היייי
- פותח הנושא נועם**
- פורסם בתאריך
ה"ספרי" הזה תמיד מזכיר לי
את מאיה בים כשדברה על התגובה הראשונה שלך. זה מה זה מלחיץ. גם אני אז חשבתי, מה ספרי רגע, רגע, מי יש לנו פה ומה קורה פה?? נועם, את רוצה לפתוח שולחן עם פיצוחים, סבבה של מרק ופירה מדודה זושקה, אולי קצת חמוצים ובירה? אני כבר יכולה להגיד לך שכשגילגיל רעב ומת לניוקי ברוטב פסטו, הוא מזמין לאפה עם פרגיות , שזה מאוד דומה, ואח"כ הוא בוכה שיש לו כרס והוא לא נותן ליפעת לישון. אז, מה את אוהבת נועם??? אנחנו כאן לשרותך. רוצים לעטוף. רוצה??
את מאיה בים כשדברה על התגובה הראשונה שלך. זה מה זה מלחיץ. גם אני אז חשבתי, מה ספרי רגע, רגע, מי יש לנו פה ומה קורה פה?? נועם, את רוצה לפתוח שולחן עם פיצוחים, סבבה של מרק ופירה מדודה זושקה, אולי קצת חמוצים ובירה? אני כבר יכולה להגיד לך שכשגילגיל רעב ומת לניוקי ברוטב פסטו, הוא מזמין לאפה עם פרגיות , שזה מאוד דומה, ואח"כ הוא בוכה שיש לו כרס והוא לא נותן ליפעת לישון. אז, מה את אוהבת נועם??? אנחנו כאן לשרותך. רוצים לעטוף. רוצה??
אז עכשיו אני לא מדבר גם איתך!!!
נעלבתי... אני מלחיץ? מה ביקשתי? שתספר לי על הילדות שלה וכל מה שקרה החל מהיום שהיא גילתה שיש הבדלים בין בנים לבנות? נעלבתי...
טוב, סתם... בכל מקרה, נועם, אל תאמיני לה!!! כשאני רוצה ניוקי פסטו אני מזמין שתי לאפות, אחת עם פרגיות (כמתאבן) ואחת עם קבאב (כמנה עיקרית). כל השאר נכון... חוץ מזה, מה ההבדל הגדול? זה ניוקי ברוטב פסטו וזה קבאב ושישליק!!! שישליק לא מזכיר קצת פסטו בצורתו? לי כן! ואם ממלאים את הלאפה בפטרוזיליה אפשר לדמיין פסטו... אז חוכמית, סיכמנו, אני לא מדבר איתך יותר!
נעלבתי... אני מלחיץ? מה ביקשתי? שתספר לי על הילדות שלה וכל מה שקרה החל מהיום שהיא גילתה שיש הבדלים בין בנים לבנות? נעלבתי...
דויד
כתבתי בפורום שבו אני מרגישה בבית, הודעה שהלכה והשתרשרה מעבר למה שציפיתי וחשבתי. אם תרצה מאוד לדעת היכן נעלמה רחל-נשמה, אתה מוזמן לקרוא את השרשור הארוך, כשתגיע להודעה אחרונה שלי בשרשור תקבל את התשובה. ההודעות ביניים יסבירו הרבה על רחל-נשמה. זו פעם ראשונה מזה חצי שנה שרחל-נשמה פתחה בבית שלה האמיתי שאוהב אותה באמת הודעה כזו עם שרשור כזה-אתה מוזמן לבדוק את כל הארכיונים. זה אומר משהו קרה לי . זוהי הודעתי האחרונה בפורום הזה. תודה לכם, מאחלת בריאות, ואושר ואהבה בדרככם, ששונה מדרכי. רחל-נשמה שנשארה עם סימני שאלה כפי שכתבה בהודעה האחרונה בשרשור.
כתבתי בפורום שבו אני מרגישה בבית, הודעה שהלכה והשתרשרה מעבר למה שציפיתי וחשבתי. אם תרצה מאוד לדעת היכן נעלמה רחל-נשמה, אתה מוזמן לקרוא את השרשור הארוך, כשתגיע להודעה אחרונה שלי בשרשור תקבל את התשובה. ההודעות ביניים יסבירו הרבה על רחל-נשמה. זו פעם ראשונה מזה חצי שנה שרחל-נשמה פתחה בבית שלה האמיתי שאוהב אותה באמת הודעה כזו עם שרשור כזה-אתה מוזמן לבדוק את כל הארכיונים. זה אומר משהו קרה לי . זוהי הודעתי האחרונה בפורום הזה. תודה לכם, מאחלת בריאות, ואושר ואהבה בדרככם, ששונה מדרכי. רחל-נשמה שנשארה עם סימני שאלה כפי שכתבה בהודעה האחרונה בשרשור.
רחל-נשמה, בבקשה אל תלכי מכאן!!
אני אספר לך דבר מדהים שחויתי אצלך בפגישה: את זוכרת ששאלתי אותך "אם תמיד גרת ביהוד?" וענית לי שכן? את יודעת למה שאלתי? ובכן, רחל-נשמה, ברגע הראשון שראיתי אותך הרגשתי שאני מכיר אותך כבר כל-כך הרבה שנים. זאת היתה תחושתי, רחל. חשבתי שאולי נפגשנו בעבר, ולכן שאלתי אותך את השאלה הזאת. רחל-נשמה!! אני לא יודע עד כמה את בקטע של נשמות וכו, אבל אני מרגיש מאוד מאוד קרוב אליך, כאילו שאת ואני אנחנו אותו בן אדם. ואני מאמין שאנחנו מאוד מאוד קרובים נשמתית. אני רוצה שתשארי איתי כאן בפורום. אני רוצה אותך כאן!!! דויד
אני אספר לך דבר מדהים שחויתי אצלך בפגישה: את זוכרת ששאלתי אותך "אם תמיד גרת ביהוד?" וענית לי שכן? את יודעת למה שאלתי? ובכן, רחל-נשמה, ברגע הראשון שראיתי אותך הרגשתי שאני מכיר אותך כבר כל-כך הרבה שנים. זאת היתה תחושתי, רחל. חשבתי שאולי נפגשנו בעבר, ולכן שאלתי אותך את השאלה הזאת. רחל-נשמה!! אני לא יודע עד כמה את בקטע של נשמות וכו, אבל אני מרגיש מאוד מאוד קרוב אליך, כאילו שאת ואני אנחנו אותו בן אדם. ואני מאמין שאנחנו מאוד מאוד קרובים נשמתית. אני רוצה שתשארי איתי כאן בפורום. אני רוצה אותך כאן!!! דויד
רחל, העתק ההודעה שכתבתי בסהר.
פשוט בגלל מנהגם למחוק הודעות שלי... רחל, למענך אחרוג ממנהגי ואכתוב בסהר, למרות שהורו לי לא לכתוב הודעות בפורום שלהם ולמרות שהרשו לעצמם למרות זאת לכתוב הודעות בפורום שלנו. רק אקווה שלא ימחקו אותה כמו שכבר עשו להודעותי כאן בעבר. אני מזהיר מראש, ההודעה הזו היא לא "הודעת תמיכה" ווירטואלית בסגנון סהר כי אני פשוט לא מאמין בהן, אז אפרסם אותה גם אצלנו למקרה שתמחק. רחל, מהודעותייך הבנתי שנעשתה טעות. טעות שנבעה מחוסר מחשבה, אולי מחוסר תיאום ציפיות, אולי מעוד הרבה דברים, אבל לא מרשעות! הטעות היתה שדווקא בפגישה הראשונה אצלך, קבע הפורום לראות סרט... טעות רצינית ללא ספק. במקום להכיר אותך קודם, במקום לדבר איתך, במקום להבין קודם כל מי את ומה את, ראו סרט... טעות רצינית, אין ספק. טעות שתתוקן, גם בכך אין לי ספק. אם תתני לנו את הצ´אנס לתקן אותה. רחל, בואי נדבר רגע עלייך. אבל בפתיחות, בכנות, ובלי להעלים שום דבר, אני מקווה שתהיי מוכנה לזה, כי אם לא, אז אולי תפסיקי כאן. רחל, את לא מקבלת את עצמך! את לא אוהבת את מה שקרה לך ואת לא מוכנה לסבול שאנשים ישקפו לך את מה שאת מרגישה לגבי עצמך! מאיפה הבאתי את זה? מהודעות כמו "אני מצטערת שאני לא יכולה לקבל אנשים חולים", מהודעות כמו "אם אתם מתכוונים לברוח אז עדיף שלא תגיעו", מהודעות כמו "אני לא משלה את עצמי שהם יבואו שוב" וכל זה עוד לפני שבכלל נתת לנו צ´אנס להגיב! לפני שמיששת את הדופק! רחל, את יותר פגיעה ממה שאת מודה, הפגיעות הזו שלך גורמת לך להתרחק מאנשים ואז לחשוב שהם אלו שהתרחקו ממך, קלטתי את זה כבר מזמן, ועוד יותר כשדיברנו בטלפון. רחל, אם את חושבת שאני טועה, תוכיחי לי את זה! אני רוצה לבוא, לראות אותך, לדבר איתך, להיות איתך! זה שלא יכולתי לעשות את זה בשבת, לא אומר שוויתרתי על זה! ואני לא היחיד! גם Mאיה, גם יפעת, גם עוד רבים וטובים שפיספסו (כן, פיספסו, כלומר, הפסידו...) את הפגישה בביתך, וגם אלו שהיו והפסידו את הפגישה איתך בגלל חוסר תיאום וחוסר התאמת ציפיות. רחל, בשמי, ורק בשמי, כי אני לא יכול לדבר בשם אף אחד אחר, אני אומר לך שאני אוהב אותך, שולח לך חיבוק ווירטואלי על חשבון החיבוק התלת מימדי שתקבלי ממני אם תרשי לי לראות אותך. ושוב, אוהב אותך רחל-נשמה, כי את מה שאת, כי את מי שאת. לא יעזור לך כלום. זה נשאר לי ממך וישאר תמיד. אני אוהב אותך. גיל גיל.
פשוט בגלל מנהגם למחוק הודעות שלי... רחל, למענך אחרוג ממנהגי ואכתוב בסהר, למרות שהורו לי לא לכתוב הודעות בפורום שלהם ולמרות שהרשו לעצמם למרות זאת לכתוב הודעות בפורום שלנו. רק אקווה שלא ימחקו אותה כמו שכבר עשו להודעותי כאן בעבר. אני מזהיר מראש, ההודעה הזו היא לא "הודעת תמיכה" ווירטואלית בסגנון סהר כי אני פשוט לא מאמין בהן, אז אפרסם אותה גם אצלנו למקרה שתמחק. רחל, מהודעותייך הבנתי שנעשתה טעות. טעות שנבעה מחוסר מחשבה, אולי מחוסר תיאום ציפיות, אולי מעוד הרבה דברים, אבל לא מרשעות! הטעות היתה שדווקא בפגישה הראשונה אצלך, קבע הפורום לראות סרט... טעות רצינית ללא ספק. במקום להכיר אותך קודם, במקום לדבר איתך, במקום להבין קודם כל מי את ומה את, ראו סרט... טעות רצינית, אין ספק. טעות שתתוקן, גם בכך אין לי ספק. אם תתני לנו את הצ´אנס לתקן אותה. רחל, בואי נדבר רגע עלייך. אבל בפתיחות, בכנות, ובלי להעלים שום דבר, אני מקווה שתהיי מוכנה לזה, כי אם לא, אז אולי תפסיקי כאן. רחל, את לא מקבלת את עצמך! את לא אוהבת את מה שקרה לך ואת לא מוכנה לסבול שאנשים ישקפו לך את מה שאת מרגישה לגבי עצמך! מאיפה הבאתי את זה? מהודעות כמו "אני מצטערת שאני לא יכולה לקבל אנשים חולים", מהודעות כמו "אם אתם מתכוונים לברוח אז עדיף שלא תגיעו", מהודעות כמו "אני לא משלה את עצמי שהם יבואו שוב" וכל זה עוד לפני שבכלל נתת לנו צ´אנס להגיב! לפני שמיששת את הדופק! רחל, את יותר פגיעה ממה שאת מודה, הפגיעות הזו שלך גורמת לך להתרחק מאנשים ואז לחשוב שהם אלו שהתרחקו ממך, קלטתי את זה כבר מזמן, ועוד יותר כשדיברנו בטלפון. רחל, אם את חושבת שאני טועה, תוכיחי לי את זה! אני רוצה לבוא, לראות אותך, לדבר איתך, להיות איתך! זה שלא יכולתי לעשות את זה בשבת, לא אומר שוויתרתי על זה! ואני לא היחיד! גם Mאיה, גם יפעת, גם עוד רבים וטובים שפיספסו (כן, פיספסו, כלומר, הפסידו...) את הפגישה בביתך, וגם אלו שהיו והפסידו את הפגישה איתך בגלל חוסר תיאום וחוסר התאמת ציפיות. רחל, בשמי, ורק בשמי, כי אני לא יכול לדבר בשם אף אחד אחר, אני אומר לך שאני אוהב אותך, שולח לך חיבוק ווירטואלי על חשבון החיבוק התלת מימדי שתקבלי ממני אם תרשי לי לראות אותך. ושוב, אוהב אותך רחל-נשמה, כי את מה שאת, כי את מי שאת. לא יעזור לך כלום. זה נשאר לי ממך וישאר תמיד. אני אוהב אותך. גיל גיל.
רחל!!! ללכת=לברוח
רחל יקרה. החליטי מה שתחליטי. זו זכותך. אני מכבדת אותה למרות שמאוד לא נעים לקרא הודעה כזאת. אם פגעתי או נפגעת מאיזו סיבה שלא תהיה אז...סליחה. נטישה וסגירת דלת -זה משהו שלא כדאי לעשות בכל מקרה. היינו לך לבית - כפי שאמרת. היו פה דברים יפים בעינייך, נכון?? קרה לך משהו??? גם זה בסדר, טוב, לא טוב, מצוין, רע...זה לא משנה. אל תברחי מהקירבה שחשת. כי אנשים עשו פה מאמץ להגיע עד לפתח דלתך, ועכשיו את טורקת אותה מאחוריהם.סרט? לא סרט? זה לא העניין. להפגע זה מקום מאוד נוח (מצטערת אבל זה מה שזה) ואז זה תרוץ טוב ללכת. דרכינו אינה דרכך??? או.קיי. אבל לפחות תקפצי לבקר. זו התכונה הקשתית של הכל או לא כלום,,, ואני בטוחה שאת יודעת שלפעמים גם מפסידים מזה. זהו משבר שיחלוף (אולי, אינשאללה) או לא. איך שתרצי. אני בטוחה, ואולי אדבר בשמי בלבד, אני אהבתי לקרא את דבריך מלאי העוצמה וההבנה למרות הדברים שציינת שמהם את סובלת, שלי היה מאוד קשה לקרא אותם, וכבר ציינתי את זה בפנייך. את מאוד יקרה וכך גם תמיד תהיי בעיני אפילו אם תלכי אבל... חשבי, אולי יש עוד משהו שהיית יכולה לעשות לפני טריקת הדלת שיכול להועיל לך עצמך??? זהו??? אין לך יותר צורך בנו??? אז שלום וביי??? אז עכשיו גם אני כולה להפגע ואני לא. את יודעת למה??? כי אני יודעת מאוד מאוד טוב שיש תמיד אפור בין השחור והלבן ויש עוד הרבה דברים שהחמצתי בדרך ולא שמתי לב אליהם, וזו תכונה מאוד אנושית שהיא טיבעית וצריך לקבל אותה. אם יש מכשול בדרך שלא יודעים עליו אז...גם לא יודעים לא לדרוך עליו. ולפעמים אני אומרת לעצמי כמה פעמים אני צריכה להגיד עד שהדברים יובנו??? כי אני מבינה ומכבדת מאוד מהר אבל...לא כולם קורצו מאותו החומר אז אולי יש שגיאות בדרך. מה לעשות...???? לברוח????לא!!!! אני אשמח מאוד באם תשני את החלטת רחל, נעמת לי מאוד. ואם לא אז שאי ברכה באשר את, מאחלת לך רק טוב, בריאות, והרבה אור. באהבה.
רחל יקרה. החליטי מה שתחליטי. זו זכותך. אני מכבדת אותה למרות שמאוד לא נעים לקרא הודעה כזאת. אם פגעתי או נפגעת מאיזו סיבה שלא תהיה אז...סליחה. נטישה וסגירת דלת -זה משהו שלא כדאי לעשות בכל מקרה. היינו לך לבית - כפי שאמרת. היו פה דברים יפים בעינייך, נכון?? קרה לך משהו??? גם זה בסדר, טוב, לא טוב, מצוין, רע...זה לא משנה. אל תברחי מהקירבה שחשת. כי אנשים עשו פה מאמץ להגיע עד לפתח דלתך, ועכשיו את טורקת אותה מאחוריהם.סרט? לא סרט? זה לא העניין. להפגע זה מקום מאוד נוח (מצטערת אבל זה מה שזה) ואז זה תרוץ טוב ללכת. דרכינו אינה דרכך??? או.קיי. אבל לפחות תקפצי לבקר. זו התכונה הקשתית של הכל או לא כלום,,, ואני בטוחה שאת יודעת שלפעמים גם מפסידים מזה. זהו משבר שיחלוף (אולי, אינשאללה) או לא. איך שתרצי. אני בטוחה, ואולי אדבר בשמי בלבד, אני אהבתי לקרא את דבריך מלאי העוצמה וההבנה למרות הדברים שציינת שמהם את סובלת, שלי היה מאוד קשה לקרא אותם, וכבר ציינתי את זה בפנייך. את מאוד יקרה וכך גם תמיד תהיי בעיני אפילו אם תלכי אבל... חשבי, אולי יש עוד משהו שהיית יכולה לעשות לפני טריקת הדלת שיכול להועיל לך עצמך??? זהו??? אין לך יותר צורך בנו??? אז שלום וביי??? אז עכשיו גם אני כולה להפגע ואני לא. את יודעת למה??? כי אני יודעת מאוד מאוד טוב שיש תמיד אפור בין השחור והלבן ויש עוד הרבה דברים שהחמצתי בדרך ולא שמתי לב אליהם, וזו תכונה מאוד אנושית שהיא טיבעית וצריך לקבל אותה. אם יש מכשול בדרך שלא יודעים עליו אז...גם לא יודעים לא לדרוך עליו. ולפעמים אני אומרת לעצמי כמה פעמים אני צריכה להגיד עד שהדברים יובנו??? כי אני מבינה ומכבדת מאוד מהר אבל...לא כולם קורצו מאותו החומר אז אולי יש שגיאות בדרך. מה לעשות...???? לברוח????לא!!!! אני אשמח מאוד באם תשני את החלטת רחל, נעמת לי מאוד. ואם לא אז שאי ברכה באשר את, מאחלת לך רק טוב, בריאות, והרבה אור. באהבה.
אני נרגש מדברי חוכמית,רחל-משבר=סיכו
את לא חוסכת את הצדדים החיוביים שבקשר, גם כשהפגיעה, היתה יכולה להקהות את עינייך ולחוש נבגדת. הרי, קשר בונים בשניים ונטישה = בריחה היא הסתלקותו החד צדדית של צד אחד, מבלי להתחשב בצד הננטש. יתר על כן, פגיעה נובעת תמיד מהפקוש שהנפגע נותן לסיטואציה. רחל!!!! לא הייתי סומך כלל על אופציה פרושית אחת. היא תמיד אינה נכונה. ולא ארחיב כאן את הסימוכין לכך. בהצלחה לשתיכן
את לא חוסכת את הצדדים החיוביים שבקשר, גם כשהפגיעה, היתה יכולה להקהות את עינייך ולחוש נבגדת. הרי, קשר בונים בשניים ונטישה = בריחה היא הסתלקותו החד צדדית של צד אחד, מבלי להתחשב בצד הננטש. יתר על כן, פגיעה נובעת תמיד מהפקוש שהנפגע נותן לסיטואציה. רחל!!!! לא הייתי סומך כלל על אופציה פרושית אחת. היא תמיד אינה נכונה. ולא ארחיב כאן את הסימוכין לכך. בהצלחה לשתיכן
גיל גיל
1-רחל, את לא מקבלת את עצמך! את לא אוהבת את מה שקרה לך.-נכון! 2--את לא מוכנה לסבול שאנשים ישקפו לך את מה שאת מרגישה לגבי עצמך! מאיפה הבאתי את זה? מהודעות כמו "אני מצטערת שאני לא יכולה לקבל אנשים חולים", מהודעות כמו "אם אתם מתכוונים לברוח אז עדיף שלא תגיעו", מהודעות כמו "אני לא משלה את עצמי שהם יבואו שוב" וכל זה עוד לפני שבכלל נתת לנו צ´אנס להגיב! לפני שמיששת את הדופק!-לא הבנתי את הקשר, כי פירשת לא נכון. "אני מצטערת שאני לא יכולה לקבל אנשים חולים"-למשל נכתב כי שעות אחדות לפני המפגש מאיה נזכרה לאמר לי , שהיא עם שפעת והיא חושבת שאסור לה להיות לידי רפואית -אמרתי נכון, ואז היא הזכירה לי ששכחתי לציין את זה בפורום וחשוב לציין. בחיי המטפלים, חברים, דודים שמכירים את חיי, זה מובן להם מאליו ולא נפגעים(ובהתחלה נפגעו המון) , שאסור לחולה אפילו בנזלת קטנה לבוא אלי, למי שלא מכיר את חיי ומשמעותם לא נראה לפעמים מה הקשר בין סתם נזלת קטנה לא מזיקה מבחינתו לבין אסור להתקרב אלי ועלול להרגיש דחוי אז אמרתי מראש שאני מצטערת.....מה בין זה לבין לא לקבל את מצבי? "אמרתי אם אתם מתכוונים לברוח עדיף שלא תבואו"-כי צפיתי ממספר מסוים של אנשים שלא ירצו להיות חבריי לחיים, אפילו רמה מזערית כי הם הצטיירו לי בפורום, לפי האינטואיציה שלי, שהם לא סוג האנשים שירצו קשר עם אדם במצבי עם מגבלותיו, וחסרונותיו-והם הפגינו רצון לפרוש כגרעין מגובש מהפורום-ולצערי גם צדקתי. ואני עדיין שואלת קבוצה של חמישה אנשים למה השתיקה?, אם ממילא בחרתם לפרוש מהפורום, וממילא ידעתם שלא תהיו חבריי/ידידי לחיים-כי לא השתמשתם בשום דרך שעמדה לרשותכם לתקשר איתי מעבר לפורום כגון:מייל, או טלפון-אז למה באתם?. 3-רחל, את יותר פגיעה ממה שאת מודה, הפגיעות הזו שלך גורמת לך להתרחק מאנשים ואז לחשוב שהם אלו שהתרחקו ממך, קלטתי את זה כבר מזמן, ועוד יותר כשדיברנו בטלפון.-אני פגיעה מאוד , תמיד מודה לא מכחישה לעולם.אני מאוד זהירה בבניית הקשרים שלי עם אנשים, ודואגת לשמור על עצמי לא להיפתח מהר, לבחון, להרגיש, לתת לזמן לעשות את שלו-מה בין רגישות היתר שלי- לבין העלמות ההפגנתית של חמישה אנשים מהפורום-אנשים שאין יום שלא היו פה זמן מסויים, וחוסר תקשורת איתי יומיים אחרי בשום דרך אחרת? 4-רחל, אם את חושבת שאני טועה, תוכיחי לי את זה! אני רוצה לבוא, לראות אותך, לדבר איתך, להיות איתך! זה שלא יכולתי לעשות את זה בשבת, לא אומר שוויתרתי על זה! ואני לא היחיד! גם Mאיה, גם יפעת, גם עוד רבים וטובים-אני לא חושבת שאתה טועה-אני בטוחה לכן ביתי פתוח תמיד לך ליפעת למאיה ולמי שיבחר לבוא כי הוא רוצה לבוא, ולא כביקור מצווה של חולה בבית חולים-כי זה מה שאני מרגישה לגבי החמישה -שהם באו לפה כמו מצווה , כמו איזה מעשה התנדבותי ולא כמו מעשה חברי ידידותי.-מצטערת זו תחושה שלי . 5- שפיספסו (כן, פיספסו, כלומר, הפסידו...) את הפגישה בביתך, וגם אלו שהיו והפסידו את הפגישה איתך בגלל חוסר תיאום וחוסר התאמת ציפיות. רחל, בשמי, ורק בשמי, כי אני לא יכול לדבר בשם אף אחד אחר, אני אומר לך שאני אוהב אותך, שולח לך חיבוק ווירטואלי על חשבון החיבוק התלת מימדי שתקבלי ממני אם תרשי לי לראות אותך. ושוב, אוהב אותך רחל-נשמה, כי את מה שאת, כי את מי שאת. לא יעזור לך כלום. זה נשאר לי ממך וישאר תמיד. אני אוהב אותך. גיל-אני חושבת שאף אחד לא הפסיד כלום, כי אני לא שומרת טינה לאף אחד, אני בד"כ לא שומרת בלב (זה החיסרון שלי), אומרת מה שיש לי על הלב , מנקה אותו וממשיכה הלאה, דבר אחד בטוח נכון היה פה לפחות מבחינתי חוסר התאמת ציפיות.-אני ברשת לא להעביר את זמני בצורה וירטואלית עייפתי מזה. אני ברשת להכיר ידידים/ת חברים/ת-ולהיות בקשר איתי אין הדבר אומר וכאן חשוב להסביר בעקבות שתי שיחות טלפון השבוע: יש לי חברי ילדות שנים רבות-זה לא אומר שאם אנחנו חברות, אז כל יום או כל שבוע מדברים, בקשר יש תקופות שחודשים לא יוצא לנו לדבר, כי זו התחתנה כי זו ילדה, וכל אחד יש לו את חייו, אך דבר אחד בטוח הקשר בינינו עם שורשים חזקים, על פני שנים, וכשיש ארוע ונפגשים אפילו אחרי חצי שנה שלא ראינו , לא מרגישים את הניתוק מרגישים כאילו רק אתמול דיברנו, ויש לי ארבעה חברות ילדות. כל רצוני מהרשת להרחיב את מעגל חבריי, לא להיות תלויה בקשר עם חברה זו או אחרת, והכרתי ברשת שתי חברות טובות לפני הפורומים בתפוז, אחת מוואלה, אחת מפורום בורסה אבל זה קשר אמיתי כאילו הכרנו בחיים, אחת שלוש שנים, אחת כמעט שנה, וזה לא אומר שאין תקופה שאולי חודש לא דיברנו או חודשיים, כי לכולם יש את החיים שלהם, אבל יש פתיחות כמו משפחה-תהליך ארוך, יש סודיות בינינו על דבריים אישים של מאה אחוז, יש אהבה אמיתית, יש מילה טובה בחגים בארועים, כלומר בגלל מצבי הקשר איתי לא קשר של יו אני חייבת להיות כמו איזה מתנדבת תומכת צריכה להתקשר לרחל כל שבוע וכו, הקשר בינינו הוא טבעי וזורם, יש ימים שמחים שלי ושלהם, ויש ימים שאני בוכה וקשה-ולכן זה לא שונה משום קשר חברי עם אדם רגיל. אמרה לי חברה מכאן בטלפון(ולא מאיה)-תראי רחל אני רוצה להיות חברה שלך אבל אני מפחדת שתצפי למשהו שלא יהיה , אפילו שאני אהיה הרבה קרוב לביתך אולי אקפוץ אליך פיזית פעם בשנה או פעמיים -הרגעתי אותה זה בסדר- הקשר לא נמדד בכמה פעמים בשנה מישהו בא אלי, יש טלפון, יש אינטרנט, ויכול להיות גם פעם בחודש טלפון,אבל קשר הוא קשר מצויין אם הוא מהלב ואמיתי ובנוי על כנות ופתיחות. אז אולי הציפיות שלי לא מתאימות לפורום הזה יתכן, אולי אני צריכה ללכת לדרכי לפורום שמחפש את מה שאני מחפשת בחיים-שם יותר אתאים. אז זה שאני פונה לפורום אחר-שאולי יותר יתאים לציפיות שלי , זה לא כדי לפגוע באף אחד, ולא כדי לירוק על אף אחד, ולא מתוך זלזול, אני מלאת כמיהה לקשרים מעבר למסך-שונאת את המסך. וגיל שיפעת תקרא לא אכפת לי אני אוהבת אותך, ואני מאחלת לעצמי חבר כמוך אני יודעת שכתבתי דברים שפגעו בך, כי לקחת את מה שכואב לי על משהו שנפגעתי והשלכת עליך כחלק מהפורום, למרות שהדברים די כוונו כל הזמן למשהו מסויים. מבקשת את סליחת כולם, אולי עדיף שלא אגיב כרגע , כי אולי אני עלולה לפגוע בכם בדבריי וזה הדבר האחרון שהייתי רוצה לפגוע באנשים. רחל-נשמה
1-רחל, את לא מקבלת את עצמך! את לא אוהבת את מה שקרה לך.-נכון! 2--את לא מוכנה לסבול שאנשים ישקפו לך את מה שאת מרגישה לגבי עצמך! מאיפה הבאתי את זה? מהודעות כמו "אני מצטערת שאני לא יכולה לקבל אנשים חולים", מהודעות כמו "אם אתם מתכוונים לברוח אז עדיף שלא תגיעו", מהודעות כמו "אני לא משלה את עצמי שהם יבואו שוב" וכל זה עוד לפני שבכלל נתת לנו צ´אנס להגיב! לפני שמיששת את הדופק!-לא הבנתי את הקשר, כי פירשת לא נכון. "אני מצטערת שאני לא יכולה לקבל אנשים חולים"-למשל נכתב כי שעות אחדות לפני המפגש מאיה נזכרה לאמר לי , שהיא עם שפעת והיא חושבת שאסור לה להיות לידי רפואית -אמרתי נכון, ואז היא הזכירה לי ששכחתי לציין את זה בפורום וחשוב לציין. בחיי המטפלים, חברים, דודים שמכירים את חיי, זה מובן להם מאליו ולא נפגעים(ובהתחלה נפגעו המון) , שאסור לחולה אפילו בנזלת קטנה לבוא אלי, למי שלא מכיר את חיי ומשמעותם לא נראה לפעמים מה הקשר בין סתם נזלת קטנה לא מזיקה מבחינתו לבין אסור להתקרב אלי ועלול להרגיש דחוי אז אמרתי מראש שאני מצטערת.....מה בין זה לבין לא לקבל את מצבי? "אמרתי אם אתם מתכוונים לברוח עדיף שלא תבואו"-כי צפיתי ממספר מסוים של אנשים שלא ירצו להיות חבריי לחיים, אפילו רמה מזערית כי הם הצטיירו לי בפורום, לפי האינטואיציה שלי, שהם לא סוג האנשים שירצו קשר עם אדם במצבי עם מגבלותיו, וחסרונותיו-והם הפגינו רצון לפרוש כגרעין מגובש מהפורום-ולצערי גם צדקתי. ואני עדיין שואלת קבוצה של חמישה אנשים למה השתיקה?, אם ממילא בחרתם לפרוש מהפורום, וממילא ידעתם שלא תהיו חבריי/ידידי לחיים-כי לא השתמשתם בשום דרך שעמדה לרשותכם לתקשר איתי מעבר לפורום כגון:מייל, או טלפון-אז למה באתם?. 3-רחל, את יותר פגיעה ממה שאת מודה, הפגיעות הזו שלך גורמת לך להתרחק מאנשים ואז לחשוב שהם אלו שהתרחקו ממך, קלטתי את זה כבר מזמן, ועוד יותר כשדיברנו בטלפון.-אני פגיעה מאוד , תמיד מודה לא מכחישה לעולם.אני מאוד זהירה בבניית הקשרים שלי עם אנשים, ודואגת לשמור על עצמי לא להיפתח מהר, לבחון, להרגיש, לתת לזמן לעשות את שלו-מה בין רגישות היתר שלי- לבין העלמות ההפגנתית של חמישה אנשים מהפורום-אנשים שאין יום שלא היו פה זמן מסויים, וחוסר תקשורת איתי יומיים אחרי בשום דרך אחרת? 4-רחל, אם את חושבת שאני טועה, תוכיחי לי את זה! אני רוצה לבוא, לראות אותך, לדבר איתך, להיות איתך! זה שלא יכולתי לעשות את זה בשבת, לא אומר שוויתרתי על זה! ואני לא היחיד! גם Mאיה, גם יפעת, גם עוד רבים וטובים-אני לא חושבת שאתה טועה-אני בטוחה לכן ביתי פתוח תמיד לך ליפעת למאיה ולמי שיבחר לבוא כי הוא רוצה לבוא, ולא כביקור מצווה של חולה בבית חולים-כי זה מה שאני מרגישה לגבי החמישה -שהם באו לפה כמו מצווה , כמו איזה מעשה התנדבותי ולא כמו מעשה חברי ידידותי.-מצטערת זו תחושה שלי . 5- שפיספסו (כן, פיספסו, כלומר, הפסידו...) את הפגישה בביתך, וגם אלו שהיו והפסידו את הפגישה איתך בגלל חוסר תיאום וחוסר התאמת ציפיות. רחל, בשמי, ורק בשמי, כי אני לא יכול לדבר בשם אף אחד אחר, אני אומר לך שאני אוהב אותך, שולח לך חיבוק ווירטואלי על חשבון החיבוק התלת מימדי שתקבלי ממני אם תרשי לי לראות אותך. ושוב, אוהב אותך רחל-נשמה, כי את מה שאת, כי את מי שאת. לא יעזור לך כלום. זה נשאר לי ממך וישאר תמיד. אני אוהב אותך. גיל-אני חושבת שאף אחד לא הפסיד כלום, כי אני לא שומרת טינה לאף אחד, אני בד"כ לא שומרת בלב (זה החיסרון שלי), אומרת מה שיש לי על הלב , מנקה אותו וממשיכה הלאה, דבר אחד בטוח נכון היה פה לפחות מבחינתי חוסר התאמת ציפיות.-אני ברשת לא להעביר את זמני בצורה וירטואלית עייפתי מזה. אני ברשת להכיר ידידים/ת חברים/ת-ולהיות בקשר איתי אין הדבר אומר וכאן חשוב להסביר בעקבות שתי שיחות טלפון השבוע: יש לי חברי ילדות שנים רבות-זה לא אומר שאם אנחנו חברות, אז כל יום או כל שבוע מדברים, בקשר יש תקופות שחודשים לא יוצא לנו לדבר, כי זו התחתנה כי זו ילדה, וכל אחד יש לו את חייו, אך דבר אחד בטוח הקשר בינינו עם שורשים חזקים, על פני שנים, וכשיש ארוע ונפגשים אפילו אחרי חצי שנה שלא ראינו , לא מרגישים את הניתוק מרגישים כאילו רק אתמול דיברנו, ויש לי ארבעה חברות ילדות. כל רצוני מהרשת להרחיב את מעגל חבריי, לא להיות תלויה בקשר עם חברה זו או אחרת, והכרתי ברשת שתי חברות טובות לפני הפורומים בתפוז, אחת מוואלה, אחת מפורום בורסה אבל זה קשר אמיתי כאילו הכרנו בחיים, אחת שלוש שנים, אחת כמעט שנה, וזה לא אומר שאין תקופה שאולי חודש לא דיברנו או חודשיים, כי לכולם יש את החיים שלהם, אבל יש פתיחות כמו משפחה-תהליך ארוך, יש סודיות בינינו על דבריים אישים של מאה אחוז, יש אהבה אמיתית, יש מילה טובה בחגים בארועים, כלומר בגלל מצבי הקשר איתי לא קשר של יו אני חייבת להיות כמו איזה מתנדבת תומכת צריכה להתקשר לרחל כל שבוע וכו, הקשר בינינו הוא טבעי וזורם, יש ימים שמחים שלי ושלהם, ויש ימים שאני בוכה וקשה-ולכן זה לא שונה משום קשר חברי עם אדם רגיל. אמרה לי חברה מכאן בטלפון(ולא מאיה)-תראי רחל אני רוצה להיות חברה שלך אבל אני מפחדת שתצפי למשהו שלא יהיה , אפילו שאני אהיה הרבה קרוב לביתך אולי אקפוץ אליך פיזית פעם בשנה או פעמיים -הרגעתי אותה זה בסדר- הקשר לא נמדד בכמה פעמים בשנה מישהו בא אלי, יש טלפון, יש אינטרנט, ויכול להיות גם פעם בחודש טלפון,אבל קשר הוא קשר מצויין אם הוא מהלב ואמיתי ובנוי על כנות ופתיחות. אז אולי הציפיות שלי לא מתאימות לפורום הזה יתכן, אולי אני צריכה ללכת לדרכי לפורום שמחפש את מה שאני מחפשת בחיים-שם יותר אתאים. אז זה שאני פונה לפורום אחר-שאולי יותר יתאים לציפיות שלי , זה לא כדי לפגוע באף אחד, ולא כדי לירוק על אף אחד, ולא מתוך זלזול, אני מלאת כמיהה לקשרים מעבר למסך-שונאת את המסך. וגיל שיפעת תקרא לא אכפת לי אני אוהבת אותך, ואני מאחלת לעצמי חבר כמוך אני יודעת שכתבתי דברים שפגעו בך, כי לקחת את מה שכואב לי על משהו שנפגעתי והשלכת עליך כחלק מהפורום, למרות שהדברים די כוונו כל הזמן למשהו מסויים. מבקשת את סליחת כולם, אולי עדיף שלא אגיב כרגע , כי אולי אני עלולה לפגוע בכם בדבריי וזה הדבר האחרון שהייתי רוצה לפגוע באנשים. רחל-נשמה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.