[מתבודד]

../images/Emo9.gif

הייתי פה לא מזמן, הלכתי, חזרתי שוב, ועוד פעם פרשתי... אז עכשיו אני חוזר, בערך

ורציתי לשאול משו שהמון מדריכים מתחבטים בו בכניסה להדרכה - אתם חושבים שהקשר בין המדריך והחניכים צריך להיות קשר שטחי או יותר עמוק מסגנון של העברת פעולות? אני בהתחלה הדרכתי את שבט ניצנים, והשנה עברתי להרא"ה. כיון שהיה לנו קשר ממש טוב, ושמתי דגש על עניין של העמקת הקשר איתם, היה להם ממש קשה להיפרד. אולי זה מראה שיש משו אצל מדריך, חוץ מחינוך של ערכים ומסורת... בכל אופן, תחשבו על זה קצת, ואני מקווה שיהיה לכם בהצלחה השבת

 

[tamarhp]

אני חושבת

שמדריך צריך לשמש דגמה אישית טובה, לפני הכל. אם נוצר קשר עמוק והמדריך משמש דוגמה טובה - זה נהדר. אם המדריך משמש דוגמה רעה, צריך לזהר כי הקשר יכול רק לדרדר את החניכים. כשיש להם מדריך בקשר טוב, הוא מעין "אח גדול" וע"י כך אפשר להעביר חלק מהערכים, ולא רק ע"י הפעולות. בכל מקרה צריך להבהיר לחניכים מראש שהמדריך ידריך אותם רק לשנה-שנתיים הקרובות, כי לפעמים זה לא ממש במודעות שלהם ואז הפרידה יותר קשה. קשר עמוק עם החניכים לדעתי זה דבר נהדר, אבל צריך שזה יהיה שווה בין כולם ושלא יצא מצב שעם חלק יש קשר עמוק ועם חלק לא. אבל בפועל, כל חניך שונה מהשני ובאופן טבעי לא כולם יתחברו למדריך באותה צורה, ולכן יכולות להיות "מריבות" והאשמות בפרוטקציה והעדפה של חניך אחד על פני השני, לכן צריך להזהר מאד..... בכל מקרה, שיהיה בהצלחה!

 

[ליאור השריף]

טוב אז תקשיב לעצת זקן....

בס"ד מנסיון... חייב, אבל חייב להעמיק איתם את הקשר מעבר לפעולות. הדרכתי ב-3 סניפים וראיתי מדריכים הולכים ובאים, אלו שהעמיקו קשר זכרו אותם זכרו מה הם אומרים ואת המסר הכללי שלהם... אלו שסתם העבירו פעולות החניכים זוכרים אותם בתור מורים בלבד ותו לא! לא נראה שהם זוכרים יותר מידיי מהם. אתמול הגעתי לסניף שלי ודיברתי עם המדריכה שהדרכתי איתה, היא אובדת עצות, היא אומרת שההפועות השנה מבחינת השבט שלנו (נבטים שנכנס לניצנים) קטסטרופה. היום לקחתי את החניכים ובזכות הקשר העמוק שבניתי איתם דיברתי איתם, נתתי להם נאום והם עבדו כמו שצריך (לפחות עד שהלכתי...) ואני יכול להביא עוד דוגמאות ועוד סיפורים על החשיבות של קשר עמוק בין מדריך לחניך. חניך ומדריך צריכים להיות חברים (עם דיסטנס מסויים) ולא יחסי מורה-תלמיד, זה תנועת נוער ולא בי"ס...

 

[צופי וחורפני]

תראה...

לדעתי צריך שיהיה קשר באמצע. מה זזאת אומרת? זה אומרת (

) שאתה בהחלט צריך להיות חבר שלהם, והם ירגישו בנוח לשחנ"ש איתך ולהגיד לך למה הם לא יכולים לעשות כל מיני דברים והכל, בהחלט צריך את הקשר של החברות, הרי בסה"כ בני עקיבא זו תנועה שהיא רשות, ומדריך קשוח יכול להבריח. אבל מצד שני - לא להיות יותר מדי חברי, כי אז הם לא ישימו עליך ויפריעו לך בלי סוף. אני אתן לך דוגמא: המחנכת שלי קשוחה לגמרי וכולן מפחדות ממנה ומתרחקות ממנה. אבל בתוך הכיתה היא מדהימה, היא מיוחדת, ואנחנו מרגישות חופשיות לגמרי לדבר איתה ולהגיד לה את כל האמת! ולמה? כי היא יודעת שאם היא תעשה את מה שהיא באמת (רכה ועדינה) בחוץ, אף אחת לא תשים עליה, ולא יהיה שקט בשיעור ומשטר, שאת זה כן צריך. אבל כשבנות מכירות אותה בור בנאדם - הן מתות עליה!!!!!!!! ואני מכריזה בזאת, שיש לי את המחנכת הכייייי מדהימה בעולם!!!

אז בהצלחה לך!!!!!

 

[שולי פ]

כמו שכבר אמרו פה

חשוב שיהיה קשר עמוק בין החניכים למדריך, הקשר הזה יוצר אווירה טובה יותר, הם יותר קשובים לך והמסר מועבר בצורה טובה יותר אבל מן הסתם יהיו חניכים שתקשר אליהם יותר וחניכים שתקשר אליהם פחות, חשוב מאוד לא להתחיל עם העדפות, שכולם יהיו שווים בעיניך...