קרן אורררר
New member
../images/Emo85.gif
זהו, אחרי שבוע אני נשברת, הדמעות שכבר לא יכלו לזלוג פתאום מוצאות את הכוח לפרוץ החוצה, כאילו מנסות לומר לי משהו, שאולי הוא לא אוהב אותי, שאולי לו לא כואב והוא כבר שכח ממני. שבוע עבר והמצב רוח ממש עלה, אבל אתמול פתאום ישבנו כל הלילה עם חברים, עשינו על האש, כל אחד עם החברה שלו ואלה שפנויים יושבים וצוחקים. ואני חושבת עליו, על ההוא שנמצא כרגע רחוק. רחוק מהעין אבל גם מהלב. מתגעגעת וצריכה ממנו קצת יחס. ואת מנסה להכיר בנים חדשים כדי לשכוח מההוא, זהו, ילדונת... הגיע הזמן להמשיך הלאה, היית עם הבחור חמישה חודשים, הייתה תקופה יפה אבל נגמר. אבל את מכירה בנים חדשים, ואז את בעצם מבינה שרק את ההוא את רוצה, ההוא ששיחקת איתו במשך המון זמן, את רוצה להוא שהוא כבר לא שלך, שהוא כבר המשיך הלאה עם החיים שלו ואת לא ממש כלולה בהם. אחרי שבוע של מצב רוח בשמיים פתאום אני נשברת פתאום הלב זועק לעזרה פתאום הגוף צריך חיבוק ולא סתם חיבוק, חיבוק מהאהוב, האהוב שכבר מזמן לא אוהב אותך... ויש מחשבות על מישהו אחר, מישהו שגם נמצא רחוק אבל יחזור מחר לעיר... את מתגעגעת ואת שוב נקרעת מבפנים... כי את יודעת שאת אוהבת מישהו אבל הוא לא אוהב אותך אז את מסתפקת במישהו אחר. ואני שמחה שטוב לאקס שלי, אני באמת שמחה... אני מאחלת לו רק טוב... אבל באיזשהו מקום מציק לי, כי פתאום עולות חששות שאולי קל לו מדי לוותר עליי? אולי הוא לא אהב בכלל? אז את ממשיכה את החיים שלך מבלי האקס, לומדת להכיר את עצמך יותר טוב ופתאום חושבת רק על עצמך ועושה מה שבראש שלך... משתכרת ומשתגעת... נותנת לכל המועקה שהייתה טבועה בך זמן כל כך רב לצאת. אבל את בעצם מבינה שמאוחר מדי, ואולי אם היית חוזרת לאחור, היית משנה את כל הקשר, היית עושה שהוא יצליח... ואיך את יכולה לנסות לחשוב על איך הקשר היה מצליח אם את לא בטוחה בכלל שהוא אי פעם אהב אותך באמת, אז לא חושבים הרבה. יודעים שזה נגמר וממשיכים הלאה. מקווים שמתישהו כבר לא יזיז כל כך...
זהו, אחרי שבוע אני נשברת, הדמעות שכבר לא יכלו לזלוג פתאום מוצאות את הכוח לפרוץ החוצה, כאילו מנסות לומר לי משהו, שאולי הוא לא אוהב אותי, שאולי לו לא כואב והוא כבר שכח ממני. שבוע עבר והמצב רוח ממש עלה, אבל אתמול פתאום ישבנו כל הלילה עם חברים, עשינו על האש, כל אחד עם החברה שלו ואלה שפנויים יושבים וצוחקים. ואני חושבת עליו, על ההוא שנמצא כרגע רחוק. רחוק מהעין אבל גם מהלב. מתגעגעת וצריכה ממנו קצת יחס. ואת מנסה להכיר בנים חדשים כדי לשכוח מההוא, זהו, ילדונת... הגיע הזמן להמשיך הלאה, היית עם הבחור חמישה חודשים, הייתה תקופה יפה אבל נגמר. אבל את מכירה בנים חדשים, ואז את בעצם מבינה שרק את ההוא את רוצה, ההוא ששיחקת איתו במשך המון זמן, את רוצה להוא שהוא כבר לא שלך, שהוא כבר המשיך הלאה עם החיים שלו ואת לא ממש כלולה בהם. אחרי שבוע של מצב רוח בשמיים פתאום אני נשברת פתאום הלב זועק לעזרה פתאום הגוף צריך חיבוק ולא סתם חיבוק, חיבוק מהאהוב, האהוב שכבר מזמן לא אוהב אותך... ויש מחשבות על מישהו אחר, מישהו שגם נמצא רחוק אבל יחזור מחר לעיר... את מתגעגעת ואת שוב נקרעת מבפנים... כי את יודעת שאת אוהבת מישהו אבל הוא לא אוהב אותך אז את מסתפקת במישהו אחר. ואני שמחה שטוב לאקס שלי, אני באמת שמחה... אני מאחלת לו רק טוב... אבל באיזשהו מקום מציק לי, כי פתאום עולות חששות שאולי קל לו מדי לוותר עליי? אולי הוא לא אהב בכלל? אז את ממשיכה את החיים שלך מבלי האקס, לומדת להכיר את עצמך יותר טוב ופתאום חושבת רק על עצמך ועושה מה שבראש שלך... משתכרת ומשתגעת... נותנת לכל המועקה שהייתה טבועה בך זמן כל כך רב לצאת. אבל את בעצם מבינה שמאוחר מדי, ואולי אם היית חוזרת לאחור, היית משנה את כל הקשר, היית עושה שהוא יצליח... ואיך את יכולה לנסות לחשוב על איך הקשר היה מצליח אם את לא בטוחה בכלל שהוא אי פעם אהב אותך באמת, אז לא חושבים הרבה. יודעים שזה נגמר וממשיכים הלאה. מקווים שמתישהו כבר לא יזיז כל כך...
