אני יכולה לחשוב על 3 מדינות
שהיה בהן רצח עם, אולי אפילו 4, ביניהן אלבניה, אירן, המדינה הזאת שאני לא בטוחה שהיא קרואטיה (אחלה שם!) והיה עוד משהו.. אני גם לא זוכרת איפה במדוייק. מה שכן, בתור עם שיודע מה זה להיות נרדף, קשה לנו לעזור, אפילו קצת? ואח"כ אנחנו מצפים שיעזרו לנו? אם זה קרה פעם אחת זה יכול לקרות שוב, העובדה שיש לנו מדינה לא מונעת מאנשים כבר עכשיו לנסות לחסל אותנו, אז הכמויות ישתנו קצת, זה הכל. זה נשמע אבסורדי אבל העניין הוא שזה לא כל כך רחוק. כי בכל זאת אי אפשר להגיד שאוהבים אותנו יותר מדי, אי אפשר להגיד שאנחנו מוגנים ממה שלא יבוא. לא נראה לי הוגן שאנחנו כל הזמן אומרים שצריך לרחם עלינו בעוד שאנחנו לא עושים כלום לעזור לעמים אחרים. אז כמובן שאני לא משווה במדוייק כי אותנו רדפו עמים (as in more than one), אבלזה לא אומר שאי אפשר לעזור.
