../images/Emo7.gif

"וזכרי שתמיד לאחר הסופה הגועשת, מופיעה קשת בענן" היכן היא? לא יודעת למה. פתאום עצוב לי. ואין לי איפה לכתוב את זה. ואין לי למי לכתוב את זה. חוץ מלאודיש לאף אחד לא באמת איכפת מה עובר עליי. ונמאס לי להטריד אותה עם הבעיות שלי. וזה לא מתאים לי כי אני תמיד 'שמחה ומאושרת'. והתקופה האחרונה היתה הכי יפה והכי מאושרת שלי. חזרתי מנורווגיה שהיתה מדהימה, התחלתי לעבוד עם אנשים מדליקים, התרחקתי מהאנשים הלא נכונים. אבל התקרבתי אליהם שוב במלוא העוצמה. חד וחלק. ישר ולעניין. טייק איט אור ליב איט. ונכוויתי. שוב. כוויה על פצע שהגליד מכוויה קודמת, על פצע שהגליד מהכוויה הראשונה. כוויה דרגה שנייה. לא כוויה מאהבה. כוויה על חוסר כבוד אליי בתור בנאדם. בתור משהו אנושי. בתור משהו בכלל. מאחלת לכם שלעולם לא תפגשו באנשים האלו. באנשים ה"לא נכונים". סתם משתפך מידיי, אני יודעת. סליחה, תתעלמו אם תרצו.
 
../images/Emo24.gif

יהיה בסדר.. נראה לי שעדיף מאוד שתנסי להתרחק שוב מאותם האנשים,הם ממש לא עושים לך טוב..
 
למעלה