צריכה עזרה..

Miss פטל

New member
../images/Emo7.gif צריכה עזרה..

אני לא בטוחה שאני רוצה לשתף לגמריי במה שקורה, אבל כפי שאתם יודעים אני ובעלי גרים עם ההורים שלי ו...לא יכולים יותר.. אתמול נשבר לגמריי.. ואולי מישהו פה מחפש שותפים נחמדים ושקטים באזור המרכז?
אוף..אני כל כך לא יודעת מה לעשות..
 

Miss פטל

New member
אני צריכה ברצינות

חדר אבל לא ממש קטן כי בכל זאת..אנחנו שניים
אנחנו מחפשים מקום ל 8 חודשים- עד אוניברסיטה (ששם בונים על מעונות). אבל דירה לבד לא נצליח להחזיק.. וואי..אני מזה מבולבלת
 

Miss פטל

New member
זה כנראה מה שנעשה..

אבל אל בא לעבור עם אנשים זרים..כי.. איך אפשר לדעת אם הם פחות גרועים?? עדיף עם אנשים שאני מכירה ואין אף אחד שאנחנו מכירים שיש להם מקום או רוצה לשכור ביחד..נחפש..אין בררה...
 
אולי תחפשו

יחידת חדר ב-200 דולר משהו כזה אני בטוחה שזה קשה אבל זה זמני תתעודדי
 

Miss פטל

New member
אולי..

פשוט היינו בטוחים שנצליח לשרוד פה עד האוניברסיטה..וזה בא בכזה בום שדיי..נמאס..ועכשיו צריך לחפש לאט לאט..כי זה לא קורה ביום אחד..אז כרגע אני עוד מאוד מבולבלת פשוט... תודה רבה על ההתייחסות, אני אעדכן אותך בהמשך
 

s h i r k u s h

New member
../images/Emo24.gif

תנשמי עמוק ותירגעי, וספרי מה קרה, מה גם להתפוצצות? אולי אפשר לדבר איתם על זה, לנסות למצוא פשרה מסויימת? או... פשוט לעבור למקום קטן משלכם?
 

Miss פטל

New member
../images/Emo182.gif

אבא שלי חושב שאם אנחנו גרים אצליהם אז אנחנו צריכים לסבול ממנו הכל כי כביכול זה הבית שלו(וכן, אנחנו משלמים להורים שלי שכר דירה..) אז הוא מותח את הגבולות כדי להדגיש שכאילו הוא בעל הבית..הגיל בטח משפיע עליו
כל פעם זה משהו אחר.. כשהייתי יותר קטנה והיה לנו טלפון רק בסלון והוא חשב שאני מדברת יותר מידי- היה בא, מנתק וצורח עלי, אותו דבר לגבי טלויזיה. אז עכשיו יש לי טלויזיה בחדר וכמובן סלולרי. אחר כך היה אינטרנט דרך המחשב שלו, אז כשהוא חשב שאני יותר מידי ליד מחשב הוא פשוט היה מנתק לי אינרטנט דרך המחשב שלו..ככה פתאום כשבא לו לעשות לי דווקא..כמעט כל יום או כמה פעמים ביום..אז עשיתי אינרטנט דרך מחשב שלי מחשבון שלי. עכשיו מה נשאר לו? אוכל וזה שאנחנו בעצם קיימים. על אוכל אנחנו מלא רבים, ועכשיו הוא התחיל עם זה שמפריע לו שאנחנו הולכים לישון ב סביבות 1..זה לא שאנחנו עושים רעש..מפריע לו שאנחנו פותחים וסוגרים דלת של החדר שלנו וזה עושה רעש..ממש ככה. אתמול הוא עבר את הגבול כשהוא יצא ככה בלילה וצעק על בעלי ש"תראה מה השעה, בשעה כזאת אתם צריכים לישון ואם זה לא מוצא חן בעיניך- אתם מוזמנים לחיות לבד." אם זה לא הצעת גירוש אני לא יודעת מה. אני נורא נפגעתי ומבחינתי אין מפה דרך חזרה. לא מוכנה לדבר איתו ולא רוצה לראות אותו(זה לא שהוא מנסה לדבר איתי או משהו..אנחנו כבר איזה חצי שנה לא אומרים שלום אפילו אחד לשני בבוקר..ה"שיחות" שלנו מסתכמות בריבים שמתקיימים על בסיס יומי ובקרה הטוב-שבועי) ומה עם אמא אתם שואלים? היא לא יכולה לעשות כלום..כשהוא עושה לי את זה לידה- היא צועקת עליו שיפסיק, אבל כשהיא לא שם- היא לא שם...
 

Nataly A

New member
את חיה את החיים שלי או משהו? ../images/Emo12.gif

אני גרה עם זוגי אצל ההורים שלו, ולא יודעת אם לצחוק או לבכות - אבל גם אנחנו רבים עם אבא שלו (יותר נכון אבא שלו מתעצבן, מעיר או צועק, ואנחנו צריכים לספוג) על עניין הדלתות! הוא אשכרה בא אלינו לחדר ומראה לנו איך יש לפתוח ולסגור דלת (השיטה שלו לוקחת בממוצע 2 דקות). מעבר לזה, אמא שלו היא נעלבת סידרתית. ממש דרמה קווין, והיא חטטנית משהו לא נורמלי. תשמעי, אני מתה שנעבור לגור לבד כבר למעלה משנה. זה לא קורה כי אין לנו גרוש מיותר. אבל אולי תתנחמי בזה שאת לא לבד?
 

Miss פטל

New member
אולי נשכור כולנו ביחד וזהו??

אני אתמול הגעתי למסקנה שלמרות שגם לנו אין כסף- זה פשוט לא שווה את זה. אני מעדיפה להנות מהזמן הזה שיש לי עכשיו, לפני לחץ לימודים, ואני רק לחוצה בבית ואפילו לא יוצאת לאכול בשביל לא לראות אותו
 
לחיות עם ההורים זה מתכון לאסון...

פעם בעבר הרחוק חייתי עם בעלי יחד עם אמא שלי. ואמא שלי היא החברה הכי טובה שלי. רק לא באותו בית. ברחנו משם. ואני רואה את זה שוב ושוב מסביב. אז לכל דבר יש מחיר. אתם חוסכים כסף ומשלמים בבריאות. השאלה אם אין אלטרנטיבה אחרת. אפילו לגור בחדר אחד בשכירות ולא להרוס את היחסים עם ההורים.
 
נושא כאוב............

ואנחנו כל פעם שבאים לארץ מתארחים אצל ההורים, בזמן הזה אני מחברת לעצמי ארובה, כמות העשן שיוצאת ממני, לא תבייש את חברת חשמל.
 

Tully Is Here

New member
כל מה שאני יכולה להציע לך

זה חיבוק ענק מעבר לים ולאחל לכם בהצלחה. אני באמת מקווה שתצליחו למצא מקום משלכם. לחיות עם הורים יכול להיות סיוט (אמא שלי בקרה אותנו לפני שנה לשלושה שבועות ואני עדיין מתפלאת שכולנו יצאנו בחיים מהחוויה...).
 

maybesure

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

חמודונת, אתם צעירים מאוד וכל החיים לפניכם, תתחילו לתכנן יעדים. מחר להתחיל לחפש ולבדוק מחירים ומרחקים ואיפה נשמע סביר.. השבוע כבר להתחיל ללכת לראות דירות, עדיף לא דרך תיווך. כשבעלי ואני היינו חברים הוא נרשם ללימודים וחיפשנו דירה עם חבר שלו שנרשם ללימודים יחד איתו. גרנו 10 חודשים עם שותף, זה לא קל-אבל בהחלט עדיף מאשר עם הורים! אף אחד משלשתנו לא עבד בהתחלה. אני מצאתי עבודה די מהר ומימנתי את החלק שלנו בשכ"ד. בהמשך, כשראינו העבודה שלי יציבה-עברנו לדירונת בבת ים במחיר מצחיק, ובלי שותפים. דווקא אחרי שנישאנו, בזמן ההמתנה לבניית הבית שקנינו-גרנו חצי שנה אצל הורי בקומה נפרדת.. ולמרות שהקומה הייתה נפרדת-התקיים בדיוק אותו מצב מריבות כפי שאת מתארת בעיקר עם אבא שלי. שנאתי את התקופה הזו. עברנו לגור בעיר מרוחקת-וכל המריבות נשכחו, היו אפילו געגועים
אחרי כמה שנים קנינו את הבית הנוכחי שהוא בערך 50 מטר מהבית של הורי, וכמו שאמא שלי אומרת :"קרוב קרוב אבל שלא תגיעי אלי בנעלי בית"
לסיכום: אל תתיאשי, כפי שראית מהרבה תגובות כאן-כל מי שחווה תקופת מגורים עם הורים עובר את מה שאתם עוברים. זה בי"ס של החיים, זה לא משהו שרק לכם קורה. אולי זה לא מנחם, אבל מנחמת העובדה שזה יעבור וייפתר, וברגע שתתרחקו קצת-אל תשכחו להתידד חזרה עם ההורים כי הורים לא בוחרים! חיבוקים, ונשמע ממכם חדשות טובות. לא לפחד ללכת לברר כבר ממחר. מייבי
 
בשביל לענות לך בכנות אני ../images/Emo88.gif

צריך עוד כמה נתונים אתם עובדים ? רק אחד מכם ? מניח שאין לך ילדים..עדיין... כמה זמן נשואים ? יותר נכון גם כמה זמן אתם גרים שם... בכל אופן ולמרות שיכול להבין הנסיבות והרצון לחסוך בהוצאות ולהסתדר.. המלצתי הינה חד משמעית לצאת לדרך עצמאית... הינה קיבלת כאן הצעה לגור עם עוד זוג..זמנים קשים דורשים פתרונות קשים..אז גם זה זה לא נח לתקופה או שפשוט תשכירו דירת סטדיו ביחידת דיור זה עדיף מאשר לחיות כך ומה גם הסיכוי שהזוגיות שלך תתפוצץ לך בפנים.. הינו גבוה ביותר עקב כל הלחצים הגלוים והסמויים.. מחזיר.. עדיף לגור בחצי חדר שלך מאשר בבית שאינו שלך...
 

Miss פטל

New member
תודה רבה על התשובה הכנה..

אנחנו באמת ננסה לחפש דירה משלנו עכשיו.. באמת חשבתי על סטודיו או עם שותפים(אבל רק אנשים שאני מכירה...) אמא שלי עכשיו מנסה לשכנע אותי להישאר וחושבת שמצב יכול להישתפר..למרות שאני יודעת שהוא לא..היא פשוט דואגת לנו יודעת שזה יהיה מאוד קשה לנו כלכלית. ותשובות על השאלות שלך: אתם עובדים ? אני עובדת..מרוויחה בערך 1700 רק אחד מכם ? בעלי בצבא עד אוגוסט, מרוויח שם איזה 1500 על זה שאנחנו בשכירות אצל הורים וזה שהוא נשוי. מניח שאין לך ילדים..עדיין... כמה זמן נשואים ? יותר נכון גם כמה זמן אתם גרים שם? גרים פה שנה וחצי. אנחנו מתכוונים ללכת לאוניברסיטה באוקטובר הזה, כלומר מחפשים שכירות רק ל 8 חודשים..שזה גם בעייתי כי הכל זה לשנה..
 
עלה לי בראש רעיון ../images/Emo62.gif

תנסי לברר באחד הקיבוצים....הקרובים לבית הוריו כיום , באיזה אזור המדובר.. לפעמים ניתן לשכור חדרים לתקופות ארוכות וקצרות במחירים מצחיקים.. יקירתי ..מודע לעול הכלכלי..אך תחשבתי על זה כך..עם סכומים כאלו לא יודע איך תשלמי שכר לימוד שלא לדבר על מחיה ומגורים.. בשביל זה..צריך לעבוד וכנראה לעבוד יותר קשה.. אנשים בתחילת דרכם..בדרך כלל מוכנים להקדיש מאמצים אלו למען העתיד.. חשביע אם יש ביכולתך..או שפשוט תחרקו שיניים עד הקייץ..ואז תצאו לחפש יחדיו עבודה באזור האוניברסיטה (איפה זה מתכונן )..ואולי גם תקבלו מעונות שם אז בכלל..יהיה לכם טוב..תהיי אופטימית.. מחזיר.. עדיף לחרוק שיניים ולא לעשות שינויים כשהמצב יכול רק להדרדר
 
למעלה