5 hydroxytryptamin
New member
../images/Emo7.gif../images/Emo18.gifטריגר
זה כאילו יש חיץ בין המציאות הנראית בעיניים לבין ההרגשה. עד לפני חודשיים, יכולתי להכנס לכל הבגדים המשעממים, ההדורים יתר-על-המידה והמגונדרים שקניתי במידות הכי קטנות שהיו לשלל רשתות חולצות-מכופתרות-לערס-המצליח להציע. כשהחולצות התחילו לקרוא עלי תיגר, הבנתי שיש בעיה אולם לא ידעתי עד כמה. כי מה שאתה רואה במראה הוא אף פעם לא מה שבמציאות. וניסיתי את זה על כל המראות האפשריות. כנראה רק כשהיא באה ואמרה לי שהשמנתי, נפל לי האסימון. זה היה צפוי, זה היה מתבקש והבה נודה- זה מגיע לי. חצי שנה טחנתי בלי לדפוק חשבון (תודה לבן וג'רי), שתיתי אלכוהול בלי לדפוק חשבון וזה היה הפורקן שחשבתי שמותר לי אחרי חצי שנה קודמת שבה אכלתי יומיים בשבוע, ובסופו של דבר מצאתי את עצמי בבית חולים לאנשים מיוחדים עם איום מתמיד לצינור דרך האף. לזכותם יאמר שהם היו הכי נחמדים אלי בעולם באופן כללי ובהשוואה לאנשים שרוצים להכניס לך צינור לקיבה דרך הנחיר באופן כללי. אין לי מושג מה אני עושה מלבד העובדה ששוב, אני יוצא ללופ המטורף הזה של הצומות ושאני יודע שאני אעצור רק כשמספיק אנשים יגידו לי שאני נראה כמו שלד ושאני צריך טיפול... זה משעשע שהדבר שגורם לך הכי הרבה דכאון, הצום והספורט, גם גורם לך הכי הרבה שמחה, התלהבות ומנפח בטחון עצמי. ככה זה.
זה כאילו יש חיץ בין המציאות הנראית בעיניים לבין ההרגשה. עד לפני חודשיים, יכולתי להכנס לכל הבגדים המשעממים, ההדורים יתר-על-המידה והמגונדרים שקניתי במידות הכי קטנות שהיו לשלל רשתות חולצות-מכופתרות-לערס-המצליח להציע. כשהחולצות התחילו לקרוא עלי תיגר, הבנתי שיש בעיה אולם לא ידעתי עד כמה. כי מה שאתה רואה במראה הוא אף פעם לא מה שבמציאות. וניסיתי את זה על כל המראות האפשריות. כנראה רק כשהיא באה ואמרה לי שהשמנתי, נפל לי האסימון. זה היה צפוי, זה היה מתבקש והבה נודה- זה מגיע לי. חצי שנה טחנתי בלי לדפוק חשבון (תודה לבן וג'רי), שתיתי אלכוהול בלי לדפוק חשבון וזה היה הפורקן שחשבתי שמותר לי אחרי חצי שנה קודמת שבה אכלתי יומיים בשבוע, ובסופו של דבר מצאתי את עצמי בבית חולים לאנשים מיוחדים עם איום מתמיד לצינור דרך האף. לזכותם יאמר שהם היו הכי נחמדים אלי בעולם באופן כללי ובהשוואה לאנשים שרוצים להכניס לך צינור לקיבה דרך הנחיר באופן כללי. אין לי מושג מה אני עושה מלבד העובדה ששוב, אני יוצא ללופ המטורף הזה של הצומות ושאני יודע שאני אעצור רק כשמספיק אנשים יגידו לי שאני נראה כמו שלד ושאני צריך טיפול... זה משעשע שהדבר שגורם לך הכי הרבה דכאון, הצום והספורט, גם גורם לך הכי הרבה שמחה, התלהבות ומנפח בטחון עצמי. ככה זה.