערכת הפעלה פתוחה. תארו לכם כיצד תתקבל ההחלטה. מסעי הצלב נגד מיקרוסופט (ויידפקו מזה חברות רבות נוספות, ישראליות ובינלאומיות), מתעלמים משיקולים ענייניים. אני שומע מדי יום ביומו, משתמשי מחשב שלא מתקינים מערכת הפעלה XP "כי יש המון בעיות". הם לא יודעים מה הבעיות. אין להם מושג. אבל אילו ניסו להשתמש במערכת הפעלה פתוחה, שלכאורה "נקייה מבעיות" (לא יכולה להיות טעות גדולה מזאת) - היו מגלים שאפילו בפורום הזה היתה להם בעייה לקרוא ולכתוב בעברית מימין לשמאל. עם כל הקוד הפתוח של לינוקס, העניין הזה לא סגור ומדברים על זה 3 שנים. דוגמה נוספת היא נטסקייפ. בשלב מסויים הדפדפן הזה הפך להיות קוד פתוח. בזכות נטסקייפ פותחו אתרי אינטרנט על "עברית ויזואלית" (מעין שיטה פרימיטיבית להציג טקסט "כאילו" נכתב מימין לשמאל). אילו הקוד הפתוח היה באמת פועל לטובתנו, היו מוצאים דרך לשכלל את נטסקייפ. הדפדפן הזה כמעט נעלם מהמפה, ואיתו גם האתרים שפותחו עבורו. לעומת זאת - העברית של מיקרוסופט, הפכה את הכתיבה באינטרנט לנורמלית. תנו לממשלה לטפל במה שהיא אמורה לטפל. יש לה מספיק עבודה גם כך. תעזבו חקיקה שתקשה על כל הגורמים, לרבות משרדי הממשלה בעצמם. תנו לשוק לעשות את שלו. אני גם לא מאמין שהפתרונות ה"זולים" באמת יעלו פחות.
 
יש טעם רב בדבריך

אני מסכים איתך שחברי הכנסת אינם בקיאים בענייני מחשבים, אך באותה מידה רובם אינם בקיאים גם ב: ביטחון חינוך בריאות כספים עבודה ורווחה תעשיה ומסחר חינוך ספורת ותרבות דת משפטים תשתיות חקלאות תקשורת יחסי חוץ תעבורה ומה עוד שכחתי? בקיצור, את הטעון שלך שכאילו הכנסת לא יכולה להתערב בנושא המחשבים אני לא יכול לקבל. גם הרשות המחוקקת וגם הרשות המבצעת אמורה להעזר במומחים בכל התחומים האלה ולא להפוך למומחים. הם אמורים לשמוע דעות כמו שלך ובוודאי דעות נוגדות ולהחליט. אגב, הרעיו של נחמה רונן איננו מקורי אלא מבוסס על חקיקה שקיימת בנושא הזה באירופה.
 
הטעם הוא החשוב

לא חשבתי לרגע שחברי הכנסת לא רשאים לחוקק חוקים. הטענה שלי היא שחוקים מסוג זה יתנו כוח בידים הלא נכונות. אני גם טוען שהם מיותרים כי ישראל הגדולה, לא תניע אפילו גל בים הסוער של עולם התוכנה. לכל היותר היא עושה לעצמה חור בסירה. מספיק לראות איך האינטרנט המהיר התנהל. ללא קשר ליכולת הטכנולוגית שהיתה זמינה, התעכב האינטרנט המהיר בכמה שנים (אני שילמתי במשך שנתיים של המתנה על קו Frame Relay יקר). כשכבר התחיל - בגלל נסיבות מנהליות של המלחמה נגד מונופול בשוק הפרטי, חברה ממשלתית מונופוליסטית יחידה קיבלה יתרון מסחרי ענק. אני כאמור חרד מכך שפקידים באוצר (תמיד זה מגיע אליהם), יוכלו לעכב תהליכים שלמים, ולאכוף החלטות לא ענייניות ובמיוחד לא מקצועיות. אני בעד הפרדת הטכנולוגיה מהמדינה. תראה מה קורה עם משגיחי הכשרות ומלחמות הבד"צים, בתחום בו אין הפרדה. די להתערבות!
 
ממש לא

להיפך, דוקא משום שאני רוצה שהם יהיו מצויידים במערכות המתוחכמות ביותר, אני מבקש שלא יתערבו בצורה של אכיפה של "קוד פתוח" או כל צורה דומה אחרת. שהברירה שלהם תהיה תמיד בין מוצר טוב וצןןצר טוב אחר, ללא אפלייה מתקנת.
 
ויש גם תקדים

במשרד החינוך החליטו פעם להנהיג "אישור פדגוגי" לכל תוכנה לימודית שתימכר במערכת החינוך. מהר מאד התברר שאין דרך הגיונית לממש את הקפריזה. מגוון התוכנות שהוצעו סתם את המערכת. בשלב ראשון החליטו שתוכנה יישומית שכבר פועלת בשוק, פטורה מאישור. העניין התפורר במהירות גבוהה יותר מקבלת ההחלטה עצמה.
 
../images/Emo32.gif אני ממש אוהב אישורים פדגוגיים

"נימוקים פדגוגיים" הם נימוק בשמו חודרים בתי הספר מידי יום לפרטיות שלנו בניגוד להוראות החוק. בשם אותם נימוקים, כבר שאלו את הילדים שלי לא רק שאלות לגבי מוצא ההורים והסבים שלהם, אלא גם איזה מחשב יש בבית, מה הקונפיגורציה שלו, האם יש בבית סורק, צורב, איזו מערכת הפעלה ועוד כאלה צימוקים.
 
למזלך, אין אף אחד שעושה בזה שימוש

אלא אם מישהו ינבור להם במרתפים וישלוף מידע שנרקב שם שנים
 
למעלה