צבא ומחול(?)

[Mr GK]

../images/Emo88.gif צבא ומחול(?)

בעקבות שרשור שהתפתח באופן די מעניין, החלטתי לפתוח דיון באופן רשמי. אתם מתכוונים להתגייס? או שאולי אתם חלק מה-12.5% אחוז שבוחרים לצאת מהצבא (ע"פ נתונים שפורסמו לא מזמן ביומון "ידיעות אחרונות")? האם אתם חושבים שהיחס שלכם לצבא מושפע מעצם העיסוק שלכם במחול? האם הסביבה העוסקת במחול משפיעה? האם החברים משפיעים? או שזה בא ממכם? למה אתם רוצים להתגייס? למה אתם לא רוצים? (ואני מדגיש - רוצים!) להתגייס... זו חובה או זכות? זה "בזבוז" של תקופה יקרה מהחיים או רווח נקי (גם למדינה וגם לנו)? האם אתם מרגישים שעליכם "לוותר" על השנים הבאות לטובת הצבא, ולהפסיד דברים חשובים הרבה יותר? אם עולות לכם עוד שאלות בראש, ועקבותיהן גם תשובות... אתם מוזמנים להעלות אותן כאן. בכל מקרה, את הדיעות שלי בנושא תשמעו בהמשך, קודם כל צריך לראות שאתם בכלל מתייחסים לשרשור הזה. יאללה, דיון פורה. גיא.

 

[n o a k]

טוב...

אני חושבת שצבא זה דבר מאוד חשוב. לעצמך... ולמדינה. האנשים שמשתמטים עושים רע לעצמם. אבל אם יוצא שהתקבלת ללהקה מקצועית ואתה יכול לבחור לא להתגייס ולרקוד מטעם רקדן מצטיין כך או אחרת.. אין שאלה בכלל. אני מעדיפה ריקוד על כל דבר אחר... אך לא מזניחה את החובות שלי

 

[killerit1]

הופההה

קודם כל אני גאה להיות זאת שהעלתה את השרשור הקודם... הסיבות שאני כן רוצה להתגייס הן מתוך הרגשת שייכות למדינה הזאת ורצון לתרום לה,אבל בעיקר בגלל שאני יודעת שזאת חובתי כאזרחית במדינה לתרום את השירות הזה וזה מאוד אנוכי איפשהו לא להתגייס בגלל סיבות אישיות. אבל- ויש אבל גדול, מצד שני, בתור בנאדם שעוסק בתחום שצבא לא מסתדר איתו כל כך יפה, ובגלל שהצבא גוזל כל כך הרבה זמן מהחיים ויכול להפריע למה שאני רוצה לעשות בעתיד שלי- לרקוד, אני נמצאת בדילמה מאוד קשה בעניין. הרצון שלי לרקוד ולהתקדם המון בשנתיים-שלוש הקרובות, הרבה יותר גדול בד"כ מהמוטיבציה שלי להתגייס לצה"ל, במיוחד שאני יודעת שזו מסגרת שאני אשנא כל שניה בה.... למען האמת אני כבר שונאת את הצבא בלי להיות שם אפילו... אוף קשה לי עם זה!!!!!!!!

 

[Mr GK]

אם את באה בגישה כזאת שלילית

סביר (מאוד) להניח שהחששות שלך מהצבא יתאמתו. בכל מקרה, את חושבת שרק רקדנים סובלים מהצבא, מרגישים שעדיף היה להם לא להתגייס? יש המון אנשים שלא רוצים לרקוד, אבל רוצים לעשות דברים אחרים.

 

[ballet20]

עצה של זקנה../images/Emo13.gif

כלומר משוחררת...טוב אני אפתח ואומר שמימי לא שאפתי להיות רקדנית מקצועית אך היה לי ברור שתמיד אמשיך לרקוד. התגייסתי לתפקיד תובעני מאוד שגזל ממני את כל השבוע ושני סו"שים בחודש- ככה שזמן פנוי לא היה לי. ברגילות הייתי עושה 8 שיעורים בשבוע(...) ובסו"שים שכן הייתי בבית הייתי עושה שיעור ביום ו. זו אחת התקופות שאני זוכרת הכי לטובה בחיי- למדתי המון מהצבא שלי (שירתתי בחיל חינוך) וגם הבנתי עד כמה הריקוד חסר לי...אבל שיש הרבה דברים אחרים בחיים שגם נותנים לך סיפוק. חוץ מזה, ואני מקווה שלא אשמע מטיפת מוסר, הצבא מלמד אותך שאגואיזם זה בעייתי כלפי עצמך לא פחות מהפגיעה באחרים- כלומר כשאתה לומד לתת אתה גם מקבל המון. לאישיות שלך, לתובנות, לקריירה, בכלל. לדעתי זה חשוב לא משנה מה עושים. אני חושבת ששירות צבאי הוא הכרחי כי אתה מקבל פרספקטיבה אחרת על העולם- על אנשים שמזלם שפר עליהם פחות ממך- על איך אפשר (או אי אפשר) לשנות דברים- שזה חשוב אם אתה רקדן, מהנדס, סופר או מנקה רחובות. זו דעתי

 

[killerit1]

מודעת לזה לחלוטין

אבל תסכים איתי, שרוב האנשים עוד לא יודעים מה הם רוצים לעשות עם עצמם ועם החיים שלהם בגיל 17? ומבחינתם הצבא גם יכול לפתוח דלתות חדשות לכיוונים חדשים וכו'... במקרה שלי, ושל כל מי שרוקד ורוצה להפוך את זה למקצועי יום אחד, זה לא בדיוק ככה, ואני בטוחה שיש עוד תחומים שזה ככה בהם חוץ מריקוד...

 

[Mr GK]

הבעיה היא...

שקשה מאוד לקבוע, כבר בגיל כ"כ צעיר, שאכן ריקוד זה מה שאת רוצה לעשות במשך כל חייך. הכל יפה מאוד כשמסתכלים על זה מבחוץ, אבל אף אחד לא מבטיח שאם וכאשר תהיי רקדנית מקצועית, אכן תאהבי את זה. (וזה תקף לגבי כל מקצוע, ובעצם כל דבר שעושים בחיים).

 

[killerit1]

מסכימה איתך

אבל אם אני לא אנסה הרי איך אני אדע?...

 

[maholnikit]

העובדה שתעשי צבא לא מונע ממך

לנסות, ומצד שני גם לא מגביל אותך בדברים אחרים שתרצי לעשות...

 

[killerit1]

לא מונעת ממני לנסות..

אבל תוקעת אותי איפשהו ועוצרת מבעדי להתקדם...

 

[Black Star]

בתור משוחררת...

אחרי שנתיים ו-9 בצבא אני חושבת שיש לי קצת פרספקטיבה לגבי זה. התגייסתי בחוסר מוטיבציה די עצבני, בעיקר בגלל דילמת הריקוד. בתיכון רקדתי כל יום ובהחלט ראיתי את עצמי מתפתחת בתחום. אבל לא להתגייס אף פעם לא היה אופציה אמיתית. אז קודם כל - עבור מי שבאמת רוצה ומוכן להשקיע, אפשר לרקוד גם בזמן הצבא. אני הייתי אמנם בבסיס פתוח, אבל רחוק מהבית (פחות או יותר שלוש שעות נסיעה כל יום) ובתפקיד מאוד מאוד תובעני שדרש ממני היום. והפלא ופלא - אפילו בתקופות הכי הכי לחוצות בצבא, ועם קצת תמיכה מחברים (והמפקד המקסים שלי) - הצלחתי להישאר בלהקה, להגיע לכל ההופעות ואפילו לקבל סולואים. ואז קרה משהו מאוד מעניין - פתאום גיליתי שיש עוד דברים שמעניינים אותי וקורצים לי ואני רוצה להתפתח בהם, לא רק הריקוד. אז יצאתי לקצונה. ונכון, מאז הריקוד קצת נפגע, בייחוד בתקופת הקורס. אבל קיבלתי כ"כ הרבה מהצבא בכ"כ הרבה תחומים שאני ממש לא מרגישה שיצאתי נפסדת. ולגלות לכם סוד? אפשר לחזור לכושר לא רע בכלל. אני מכירה רקדנית מדהימה שהייתה סולנית בלהקות הנעורים שלנו, התגייסה - לא רקדה בערך שנתיים *בכלל*, השתחררה, החליטה שהיא רוצה לחזור לזה והיום היא רקדנית באחת מהלהקות המובילות בארץ. ואני מכירה עוד הרבה סיפורים כאלה. כי ריקוד זה הרבה מעבר לכושר או לגמישות. בריקוד צריך להביא גם משהו מבפנים - ובכנות, אני לא חושבת שמישהו שמתמקד אך ורק באימונים ולא פותח את האופקים שלו ואת החוויות שלו לעוד כיוונים, יהיה אי פעם רקדן גדול. לעומת זאת רקדן טוב עם פוטנציאל ששם ב"hold" את הריקוד (שומר על כושר עד כמה שהוא מצליח) ע"מ קודם כל למלא את חובתו האזרחית ומעבר לכך לעשות משהו שונה, להרגיש שהוא תורם ונתרם (וסליחה שאני נשמעת פלצנית) - יגלה אחרי השנתיים/שלוש האלו שיש לו המון מה להביא מעבר לעוד איזה גראנד ג'טה מהמם. בהצלחה לכולם וגיוס נעים יעלי

 

[the mush]

המפ...

אני מאה אחוז מתגייסת. אין סיכוי שבעולם הזה שאני לא מתגייסת. זה ממש לא ביזבוז זמן... לומדים מזה המון, עוזרים, נותנים בדיוק כמו שמקבלים. וזה חלק מהחיים של ישראלים. אחד הדברים הכי יפים במדינה שלנו, בעם שלנו, זה שאנחנו כלכך שונים. הצבא, זה מאוד מאפיין אותנו. חזקים, וגאים במדינה שלנו. אז לא חייבים ללכת לקרבי, אז למשו אחר... הקשר לריקוד, כן. אני אפסיק לרקוד בתקופה של הבלט כנראה]: עצובעצוב, אבל אני אישית במילא לא רוצה את לעתיד. ואולי.. לכו תדעו עוד כמה שנים יהיה תפקיד בצבא- מחול

 

[shani2u]

יכול להיות שאת צודקת בהחלט

תראי,אני הייתי מורעלת מאוד מהצבא(אני ימנית קיצונית) ובעקבותי הרבה חברות שלי הלכו לצבא.אבל אני ברגע האחרון שראיתי שהצבא אפילו לא מתאמץ אפילו לתת לי הזדמנות לעבוד במה שאני רוצה,החלטתי שעדיף לי לעשות מה שאני רוצה(תחום הרפואה)ולתרום את חלקי בשירות הלאומי(החילוני) ואת האמת אני מרגישה שאני תורמת יותר ממה שהייתי תורמת למדינה ביכולות שלי. ועכשיו כשאני מדברת עם חברותיי אני מבינה עד כמה לא צדקתי כשאמרתי להן ללכת,כי בעצם זה לא העניין של "בזבוז זמן",אלא העניין של תרומה למדינה ולחברה בה אנו חיים.כי חברותיי לא תורמות הרבה בזה שהן עושות קפה למפקד או בזה שהם עושות מסדר.אגב,בקשר לבנים,אני ממש בעד שהם יתגייסו(בעלי בקבע). אז תעשי את ההחלטות שלך בעצמך,כי את צריכה לחיות את חייך. בהצלחה!

 

[dance fr3ak]

דעתי בנושא.

אני חושב שצבא זה חשוב, ומצד שני מאוד רוצה לרקוד. לכן ניגשתי לרקדן מצטיין. אני חושב שהגיוס לצבא שלנו צריך להיות בחירה, ולא דבר שהוא חובה. מכיוון שאיני רואה טעם בכך שאדם עושה דברים בכפיה, אני מכיר עשרות חיילים שמקללים את היום גיוס שלהם, אני מניח שככה היחס שלהם בצבא.. אז לדעתי, הצבא שלנו לא צריך את החיילים האלה בין כה... אני מרגיש שייכות ורוצה לעשות צבא, ולדעתי מי שחושב כמוני צריך גם לעשות צבא. מי שלא רוצה לעשות צבא, פשוט לא צריך.. לדעתי הכפייה הזאת מיותרת. היא גורמת לאנשים להכנס לכלא, לשנות פרספקטיבות על המדינה, ולהיות במובן מסוים עוכרי ישראל ישראליים.....

 

[Mr GK]

מעניין,

אבל להגיד "מי שלא רוצה לעשות צבא, פשוט לא צריך.." זה להתעלם מהעובדה שיש חוק גיוס חובה בארץ. מי שלא מתגייס, עובר על החוק (ואם לא, הולך לקב"ן - ואז או שהוא משוגע, או שהוא שקרן). לשנות את המערכת הצבאית ולהפוך אותה לוולנטרית זה משהו שעלול להיות מאוד בעייתי, ואני לא חושב שיש מישהו אי-שם בדרגים הגבוהים שיכול לנחש את ההשכלות שיהיו למהלך כזה. אם לא הייתה אי-ודאות שכזאת אני בטוח שכבר היו עושים צעד כזה.

 

[Mr GK]

*ההשלכות

 

[dance fr3ak]

כמובן שמדובר בשינוי החוק.

אני אומר שהחקיקה צריכה להשתנות בהתאם, לא מצדיק שום עבירה על חוקים.

 

[ballet20]

סתם לידע כללי

היתה הצעה לשינוי החקיקה אי שם בתקופת ממשל ברק לדעתי, מאחר ושיקולי כוח האדם בצה"ל משתנים כל הזמן (בניסוח פשוט צה"ל הפך מצבא קטן וחכם לגדול וטיפש...לא המצאה שלי). יש בזה משהו שיש הרבה אנשים שמרגישים או שהם באמת מיותרים בצה"ל, אבל כל עוד יש גיוס חובה אכן יש לתת לכך מחשבה. חוץ מזה שלדעתי, שוב הכל עניין של גישה- אפשר לתרום בכל מקום. זה כמו שבחיים האמיתיים לאו דווקא עובדים ב"עבודה המושלמת" (אפילו אם מגשימים ח חלום נניח ומגיעים לתחום שאוהבים כמו ריקוד) וזה לקח טוב ללמוד לתרום איפה שאתה נמצא.