../images/Emo7.gif

נמאס לי כבר מהמצב הזה. רשמתי פה בעבר שהמצב בין אמא שלי וביני גרוע. הוא תמיד היה גרוע ומאז שמלאו לי 18 היא גורמת לי להרגיש שאני מנצלת אותה (מבחינת מגורים, כסף..). היא רומזת לי "בעדינות" לעוף לה מהבית, ושכל עוד אני שם אני אעשה בידיוק מה שהיא רוצה, איך שהיא רוצה ומתי שהיא רוצה. אין לי אפשרות כרגע לצאת מהבית כי אין לי לאן ללכת ואין לי איך לממן את עצמי לבד. זה כבר הגיע למצב שאני מתביישת לגור בבית, לאכול בבית וכו'.. כי אני מרגישה שאני מנצלת את המשפחה שלי ואני לא אמורה בכלל להיות יותר בבית. עבדתי קצת והכסף שהרווחתי נכנס לחשבון של ההורים, הוא לא ממש יצא משם... אני ממש עובדת עצות! אני ואמא שלי רבות כל היום ואם בטעות אני עושה משהו לא טוב היא מתחילה לקלל אותי, להביך אותי לפני אנשים וכו'.. אני מרגישה לא רצוייה בבית שלי! פתאום כל מה שאני עושה היא אומרת שאני "דוחפת את האף שלי". אבל זאת גם המשפחה שלי!! גם לי מותר להתערב! למה רק אני צריכה להיות בחוץ?? אני לא יודעת למה היא מתנהגת אליי ככה.. זה אולי בגלל שאני ההיפך מאיך שהיא דמיינה שהבת שלה תהיה. אני מרגישה שכל השנים האלה היא גידלה אותי כי זאת הייתה החובה שלה ועכשיו, שהיא כבר לא חייבת היא מנסה להיפטר ממני. יש לי אח גדול ו2 אחיות קטנות והיא ממש לא מתנהגת אליהם ככה. כך שההסבר הכי הגיוני פה הוא שהיא פשוט שונאת אותי! תמיד אמרתי לעצמי שכשאני אגדל אני פשוט אתרחק מהמשפחה הזאת כי גם ככה הקשר שלי עם כולם הוא לא טוב במיוחד. היחיד שאני מסתדרת איתו הוא אבא שלי. אני לא יודעת מה לעשות. אני מתגייסת רק עוד חצי שנה בערך ואני לא יכולה לסבול אותה כל כך הרבה זמן. אני פוחדת שאני אפילו אעשה לעצמי משהו, המצב הזה משגע אותי!
 

happy00

New member
../images/Emo201.gif עצוב לשמוע

אני לא יכולה לעזור. אבל לדעתי תנסי לחפש עבודה. יש עבודות זמניות שמתאימות לצעירים לפני גיוס. ככה גם יהיה לך לאן לצאת מהבית ולא תהיי כל היום בבית, וגם תרויחי כסף שתוכלי לקנות בו דברים שאת צריכה, ולא תצטרכי לבקש מההורים. (אני מקוה שכבר פתחת לך חשבון בנק משלך, ואם לא - הגיע הזמן.)
 

צימעס

New member
../images/Emo10.gif

יש מצב להקדים את הגיוס? מבאס לאללה, אבל נראה שבאמת הכי פשוט זה שתעזבי את הבית. תגידי, יש לך חברות? חברה טובה? מבוגרים קרובים אליך בנוסף לאבא?
 
לצערי אני לא יכולה להקדים את הגיוס

יש לי חברות טובות. חלקן אפילו הציעו לי להיות אצלן. אבל אני לא רוצה להיות נטל על מישהו. אם אני אצא מהבית אני לא יכולה לגור אצל אותה חברה קבוע.
 

טלטוש

New member
ניסיתן פעם לתפוס שיחה?

לבוא אל אמא שלך (כשהיא פנויה, רגועה, הביית נקי ומסודר, ואין לה שום דבר דחוף לעשות) ולשאול אותה מה באמת היא רוצה ממך? יכול להיות שאת מדמיינת דברים? יכול להיות שזאת הדרך שלה לחנך אותך? יכול להיות שהיא ממש לא שמה לב להתנהגות השונה שלה אלייך ויכול להיות עוד מיליון דברים. זה אמנם קשה, וגם תוצאת השיחה עלולה להיות קשה, אבל אני חושבת שלשים את הדברים על השולחן חיוני במקרים כאלו. בכלל, אני ממליצה לך למצוא עבודה, משהו שיעסיק אותך רוב היום מחוץ לביית, ותדאגי לפתוח לעצמך חשבון בנק משלך שלשם ילך הכסף. (במילא תצטרכי חשבון אליו תכנס המשכורת הצבאית. אני לא חושבת שלצאת מהביית זה פתרון את עדיין ילדה.
 
אם אני אדבר עם אמא שלי

היא לא תבין. אני מכירה אותה טוב מאוד וכשיוצא לי להגיד לה משהו היא פשוט שותקת או מתחילה להעליב.. ואני ממש לא מדמיינת. לא ניראה לי שאפשר לדמיין שאמא שלך אומרת לך לצאת מהבית.. יכול להיות שלפעמים היא לא מבינה איך היא מתייחסת אליי אבל רוב הפעמים זה במכוון. היא בעצמה אומרת לי שתעשה לי בושות מול החברים שלי.. אם זאת הדך שלה לחנך אז למה ליישם אותה רק עליי ולא על האחים שלי?מאחי היא בוודאי לא תבקש לצאת מהבית, לא משנה מה. אני חיה בבית על תנאי. "או שתעשי ככה או שתצאי לי מהבית" בכל הזדמנות אני שומעת את זה
 

dornat

New member
גם אני הייתי במצב שלך...

המצב שלי היה ב ד י ו ק איך שאת מתארת (רק שאפילו קשר נורמלי עם אבא שלי לא היה לי) מה שאני עשיתי זה לנסות להגיע לשקט תעשייתי, את לא צריכה להגיע למאה אחוז מספיק 30% השתדלתי לא להיות יותר מידי בבית ובטח שלא לידה (אם בבית אז מקסימום בחדר שלי בדלת סגורה). לפני שהיא הייתה באה מהעבודה הייתי שופכת זבל או עושה כמה דברים קטנים לצאת ידי חובה - רק אלה שהיא הייתה צועקת לעשות אותם. וזהו קחי בחשבון שאת רוב היום בטח לא תהיה בבית תמצאי לך עבודה אפילו משמרות לילה או סופשבוע אצל חברות ככה תתחילי לאט לאט להרגיל את עצמך לאורח חיים קצת אחר, כמה שפחות בקרבתה. עד שתעופי משם. אני עפתי והייתי כל כך מאושרת מזה! אין כשתגיעי לרגע הזה שאת עוזבת את הבית אין רגע יותר מאושר מזה ותגלי שאין מחיר לחופש
ובצבא תבקשי רחוק מהבית כמובן
 
למעלה