התאור ממש לא היה מוגזם ../images/Emo6.gif
הנסיעות האלה עוברות בסופו של דבר, וגם אם מגיעים שפוכים או מותשים, תמיד יש איפה לנוח אחרי הנסיעה, והחוויות נשארות לכל החיים. נסעתי עם חבר מנפאל להודו באוטובוס, ישבנו בספסלים נפרדים (כי שניים שאינם הודים לא יכולים להסתדר על ספסל אחד). אחרי כמה דקות של נסיעה חברי קורא לי בקול חציו שבור וחציו משועשע. אני מסתובב לראות מה קורה איתו והינה הוא מחזיק תינוק הודי קט. אמו של התינוק עמדה והיה לה קשה להחזיק את התינוק אז היא נתנה לחברי להחזיק בו. הוא האדם האחרון שהתאים לו לאחוז בתינוק (מאז נולדו לו כבר 2 משלו), וזה היה פשוט קטע הזוי והיסטרי.