כמה חסר..לא יודעת של מי..
[ה]מתעורר לי בבוקר פותח את העיינים מתרגל לבדידות מוזרה שנוצרה בינתיים שוטף פנים , שותה קפה הכל לבד מאז שעזבת. לכולם הכל רגיל השמש זורחת , יש בית , אישה , ילדים החיים זורמים חיים בנחת , בלי פחד רק אני מסנה לאסוף שברים מאז שהלכת. החברים נותנים קצת כוח יש פה חיים מנסה לשכוח ואיך זה פרצוף כמו ששלך אינו צוחק? יש עוד עתיד, שווה לפרוח וכמו ירח שוב לזרוח. רק שכולם ישנים, אני לשמיים צועק. כמה חסר לי החיבוק שלך כמה חסר לי הליטוף שלך אני נשבע לך שכל יום אניח זר שמך לא חרוט רק על הסלע גם בליבי אני שומר לך אהבה, ללא גבולות אני זוכר. מתעורר לי בלילה מסיוט שחלמתי אך מהר אני מבין זו מציאות שפקעה בי והחלום זה מה שלי קורה כל יום, מאז שהלכת. הלבד הזה קשה ואין בי מנוח ובדיוק שאני מנסה לבנות חיים ולשכוח את מזכירה לי שאת חזקה ממני ,מאז שהלכת. החברים נותנים קצת כוח יש פה חיים מנסה לשכוח ואיך זה פרצוף כמו ששלך אנו צוחק? יש עוד עתיד שווה לפרוח ומו ירח שוב לזרוח רק שכולם ישנים אני לשמיים צועק כמה חסר לי החיבוק שלך, כמה חסר לי החיוך שלך אני נשבע לך שכל יום אניח זר שמך לא חרוט רק על הסלע גם בליבי אני שומר לך אהבה , ללא גבולות אני זוכר. כמה חסר לי החיבוק שלך כמה חסר לי הליטוף שלך. אני נשבע לך שכל יום אניח זר.