The Narrow Way

../images/Emo79.gif The Narrow Way ../images/Emo79.gif

תרומתו של דייב גילמור לאומהגומה היא בצורת שלושה קטעים - שלושה 'חלקים' של the Narrow Way. באופן לא מפתיע, יש דומיננטיות של הגיטרות בקטעים האלו. הקטע הראשון מזכיר לי דווקא את grantchester meadows... אני אוהבת את הגיטרות ה'חלליות' ברקע - יש השפעה ברורה של הנגינה של סיד שם, ומה שהוא נהג לעשות עם המצית. הקטע השני הוא הגרוע מבין השלושה: גם כאן יש אפקטים נחמדים ברקע, אבל הם לא יכולים להסוות את הריף הכבד - והפשוט גרוע - שבמרכז הקטע. גילמור, שאינו טוב בכתיבת מילים, בכל זאת הצליח לכתוב כמה טקסטים מוצלחים, וה-Narrow Way 3 הוא אחד מהם. השיר נהיה אחד הפייבוריטים של הקהל ושל הפלויד בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, ובוצע בביצועים ארוכים (ולעיתים מתישים) בהופעות. גם כאן, לטעמי, הביצועים החיים עולים על גרסת האולפן, אם כי גם היא לא רעה: שיר שקט, איטי, פסטורלי, מהורהר ועדין, כפי שהפלויד ידעו לעשות. יופי של דבר.
Following the path as it leads towards The darkness in the North Weary stranger's faces show their sympathy They've seen that hope before But if you want to stay for a little bit Rest your aching limbs for a little bit Before you the night is beckoning And you know you can't delay You hear the night birds calling you But you can't catch the words they say Close your ears and eyes be on your way Mist is swirling, creatures crawling Hear the roar get louder in your ears You know the folly was your own But the force behind can't conquer all you fears And if you want to stay for a little bit Rest your aching limbs for a little bit Before you the night is beckoning And you know you can't delay You hear the night birds calling you But you can't catch the words they say Close your ears and eyes be on your way Throw your thoughts back many years To the time when there was life with every morning Perhaps a day will come When the march will be as clear as on that morning And if you want to stay for a little bit Rest your aching limbs for a little bit Before you the night is beckoning And you know you can't delay You hear the night birds calling you But you can't catch the words they say Close your ears and eyes be on your way​
הולך לאורך השביל, המוביל לעבר העלטה בצפון פניהם העייפים של אנשים זרים מעידים על הסימפטיה שהם חשים: הם ראו את התקווה הזו בעבר אבל אם תרצה להשאר, רק למעט-קט לתת מנוחה לגופך הדואב, רק למעט-קט מלפניך, הלילה מזמן אותך לבוא ואתה יודע שאינך יכול להתמהמה אתה שומע את ציפורי הלילה קוראות לך אבל אינך יכול להבין את מילותיהן סגור את אוזניך ואת עיניך, צא לדרכך. הערפל מתאבך, יצורים זוחלים האזן לשאגה המתגברת באוזניך אתה יודע שהשגיון היה שלך בלבד אבל הכוח שמאחור אינו יכול להתגבר על כל פחדיך אבל אם תרצה להשאר, רק למעט-קט לתת מנוחה לגופך הדואב, רק למעט-קט מלפניך, הלילה מזמן אותך לבוא ואתה יודע שאינך יכול להתמהמה אתה שומע את ציפורי הלילה קוראות לך אבל אינך יכול להבין את מילותיהן סגור את אוזניך ואת עיניך, צא לדרכך. חזור בזכרונותיך שנים לאחור לזמן בו היו חיים עם כל בוקר חדש אולי יבוא יום בו הצעדה תהיה בהירה כמו באותו בוקר אבל אם תרצה להשאר, רק למעט-קט לתת מנוחה לגופך הדואב, רק למעט-קט מלפניך, הלילה מזמן אותך לבוא ואתה יודע שאינך יכול להתמהמה אתה שומע את ציפורי הלילה קוראות לך אבל אינך יכול להבין את מילותיהן סגור את אוזניך ואת עיניך, צא לדרכך. מה התרשמויותיכם?
 

vegetable man

New member
ככה ככה

אני חושב שאם לוקחים את גילמור ומבודדים אותו, הוא פשוט לא יודע ליצור פסיכדליה, או איך שמעדיפים לקרוא לזה. גילמור משחק עם גיטרה אקוסטית, ומוסיף כל מיני עיוותים מסביב שלא עושים את הקטע יותר אוונגרדי/מיוחד - הוא עדיין נשען על כמה אקורדים וטריקים. אותו דבר לגבי החלק השני - הוא מעט יותר טוב, הריף אמנם מעניין, בסיס טוב לרוק-כבד, אבל הוא חוזר וחוזר על עצמו וזה מתיש, ואם נוסיף אפקטים ברקע זה לא יעלים את העובדה שהוא חוזר שוב ושוב על אותו ריף... השיר (השלישי) כבר די טוב בעיני, לגילמור כ"כ קשה תמיד לכתוב מילים, והוא גם ביקש פה מווטרס עזרה (אך נענה בסירוב). שיר לא רע בכלל, מילים לא רעות בכלל, ולא אהבתי את גירסאות ההופעות. לא הוצגה גירסא, שהצדיקה את מתיחת השיר הזה מעבר ל-5 דקות באמגמה... סה"כ ניסיון מעניין, יומרני, כמו כל צד האולפן, והשיר ה"סטנדרטי" היחיד שיש באלבום הזה...
 

afon

New member
שיר מצוין

בדיוק מסוג השירים שאני אוהב של פינק פלויד. משרים אוירה נינוחה ונעימה שכזאת, משהו יפה ומעניין. הגיטרות יחד עם התופים... פשוט מצוין! מזכיר לי את הסגנון של "שמש זקנה ושמנה" גיטרות רק כמו שגילמור יכול לתת, תופים נכנסים ויוצאים, אוירה של רוגע, בזכות שירים כאלה אני אוהב את פינק פלויד.
 

thezanani

New member
הוא בשמינייה שלי

שמינייה?יש דבר כזה? מעניין שאתם רואים בשיר עצמו (P.3) אווירה נינוחה ושלווה,כי לפי דעתי זהו שיר שהמאפיינים שלו הם דארק-סיידים לחלוטין. יש אימה מסויימת בשירה של גילמור,חריקות הגיטרה מאחורה נותנות רקע אפל שגם קטעי השירה של רייט אינם מרככים אותו.מזכיר במידה מסויימת את המבנה של Time,אך כמובן כל אחד רואה את ההקשרים בצורה שונה. אני רואה בשני החלקים הראשונים מן הקדמה שכזאת לחלק השלישי ולכן איני חש בחוסר הפואנטה המשווע שלהם.שני קטעים חמודים,לא בטהובן. אך החלק השלישי הוא ללא ספק בשמינייה הפותחת שלי.קטע חזק,הדוק מאוד ומדוייק באלפית השניה.הדיאלוג הנהדר בין רייט וגילמור מופיע במלוא הדרו ומי ששם לב מאחורי קטעי השירה שוכנים להם כמה מהרגעים הגדולים של פ"פ.הסליידים השמימיים(עוד לא קיטישיים כמה י' יש במשפט הזה) מתנפצים בדיוק של דוור שוויצרי(הא?) מול האורגן/מלוטרון/אקורדיון של ריקי באופן שמזכיר לי יותר מכל את הבשלות של הפלויד באמצע שנות השבעים. עוד הוכחה,עוד לבנה ועוד שברי נורה אדומה לפסיפס הפסיכדלי בראשי המגבש קונספרציה שבה גילמור ברא את העולם.
 

holo

New member
קטע מעניין

במיוחד הקטע האמצעי, שימוש בגיטרה אקוסטית(כמה גיטרות יותר נכון). גילמור יוצר צלילים הזויים ומאיימים, נותן לי תחושה של משהו הזוי שאני לא יכול להסביר. גם החלק השלישי עם השירה הוא טוב. לא התעמקתי במילים אבל ממש שאני זוכר(הרבה זמן לא שמעתי אומהגומה), זה שיר טוב של גילמור ומשום מה אני נזכר כל הזמן ב cymbaline שאני נזכר בו. די דומה בשירה של גילמור.
 
למעלה