ב ר ד ק י ס ט י ת
New member
../images/Emo9.gif
אני פה בעניין סקרים "תסמונת דן חסכן" לכל אחד יש את הסריטה הקטנה שלו כשזה מגיע לענייני חיסכון וקמצנות, מן התנהגות או הרגל אובססיבי שלא נותן מנוח והופך אותנו לקצת מצחיקים, טיפה פתטיים ומאד אנושיים. באופן כללי ובכלל, יש לציין שאני חסרת תסמיני חיסכון גלותיים לחלוטין. ילדות בריאה, שפע כלכלי והיסטוריה משפחתית נטולת קוזקים ופוגרומים. וזה הפך אותי לאחת שלא סופרת שניצלים, לא מוסיפה מים לסוף של השמפו ואפילו שקיות וגומיות אני לא שמה בצד....אבל. לי זה קורה בעיקר עם משחת השיניים. אין לי שום בעיה לצאת לארוחת שחיטות מדהימה, לפזר טיפים כמו המלך של יוון, אבל כשאני חוזרת הביתה מאושרת ושבעה אני מייד מתאפסת על עצמי וחוזרת להיות טיפוס חסכן ואחראי, שנכנסת באמאמא של שפופרת משחת השיניים. לא חשוב כמה פעמים מעכתי ועיניתי את השפופרת האומללה, תמיד ברור לי שאפשר ללחוץ אותה עוד טיפה, ואכן, האינקוויזיטורית שבי מצליחה להפתיעה אפילו את עצמי. כנגד כל חוקי הפיזיקה המוכרים, פעם אחר פעם אני מועכת, מקפלת, מקמטת, חופרת ושואבת את האומללה, ובלבד שתקיא עוד פס אחד של משחה על המברשת הרעבה. כמו שאמרו לנו בצבא : בחיסכון כוחנו. לעומת זאת, מכרים שלנו, קרובים יותר וקרובים פחות, בהחלט שברו שיאים בענייני חסכון. יש את זה שחש בדרך כלל מאד בנוח להשתמש עם אותה שקית תה לכמה כוסות, כאשר השקית מגיעה לכוס השלישית תשושה וסחוטה. יש את זאת שכבר שנים אוגרת קופסאות חומוס ריקות בכמות מסחרית, יש את השכנה שלא מפעילה מדיח לפני שכל הכלים שלה בבית, כולל הסרוויס של פסח, נכנסים אליו, יש את הדודה מהקיבוץ שלפי הפשטידה שהיא מכינה ביום שישי בערב, אפשר לדעת מה אכלו בני ביתה כל השבוע. הייתי מספרת לכם על עוד כמה חסכנים אובססיביים והפטנטים שלהם, אבל אני בענייני סקרים, אז קדימה, שרשרו בלי להתבייש.
אני פה בעניין סקרים "תסמונת דן חסכן" לכל אחד יש את הסריטה הקטנה שלו כשזה מגיע לענייני חיסכון וקמצנות, מן התנהגות או הרגל אובססיבי שלא נותן מנוח והופך אותנו לקצת מצחיקים, טיפה פתטיים ומאד אנושיים. באופן כללי ובכלל, יש לציין שאני חסרת תסמיני חיסכון גלותיים לחלוטין. ילדות בריאה, שפע כלכלי והיסטוריה משפחתית נטולת קוזקים ופוגרומים. וזה הפך אותי לאחת שלא סופרת שניצלים, לא מוסיפה מים לסוף של השמפו ואפילו שקיות וגומיות אני לא שמה בצד....אבל. לי זה קורה בעיקר עם משחת השיניים. אין לי שום בעיה לצאת לארוחת שחיטות מדהימה, לפזר טיפים כמו המלך של יוון, אבל כשאני חוזרת הביתה מאושרת ושבעה אני מייד מתאפסת על עצמי וחוזרת להיות טיפוס חסכן ואחראי, שנכנסת באמאמא של שפופרת משחת השיניים. לא חשוב כמה פעמים מעכתי ועיניתי את השפופרת האומללה, תמיד ברור לי שאפשר ללחוץ אותה עוד טיפה, ואכן, האינקוויזיטורית שבי מצליחה להפתיעה אפילו את עצמי. כנגד כל חוקי הפיזיקה המוכרים, פעם אחר פעם אני מועכת, מקפלת, מקמטת, חופרת ושואבת את האומללה, ובלבד שתקיא עוד פס אחד של משחה על המברשת הרעבה. כמו שאמרו לנו בצבא : בחיסכון כוחנו. לעומת זאת, מכרים שלנו, קרובים יותר וקרובים פחות, בהחלט שברו שיאים בענייני חסכון. יש את זה שחש בדרך כלל מאד בנוח להשתמש עם אותה שקית תה לכמה כוסות, כאשר השקית מגיעה לכוס השלישית תשושה וסחוטה. יש את זאת שכבר שנים אוגרת קופסאות חומוס ריקות בכמות מסחרית, יש את השכנה שלא מפעילה מדיח לפני שכל הכלים שלה בבית, כולל הסרוויס של פסח, נכנסים אליו, יש את הדודה מהקיבוץ שלפי הפשטידה שהיא מכינה ביום שישי בערב, אפשר לדעת מה אכלו בני ביתה כל השבוע. הייתי מספרת לכם על עוד כמה חסכנים אובססיביים והפטנטים שלהם, אבל אני בענייני סקרים, אז קדימה, שרשרו בלי להתבייש.
