ב ר ד ק י ס ט י ת
New member
../images/Emo9.gif
כאילו לא מאסנו במעדני בריאות למיניהם, כאילו לא שבענו מהחיידקים הבריאותיים על סוגיהם, כאילו לא השלמנו עם יוגורטי הביו-פרו למשפחותיהם- שיגרה אלינו תנובה לאחרונה מוצר חדש (יחסית, אני פשוט מתעדכנת נורא מאוחר) באריזה אדומה נחשקת; "יופלה"- כך קוראים לכוכב החלב התורן. כל הרעש שעשו סביבו עוררו בי דחף משונה לרוץ ולרכוש לעצמי אחד. בקיצור,יצאתי לסופר הקרוב לאזור מגוריי. לאחר סריקת מדפים מהירה מצאתי את מבוקשי, תחת התיאור המאיים "יופלה- בטעם פינה-קולדה מסתורית". רק אז, למעשה, נדלקה לי הנורה האדומה. מסתורית? נבהלתי, מה זאת אומרת "מסתורית"? איך אני יכולה לאכול יוגורט במחשבה שבכל רגע יכול לצוץ לי מתוכו איזה פיכס מסתורי? למרבה הפלא מסתבר שהפינה-קולדה לא לבד, ושבקולקציית היופלה ניצבים בגאווה גם "ליצ´י חולמני", "תאנה ביישנית", "שזיף חצוף" וכן הלאה. מבועתת קלות, אני מחליטה להרים טלפון ל"קו החלב" בתקווה שאקבל הסבר משכנע. לאחר מספר הפניות אלקטרוניות אני זוכה לבסוף למענה אנושי מטעם מאשה, נציגת שירות לקוחות. שלום לך מאשה. רציתי לקבל מידע על המוצר החדש לכם, יופלה - "מידע? מאיזה בחינה?" שואלת מאשה בחשדנות. בתור התחלה מה יש בו? כלומר, למה קוראים לו קרם יוגורט ולא יוגורט רגיל? - "כי הוא יותר קרמי, יותר טעים לאכול אותו. זה המרקם את מבינה?" ומה, באמת אוכלים אותו עם הלשון? - "לא, לא אוכלים אותו עם הלשון. הלשון זה קונספט שמשדר כיפיות, הנאה, שהמוצר מושך. אבל את יכולה לנסות..." (עם הלשון?!) טוב. אפשר לדעת מה פשר השמות "אפרסק מאוהב", "אגס מאושר" ו"פירות יער אופטימיים"? "תראי, אין להם בדיוק פשר" מצננת מאשה את התלהבותי "לדעתי הם מוסיפים למוצר אופי צעיר , אופנתי יותר, שובבי אפילו" אפרופו שובבי, כתוב לי על האריזה שהתות שובב. אני חייבת לדעת, מה הוא כבר עשה? "תראי", היא מגחכת בעצבנות, "שתינו יודעות מה זה שובב. אני מאמינה שזה נועד לצורכי פרסום, ונראה שאנשים די נהנים מזה. אגב, טעמת אותו כבר?" לא... השמות קצת הרתיעו אותי... - "אז טעמי, אני באמת ממליצה לך לטעום". טוב. אני מנסה לסיים את השיחה פן אזכה לניתוק צורב, אך זו לא מרפה. "אני לא אומרת את זה מפני שאני עובדת בתנובה (בטח), אלא כי הוא באמת מוצלח". אה הא. בסדר, אז תודה לך בכל מקרה "רגע, יש לי רעיון. מה דעתך שתתני לי את הכתובת שלך כדי שאוכל לשלוח לך הביתה מתכונים" מתכונים?! אני נחרדת, שכן לשפוט על פי טון הדיבור הסופר-נחמד של מאשה (היא באמת מקסימה וסבלנית באופן מחשיד למדי), בקלות ניתן לחשוב שמדובר כאן בסוג של נקמה מתוקה מצידה. הפרנויה משתלטת עלי; משום מה נדמה לי כי תעדיף לשלוח אלי הביתה מעטפה עם אנתרקס מאשר מתכוני-יוגורט, לאות תודה על ההטרדה הטלפונית שלי. מה בדיוק יש במתכונים האלו? אני חוקרת בחשש. - "דברים טובים" מפצירה בי מאשה, הפעם כבר בחוסר סבלנות מובהק. "נו, כדאי לך. מה את אומרת?" בלב כבד אני נותנת את כתובתי וממהרת לנתק לפני שאתבקש לתת גם את מספר תעודת הזהות. נציגות הלקוחות הללו לא תמימות כפי שהן נראות, אני מודה ביני לבין עצמי, ושולחת מבט נוגה לעבר היופלה שלי. מזל, אני נאנחת לרווחה, מזל שבימים טרופים אלו בהם הטרור משתולל ברחובות ונציגות קו החלב מאיימות על חייך, פירות היער תמיד יישארו אופטימיים.
כאילו לא מאסנו במעדני בריאות למיניהם, כאילו לא שבענו מהחיידקים הבריאותיים על סוגיהם, כאילו לא השלמנו עם יוגורטי הביו-פרו למשפחותיהם- שיגרה אלינו תנובה לאחרונה מוצר חדש (יחסית, אני פשוט מתעדכנת נורא מאוחר) באריזה אדומה נחשקת; "יופלה"- כך קוראים לכוכב החלב התורן. כל הרעש שעשו סביבו עוררו בי דחף משונה לרוץ ולרכוש לעצמי אחד. בקיצור,יצאתי לסופר הקרוב לאזור מגוריי. לאחר סריקת מדפים מהירה מצאתי את מבוקשי, תחת התיאור המאיים "יופלה- בטעם פינה-קולדה מסתורית". רק אז, למעשה, נדלקה לי הנורה האדומה. מסתורית? נבהלתי, מה זאת אומרת "מסתורית"? איך אני יכולה לאכול יוגורט במחשבה שבכל רגע יכול לצוץ לי מתוכו איזה פיכס מסתורי? למרבה הפלא מסתבר שהפינה-קולדה לא לבד, ושבקולקציית היופלה ניצבים בגאווה גם "ליצ´י חולמני", "תאנה ביישנית", "שזיף חצוף" וכן הלאה. מבועתת קלות, אני מחליטה להרים טלפון ל"קו החלב" בתקווה שאקבל הסבר משכנע. לאחר מספר הפניות אלקטרוניות אני זוכה לבסוף למענה אנושי מטעם מאשה, נציגת שירות לקוחות. שלום לך מאשה. רציתי לקבל מידע על המוצר החדש לכם, יופלה - "מידע? מאיזה בחינה?" שואלת מאשה בחשדנות. בתור התחלה מה יש בו? כלומר, למה קוראים לו קרם יוגורט ולא יוגורט רגיל? - "כי הוא יותר קרמי, יותר טעים לאכול אותו. זה המרקם את מבינה?" ומה, באמת אוכלים אותו עם הלשון? - "לא, לא אוכלים אותו עם הלשון. הלשון זה קונספט שמשדר כיפיות, הנאה, שהמוצר מושך. אבל את יכולה לנסות..." (עם הלשון?!) טוב. אפשר לדעת מה פשר השמות "אפרסק מאוהב", "אגס מאושר" ו"פירות יער אופטימיים"? "תראי, אין להם בדיוק פשר" מצננת מאשה את התלהבותי "לדעתי הם מוסיפים למוצר אופי צעיר , אופנתי יותר, שובבי אפילו" אפרופו שובבי, כתוב לי על האריזה שהתות שובב. אני חייבת לדעת, מה הוא כבר עשה? "תראי", היא מגחכת בעצבנות, "שתינו יודעות מה זה שובב. אני מאמינה שזה נועד לצורכי פרסום, ונראה שאנשים די נהנים מזה. אגב, טעמת אותו כבר?" לא... השמות קצת הרתיעו אותי... - "אז טעמי, אני באמת ממליצה לך לטעום". טוב. אני מנסה לסיים את השיחה פן אזכה לניתוק צורב, אך זו לא מרפה. "אני לא אומרת את זה מפני שאני עובדת בתנובה (בטח), אלא כי הוא באמת מוצלח". אה הא. בסדר, אז תודה לך בכל מקרה "רגע, יש לי רעיון. מה דעתך שתתני לי את הכתובת שלך כדי שאוכל לשלוח לך הביתה מתכונים" מתכונים?! אני נחרדת, שכן לשפוט על פי טון הדיבור הסופר-נחמד של מאשה (היא באמת מקסימה וסבלנית באופן מחשיד למדי), בקלות ניתן לחשוב שמדובר כאן בסוג של נקמה מתוקה מצידה. הפרנויה משתלטת עלי; משום מה נדמה לי כי תעדיף לשלוח אלי הביתה מעטפה עם אנתרקס מאשר מתכוני-יוגורט, לאות תודה על ההטרדה הטלפונית שלי. מה בדיוק יש במתכונים האלו? אני חוקרת בחשש. - "דברים טובים" מפצירה בי מאשה, הפעם כבר בחוסר סבלנות מובהק. "נו, כדאי לך. מה את אומרת?" בלב כבד אני נותנת את כתובתי וממהרת לנתק לפני שאתבקש לתת גם את מספר תעודת הזהות. נציגות הלקוחות הללו לא תמימות כפי שהן נראות, אני מודה ביני לבין עצמי, ושולחת מבט נוגה לעבר היופלה שלי. מזל, אני נאנחת לרווחה, מזל שבימים טרופים אלו בהם הטרור משתולל ברחובות ונציגות קו החלב מאיימות על חייך, פירות היער תמיד יישארו אופטימיים.
