לשבוע חדש

[Danny Bottleneck]

../images/Emo91.gif לשבוע חדש

אם אני לא טועה המלצתי על האלבום הזה בפורום לפי כשנה או אולי יותר. בכל אופן היות ואין תגובה אני חוזר עוד פעם. האלבום yellow baloon של ההרכב שנקרא, איך לא, yellow baloon, הוא ללא ספק אחת התגליות היותר קסומות שלי. כפי שזה נשמע, חברי הלהקה היו מושפעים מאוד מהביץ' בויז, וזה נשמע בכל צליל וצליל בשירים שלהם, וקצת תבלונים של odessey and oracle, קצת sunshine pop, שלא ירתיע גם את מי שנרתע מהז'אנר בדרך כלל (כן, אני מתכוון אליך), וטיפ טיפה ביו בראמלס (פה אולי זה רק אני). יחד עם זאת ועל אף כל ההשפעות הרבות לאלבום הזה יש אופי מיוחד וחזק משלו- אני שומע את האלבום הזה והוא באופן מיידי מעלה בי חיוך, בדיוק מהאלבומים שצריך לסופי-סופי שבוע. חברה מדובר באלבום שתפור על כל אוהבי נערי החוף בפורום, ומבחינתי, אחד האלבומים היותר יפים שאני מכיר מהז'אנר. לכו על זה בלי לחשוב פעמיים. ושבוע מצויין

 

[Jflyaway]

תוספת והרחבה להמלצה

חברי הלהקה לא הושפעו מהביץ' בוייז, אלא מ JAN AND DEAN (שזה מספיק קרוב... כי הסגנון דומה) המפיק ומנהל הפרוייקט הזה של YELLOW BALLOON היה Gary Zekley שבדיוק סיים לעבוד עם צמד הכוכבים המפורסמים (שאף אחד בישראל לא שמע עליהם) JAN AND DEAN. הוא הביא לסשנים של YELLOW BALOON חלקי סשנים מהעבודה האולפנית עם JAN AND DEAN . הקטע הוא שזה היה פרוייקט של שני אנשים: המפיק האמור וכוכב הטלויזייה Don Grady . ל GARDY היה אמנם הרכב שנקרא YELLOW BALOON שעסק בהופעות, אבל את האלבום הקליטו המפיק Gary Zekley וידידנו הכוכבן Don Grady עם נגני אולפן, כשבחלק מהשירים (הסשנים שיובאו מה OUTTAKES של JAN AND DEAN) ניגנו קצת גם החברה מהרכב ההופעות, ככה בקטנה. זה סיפור מעניין שחושף משהו על הדרך בה נעשו הדברים בחלק מהמקרים, יעני קומבינות במסווה תדמיתי של להקות מגובשות. להזכירכם שבחלק ממש גדול של הסשנים האולפניים (כמעט כולם!) של CHOCOLATE WEATCHBAND ושל ה ELECTRIC PRUNES הלהקות עצמן לא היו שותפות בכלל ... הכל שם הוקלט עם נגני אולפן מקצועיים והלהקות רק הופיעו עם גרסאות הבמה של השירים.

 

[Danny Bottleneck]

וואלה?!

הצלחת להמם אותי, מילא yellow baloon וchocolate watchband - נסבל, אבל אלקטריק פרונס? מדובר על כל האלבומים שלהם?

 

[LEATHER REBEL]

לא

שני האלבומים הראשונים של אלקטריק פרונס זה באמת הם. את אלבום ה "מיסה"... יצא תחת השם אלקטריק פרונס, אבל מי שניגן שם היו ה COLLECTORS.

 

[Danny Bottleneck]

במקרה של האלבום הזה

דווקא זה לא מפתיע אותי, אין שום קשר בינו לבין המוקדמים שלהם, מה שכן עדיין נשאר יופי של אלבום בעיני. ואצל הווטשבנד?

 

[Jflyaway]

מה שקרה עם רצועת השוקולד...

זה היה הרכב GARAGE PUNK ולא הרכב של פסיכדלייה הזוייה. אם תקשיב טוב ל NO WAY OUT ול INNER MYSTIQUE תשים לב שבשני האלבומים יש שירים פסיכדליים מעופפים לצד שירי גראז'-פנק בועטים. שים לב שהם נשמעים כמו שתי להקות שונות (!) בשנות השמונים המוקדמות נודעו העובדות: ההרכב ניגן את השירים שהוא נהג לעשות בהופעות (הבועטים והכסחניים יותר) ומנהלם ED COBB הביא נגני אולפן בשביל "להשלים את האווירה עם שירים פסיכדליים יותר" כמו Expo 2000, The Dark Side Of The Mushroom, Gossamer Wings חברי ההרכב טענו מאוחר יותר להגנתם שהם "לא מבינים בזה" כי הם הרכב הופעות .. למעשה באלבום השני INNER MYSTIQUE הלהקה לא ניגנה אפילו תו אחד ב SIDE A אבל כן, הם ניגנו קצת ב SIDE B למי שיש לו אוזן טובה שומע בקלי קלות מתי הם מנגנים, ומתי נגני האולפן מנגנים

 

[Jflyaway]

לעדאר.הקולקטורז (הקנדיים) לא ניגנו

ב MASS IN F MINOR (ניגנו שם נגני אולפן בעיקר) אבל הם ניגנו ב RELEASE OF AN OATH שיצא אחרי המיסה, גם הוא היה הרפתקה משותפת עם דיויד אקסלרוד העלק "קלאסיקן", אלא שהוא היה ה ר ב ה יותר טוב מהמיסה ההיא, והוא באמת מומלץ... באלבום החמישי JUST GOOD OLD ROCK AND ROLL ניגן שזיף מקורי אחד בלבד (!) צודק הראעאבעאעל שבשני התקליטים הראשונים חברי ההרכב ניגנו את המוסיקה (עם קצת עזרה)

 

[wawadhani]

הצלחתם להמם אותי עם

ה Electric Prunes אבל אם שני הראשונים זה באמת הם זה מוריד מההלם, כי גם ככה אני מתחברת בעיקר לשניהם. ותודה רבה על ההמלצות! אנסה להגיע אליהם בקרוב...

 

[fenriz]

עוד ../images/Emo91.gif

עוד אחד מסדרת אלבומי הפולק שיצאו בסוף שנות השישים - תחילת השבעים, מכרו 4 וחצי עותקים בבאסטה של איזה היפי, ולא שמעו עליהם שלושים ומשהו שנה עד שיצא הרימסטר. והפעם...סוזאן כריסטי, באלבום 'צייר לך בחורה' או במקור Paint a Lady. שכחו מואשתי, עזבו את סנדי, ואפשר גם לדלג על אנני ואולי גם על סוניה. סוזאן כריסטי מפגיזה באלבום פולק חד פעמי שיצא במקור בפילדלפיה, בעותקים בודדים, ב - 1970, אבל בסופו של דבר הצדק יצא לאור. עם שירים כמו Rainy Day, Echo In Your Mind, No One Can Hear You Cry אפילו ניק דרייק נשמע אופטימי, והכל בעטיפת פולק משולב ברוק יחד עם הקול המיוחד של סוזאן. יחד עם קאבר לג'וני קאש עם Ghost Riders in the Sky הטופ של האלבום הוא אחד השירים המפתיעים ששמעתי בשנים האחרונות: Yesterday Where Is My Mind - כמעט 10 דקות של פולק משולב בכלים חשמליים, בשיר שבאמת צריך לשמוע כדי להבין, השיא של האלבום שכנראה תפור פה על כמה אנשים. קניה נעימה!

 

[strangebrew]

``קניה נעימה``

תמצתת את זה יפה /tapuzforum/images/emo13.gif. נשמע כמו משהו שתפור בדיוק עליי. יש את זה בק``א?

 

[Barmelai]

שהחייני והגיעני לזמן הזה

אני כבר לא הפראייר הכי גדול פה

בדיוק חשבתי אותו דבר.

 

[LEATHER REBEL]

ומה שהכי מעניין הוא...

שהן על עטיפת האנתולוגיה הכפולה של הטורנדוס כפי שיצאה ב CASTLE והן על זו שיצאה ב REPERTOIRE, מראים תמונה של ההרכב -הראשון-, זה שיצר את הלהיטים ושניגן בתקליטים של בילי פיורי. בחוברת מראים ודאי תמונות נוספות... אבל מי שלא קנה ודאי שלא הטריח עצמו.

 

[LEATHER REBEL]

אופס...

שירשרתי למקום לא נכון. בבקשה אם מי ממנהלי הפורום קורא את זה, נא לשרשר למקום הנכון. תודה.

 

[melancholy man]

והמלצה שלי

משום מה, עברתי שבועיים כמעט בלי לשמוע מוסיקה, בשבוע שעבר הייתה לי יום הולדת וקיבלתי במתנה את ההופעה של ניל יאנג בפילמור, שהחזיר אותי ישר לרוק אנד רול והפך בהנף שמיעה אחת לאחד מאלבומי ההופעה הכי טובים שיצא לי לשמוע, אבל על יאנג כתב כאן כבר מיכה, אז לא עליו אמליץ, אלא על מה שאני שומע עכשיו, Classic Acoustic של Hot Tuna, האלבום הזה, הוא הרחבה לצד האקוסטי של Historic Hot Tuna אלבום נפלא בפני עצמו שמציג את שני הצדדים של ההרכב הנפלא הזה, החשמלי והאקוסטי, Classic Acoustic מאידח מתרכז בצד האקוסטי ומשאיר אותנו עם היופי הטהור הזה, שעומד מאחורי מה שעשו בקליפורניה בסקסטיס בכלל ובלהקת האם של הוט טונה: ג'פרסון איירפליין בעיקר. במרכז hut tuna עומד הגיטריסט הנפלא ג'רומה קאוקנן והבאסיסט ג'ק קאסדי, מג'פרסון איירפלין שהתחילו במקביל לעבודה באיירפליין לעבוד עם הוט טונה על חומרים אקוסטיים ואישיים יותר, ללהקה היו שני צדדים נפרדים האחד, עם קאוקנן בגיטרה אקוסטית, שהושפע מבלוז כפרי וקאנטרי והשני, מחושמל א לה ג'פרסון איירפליין, בעיני, גם אצל המטוס ובטח בהוט טונה, החלק היותר רגוע היה תמיד הצד החזק שלהם (למרות שגם הצד השני יפה להפליא) וכאן הוא מופיע במלוא הדרו, שילוב קסום של קאנטרי בלוז, פולק וקאנטרי, עם נגיעות רוקיות קלות, קאוקאנן מראה כאן עד כמה הוא גיטריסט נפלא, עד כמה הקול שלו בולט באיירפליין. יש באלבום הזה, שהוקלט בהופעה בתחנת רדיו, שילוב מקסים של קלאסיקות עתיקות ושירים מקוריים של קאוקנן, שהיה גם יוצר יוצא דופן, אבל בעיקר, יש את האווירה הנינוחה הזאת של לשבת בכיסא הנדנה במרפסת שלך ולשתות תה טוב במיוחד ביום שמש עצל, מומלץ להפליא.