it must be bunnies
New member
../images/Emo73.gifWar Zone../images/Emo129.gif
אני לא הולכת לכתוב הרבה, ולא על כל הפרק. אני רק רוצה להתייחס לנושא של גאן, ולדעתי שאר הפרק היה מאוד מיותר והיו צריכים להרחיב את הקטעים איתו. אף פעם לא ראיתי את הפרק הזה, ועכשיו אני לא יכולה להאמין. רואים את גאן בפעם הראשונה, ורק מהפרק הזה אפשר להבין את הדמות שלו כ"כ הרבה יותר. הוא דמות גברית, מלאת בטחון עצמי, העולם שלו הוא רק שחור ולבן. טוב ומרושע. להגן על אחד ולהרוג באכזריות ובקביעות את השני. לכן הוא לא מבין את אנג'ל. הוא יודע שערפדים הם רעים, הצד השחור בכל המשוואה. אבל אנג'ל מראה לו שיש גם צבעים באמצע. יש אפור, הוא האפור. ומהרגע הראשון שרואים את גאן, רואים שהוא דמות מאוד חזקה, אך יש בו גם אהבה גדולה, אהבה לאחות. למשפחתו האמיתית. ברגעים שהוא איתה, הם מתרכך, מנשק אותה. היא מה שמחזיק אותו, העוגן שלו. וכשהיא נלקחת ממנו, הוא לא יכול להאמין. נתלה על הטנדר, רואה את היצורים המרושעים שאותם לא הביס, הורגים את אחותו, מיד לפני שהוא נזרק באכזריות לכביש. הוא ישר הופך לקרבי, הצד האוהב שלו נלקח, וכל מה שנשאר זה החוזק. היא נלקחה ממנו ולכן כ"כ קשה לו לבטוח באחרים, כי האדם הקרוב אליו ביותר, זה שמכיר אותו יותר מכל, הפך לאויבו. ומניין לו שאחרים לא ישתנו באותה צורה? לא נשאר לו בשביל מה להילחם. כמו שהערפדים אמרו בפרק- We concentrate on the heart. Take the heart and the rest will fall. זה באמת מה שקורה, גאן הרבה יותר פגיע בלי אחותו. הוא פוגש אותה אחרי ששינו אותה, ולשנייה הוא שמח לראות אותה, אבל אז הוא נזכר, מבין ולא מוכן להאמין. זו כבר לא אחותו, אבל היא נראית כמוהה, וכ"כ קשה לעשות את ההפרדה הזו. אני עכשיו אקח משפט מסיכום הפרק של Dead things(מבאפי), כי זה בדיוק המצב פה. "הסדרה מדברת על דברים מתים גם ברמה הרבה פחות עמוקה: ערפדים. המתים-החיים, גופות מהלכות, שלובשות את הפנים של החבר הכי טוב שלך וגם מדברות בקול שלו, זוכרות את הזיכרונות שלו, ומשתמשות בזה כנגדך". זה מה שאלנה עושה לגאן, וזה כמעט מצליח, אבל הוא מוכיח שהוא חזק מזה. שיש בו עוד, עוצר אותה שנייה לפני שהיא נושכת אותו, ע"י שהוא תוקע בה יתד. בשנייה לפני זה היא אומרת לו לומר goodbye לכל מה שהוא מכיר. אחרי כמה שניות, כשהיתד כבר בליבה, והיא מתרחקת ממנו, הוא אומר לה בשקט. Goodbye. היא הייתה כל מה שהוא הכיר, עולמו. הוא לא יודע לאן או למה בכלל להמשיך, אבל הוא מאמין שיש עוד. הוא לא מכיר שום דבר אחר, בכך שהוא תקע באלנה את היתד, הלב שלו עצמו כמו הפך לאפר, כמו שלה, ובפנים נותר רק חלל ריק ובלתי ידוע. בסוף הפרק, הוא מביט על העיר, יחד עם אנג'ל, וחושב על סיבה להמשיך. הוא נשאר שם לבד, מתבודד עם מחשבותיו, הלב שלו מתאחה לאט לאט. מיה.
אני לא הולכת לכתוב הרבה, ולא על כל הפרק. אני רק רוצה להתייחס לנושא של גאן, ולדעתי שאר הפרק היה מאוד מיותר והיו צריכים להרחיב את הקטעים איתו. אף פעם לא ראיתי את הפרק הזה, ועכשיו אני לא יכולה להאמין. רואים את גאן בפעם הראשונה, ורק מהפרק הזה אפשר להבין את הדמות שלו כ"כ הרבה יותר. הוא דמות גברית, מלאת בטחון עצמי, העולם שלו הוא רק שחור ולבן. טוב ומרושע. להגן על אחד ולהרוג באכזריות ובקביעות את השני. לכן הוא לא מבין את אנג'ל. הוא יודע שערפדים הם רעים, הצד השחור בכל המשוואה. אבל אנג'ל מראה לו שיש גם צבעים באמצע. יש אפור, הוא האפור. ומהרגע הראשון שרואים את גאן, רואים שהוא דמות מאוד חזקה, אך יש בו גם אהבה גדולה, אהבה לאחות. למשפחתו האמיתית. ברגעים שהוא איתה, הם מתרכך, מנשק אותה. היא מה שמחזיק אותו, העוגן שלו. וכשהיא נלקחת ממנו, הוא לא יכול להאמין. נתלה על הטנדר, רואה את היצורים המרושעים שאותם לא הביס, הורגים את אחותו, מיד לפני שהוא נזרק באכזריות לכביש. הוא ישר הופך לקרבי, הצד האוהב שלו נלקח, וכל מה שנשאר זה החוזק. היא נלקחה ממנו ולכן כ"כ קשה לו לבטוח באחרים, כי האדם הקרוב אליו ביותר, זה שמכיר אותו יותר מכל, הפך לאויבו. ומניין לו שאחרים לא ישתנו באותה צורה? לא נשאר לו בשביל מה להילחם. כמו שהערפדים אמרו בפרק- We concentrate on the heart. Take the heart and the rest will fall. זה באמת מה שקורה, גאן הרבה יותר פגיע בלי אחותו. הוא פוגש אותה אחרי ששינו אותה, ולשנייה הוא שמח לראות אותה, אבל אז הוא נזכר, מבין ולא מוכן להאמין. זו כבר לא אחותו, אבל היא נראית כמוהה, וכ"כ קשה לעשות את ההפרדה הזו. אני עכשיו אקח משפט מסיכום הפרק של Dead things(מבאפי), כי זה בדיוק המצב פה. "הסדרה מדברת על דברים מתים גם ברמה הרבה פחות עמוקה: ערפדים. המתים-החיים, גופות מהלכות, שלובשות את הפנים של החבר הכי טוב שלך וגם מדברות בקול שלו, זוכרות את הזיכרונות שלו, ומשתמשות בזה כנגדך". זה מה שאלנה עושה לגאן, וזה כמעט מצליח, אבל הוא מוכיח שהוא חזק מזה. שיש בו עוד, עוצר אותה שנייה לפני שהיא נושכת אותו, ע"י שהוא תוקע בה יתד. בשנייה לפני זה היא אומרת לו לומר goodbye לכל מה שהוא מכיר. אחרי כמה שניות, כשהיתד כבר בליבה, והיא מתרחקת ממנו, הוא אומר לה בשקט. Goodbye. היא הייתה כל מה שהוא הכיר, עולמו. הוא לא יודע לאן או למה בכלל להמשיך, אבל הוא מאמין שיש עוד. הוא לא מכיר שום דבר אחר, בכך שהוא תקע באלנה את היתד, הלב שלו עצמו כמו הפך לאפר, כמו שלה, ובפנים נותר רק חלל ריק ובלתי ידוע. בסוף הפרק, הוא מביט על העיר, יחד עם אנג'ל, וחושב על סיבה להמשיך. הוא נשאר שם לבד, מתבודד עם מחשבותיו, הלב שלו מתאחה לאט לאט. מיה.