חל' ב': הפרשנות למילים
בתמונה מופיע ספר בעל חשיבות עליונה להבנת השיר: Possessing the Secret of Joy, שנכתב ע"י Alice Walker, והיה למעשה ההשראה לכתיבתו. ייתכן ואתם מכירים את אליס ווקר מהספר "הצבע ארגמן" (The Color Purple), או לפחות בשל הסרט, באותו שם. למיטב ידיעתי ולצערי הרב, נראה כי הספר לא תורגם לעברית. אם מישהו יודע אחרת, שיעמיד אותי בבקשה על טעותי. אלו מכם שקוראים באנגלית – עשו לעצמכם טובה וחפשו אותו. צפויה לכם חוויית קריאה קשה מאוד, אך מרתקת ומעשירה. הספר עוסק במנהג המילה הנשית באפריקה, טקס בו מוסרים הדגדגן והשפתיים הפנימיות של איבר המין בסכין או באבן חדה, ע"י אישה מזקנות השבט. אתם כבר מצטמררים? הספר מראה לנו למעשה כיצד נשים בוגדות זו בזו – כיצד אימהות לוקחות את בנותיהן, עצמן ובשרן, אל ה"מוהלת" (השוחטת נשמע הולם יותר...), כיצד נשים מפנימות את המסר ובוגדות בעצמן. כיצד בנות אותו מין נותנות יד להטלת מום ודנות אם את ביתה לדיכוי התשוקה המינית. הדמות המרכזית בספר היא טאשי (שמופיעה גם בספר הצבע ארגמן). טאשי מחליטה לעבור את המילה מרצונה, לאחר שלא עברה אותה בילדותה. תקצר היריעה וקטונתי מלסקור את הספר עצמו, אך הסיפור מעניק לנו את האפשרות לנעוץ מבט נוקב בסימנים שמותיר ריטואל שכזה, פיזיים ונפשיים כאחד. טורי לקחה אל השיר את נושא הבגידה של הנשים זו בזו. בראיונות היא סיפרה על ההלם שהכה בה נוכח תחושת הבגידה שהותירה בה קריאת הספר – אותה היא מייחסת ל"זיכרון תרבותי" שעובר בגנים. למעשה, מכאן חלחלה בה ההבנה כי נשים אינן "בטוחות בחיק אחיותיהן". CFG בא להפריך מיתוסים: לא רק את מיתוס האחווה הנשית, אלא גם הנטייה לחוש שהנשים הן תמיד הטובות והגברים הם תמיד הרעים. הנשים מאשימות אחרים, גברים בעיקר, במצבן – טורי מבהירה לנו שהנשים חייבות לקחת על עצמן את האחריות על המצב שהן עצמן יצרו. נערות הקורנפלקס ונערות הצימוקים מתארות שני דפוסי חשיבה שונים. נערות הקורנפלקס הן ה"ילדות הרעות", צרות האופקים והבוגדניות, וחברותיהן לקערה, נערות הצימוקים, הן הילדות הטובות, החדשניות, עם הראש הפתוח והאחווה הנשית – מקוריות, בעלות רצון משל עצמן, ומיניות. לחם לבן מול לחם מחיטה מלאה. טורי מספרת לנו שהיא לא מוצאת את עצמה לצד נערות הקורנפלקס, ולכן החליטה להצטרף לנערות הצימוקים. ניתן להבין את השורה "This is not really happening", זה לא באמת קורה, כתמיהה על האכזריות שלנו כנשים זו כלפי זו. אפשר להבין זאת גם אחרת: נערת הקורנפלקס עוברת לצד השני, וחברותיה לשעבר הן שתמהות ולא מאמינות שזה קורה, ונערת הקורנפלקס לשעבר מתריסה לעברן: "you bet your life it is" – זה קורה ועוד איך. "Peel out the watchword", אמרו את הסיסמה, אולי היא הקריאה של נערות הצימוקים המזהירות זו את זו מפני הבגידה. ייתכן גם שהן בוחנות את נערת הקורנפלקס המבקשת להצטרף אליהן: בבחינת 'עצרי, סיסמה!' - הוכיחי לנו שאת מודעת לברית שלנו, ומקבלת אותה. נערות הקורנפלקס תוהות כיצד חמקה מידיהן חברתן: "they must have paid her a nice price " – כנראה ששילמו לה סכום נכבד. אחרת, איזו סיבה יכולה היתה להיות לה לקום ולעזוב אותנו? "she's putting on a string bean love" – האישה הנוטשת רכרוכית, "אנורקטית" – כך כינתה אותה טורי, בלי עמוד שדרה – היא לא אישה עצמאית וחזקה, אלא פגיעה. היא לא יכלה להיות איתנו, ולכן היא עברה צד. זהו בעצם שבח של טורי לפגיעות ולרגישות של הנשים. "Rabbit, where did you put the keys girl" – היכן שמת את המפתחות?" Rabbit היא נערה הגרה בצפון קליפורניה, ביער, מכינה חרוזים, וחיה עם שועלים. הלוואי שהייתי Rabbit", אמרה טורי בראיון. בראיון אחר נאמר ששפן מסמל פחד בתרבויות אינדיאניות. יש עוד הקשר משוער מעניין שעלה פעם בפורום אמריקאי: יש ספר בשם When Rabbit Howls, סיפורה האמיתי של טרודי צ'ייס, ניצולת התעללות מינית במשפחה שסבלה מ-multiple personality disorder. טענו שם שטורי המליצה עליו למעריצים. האישיות של טרודי התפצלה ל-92 ישויות נפרדות – ואחת מהן היתה ילדה קטנה ששמה Rabbit. Rabbit אהבה להחביא מפתחות... "And the man with the golden gun thinks he knows so much" – והאיש עם האקדח המוזהב חושב שהוא יודע הכל. האסוציאציה הראשונית היא מינית מאוד. טורי רמזה פעם שזו רמיזה לאלוהים. לפני כשנה ראיתי הודעה בפורום אמריקאי שדנה בכך שטורי הפסיקה לשיר את החלק הזה בשיר בהופעות. "The Man with the Golden Gun" היה גם שמו של אחד מסרטי ג'יימס בונד שיצא בשנות ה-70. אחת ההשערות היא שטורי פשוט מאסה בתרבות הנשק האמריקאית... Cornflake Girl, Bells for Her ו-The Waitress מהווים משולש שירים העוסק בבגידת הנשים.