הנה ../images/Emo26.gif הכתבה + הקישור:
להלן הקישור לאתר
הבמה מאת אפרת זיו והכתצבה עצמה שהפנתי אותה גם לפורום אומנויות
הבמה מאת: אפרת זיו. ביום שישי בצהרים התקיים בתיאטרון נגה ביפו טקס פרסי התיאטרון הישראלי של השנה. נוכח המצב הכלכלי הקשה והלך הרוח המתוח עקב המצב הביטחוני, אופיין הטקס בצניעות וענייניות (שדווקא הלמו אותו יש לציין). שטיח אדום לא היה שם וגם לא כיבוד עשיר, אבל האולם היה מלא באנשי התעשייה והאווירה הייתה חמה ומשוללת פוזה. הטקס נכתב ובוים על ידי נתן דטנר שהצליח להניף טקס חינני וגם הגדיל לעשות ולעמוד בזמנים. באירוע שולבו קטעים מתוך מופעים שונים דוגמת: "פיאף", "אופרה בגרוש" ו"עוץ לי גוץ לי". כן שולבו קטעי ראיון עם אנשי עולם הכדורגל הישראלי שנשאלו לגבי הרגלי הקולטורה שלהם (מצחיק!), וניסיון להציג יום בחייו של שחקן הגר במרכז ומופיע בצפון (תוך מחווה יוצאת דופן ותמוהה משהו ליוקנעם, המקום בו עוצרים השחקנים בדרכם צפונה). נאומי הזוכים כללו, כצפוי, טרוניות על מצבו הכלכלי של התיאטרון והקיצוץ בתקציב, לצד הבעת התקווה בדמותה של שרת החינוך והתרבות שנכחה באולם, לימור לבנת. אז מי ומי בזוכים? המנצח הגדול של השנה הוא תיאטרון גשר עם 6 פרסים, בהם פרס הצגת השנה ("העבד"), פרס השחקנית הראשית של השנה (יבגניה דודינה על משחקה ב"העבד") ופרס במאי השנה (יבגני אריה על "העבד"). למקום השני בחישוב הכולל הגיעו תיאטרון בית לסין שזכה בחמישה פרסים, אחריו תיאטרון הקאמרי עם ארבעה פרסים ותיאטרון החאן עם שלושה. פרס על מפעל חיים ניתן לשחקנית המופלאה מרים זוהר, שהודיעה בנאומה כי על אף שהזכייה ניתנת לרוב לאנשים שדרכם האומנותית הגיעה לקיצה, לה אין כל כוונה לפנות את
הבמה. עידו תדמור ולהקתו זכו בפרס על האירוע הבולט בתחום אומנויות
הבמה בעבור היצירה "מכתוב". קטע קצרצר מהיצירה הוצג בטקס. וזוהי רשימת הזוכים המלאה; הצגת השנה – "העבד", תיאטרון גשר שחקנית ראשית – יבגניה דודינה, "העבד", תיאטרון גשר שחקן ראשי – יוסי פולק, "אני לא רפופורט", תיאטרון בית לסין במאי השנה – יבגני אריה, "העבד", תיאטרון הגשר קומדיית השנה – "מלחמה על הבית", תיאטרון החאן העלאה מחודשת של מחזה בתיאטרון – "אני לא רפופורט", תיאטרון בית לסין. מחזאי השנה – הלל מיטלפונקט, "איסמעיליה", בית לסין. מתרגם השנה – שמוליק לוי, "אני לא רפופורט", בית לסין. המחזמר של השנה – "עוץ לי גוץ לי", תיאטרון הקאמרי. הצגת הפרינג' של השנה – "נוימן – אגדת חיילים", תמונע. מלחין השנה – יוסף ברדנשוילי, "דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו", תיאטרון החאן. מעצב התנועה של השנה – ארז שפריר, "עוץ לי גוץ לי", תיאטרון הקאמרי. השחקנית המבטיחה של השנה – אולה שצ'ור, "אמא קוראז'", תיאטרון הקאמרי. השחקן המבטיח של השנה – יחזקאל לזרוב, "אופרה בגרוש", תיאטרון גשר. מעצב התלבושות של השנה – רות דר, "עוץ לי גוץ לי", תיאטרון הקאמרי. מעצב התפאורה של השנה – יבגני אריה, "העבד", תיאטרון גשר מעצב התאורה של השנה – אבי יונה, "העבד", תיאטרון גשר שחקן משנה – אבי אוריה, "איסמעיליה", תיאטרון בית לסין שחקנית משנה – ליליאן ברטו, "מלחמה על הבית"/"מילה של אהבה", תיאטרון החאן. ומה סביר שלא תראו שם בטקס שישודר במוצ"ש בערוץ הראשון בטלוויזיה? את יחזקאל לזרוב מתנשק ממושכות לאחר זכייתו. את משתתפי הקטע מתוך המופע "פרולוג" שרים "התרבות עכשיו שוקעת" ומרימים שלט עליו כתוב "אבל ביבי לא אשם". את לימור לבנת מגיעה לטקס באיחור ניכר (ובלי ערכת אב"כ ניכרת לעין). את הדוגמניות היפיפיות שליוו את הזוכים אך לא הצליחו לכוון את כולם לירידה מ
הבמה בכיוון הרצוי