../images/Emo7.gifעצוב לי
כבר כמה זמן שאני עוקב אחרי הפורום, והיום החלטתי לשתף אותכם בבעיה שיש לי. אני רווק בן 29, היו לי מספר מערכות יחסים בחיי וכיום אני מאוהב באישה נשואה עם 2 ילדים. הכרנו לפני 5 חודשים בטלפון. היא לקוחה של החברה שאני עובד בה והיא צלצלה לגבי בעיה שהייתה לה. אחרי 5 דקות שיחה על הבעיה התחלנו לדבר על דברים אחרים ובסופו של דבר יצא שדיברנו 10 שעות. דיברנו על הכל והתאהבנו מיידית. היא סיפרה לי שיש לה בעיות עם בעלה, על הדרך שהוא מתנהג לילדים שלהם, (הוא מאוד מאוד קשוח איתם), אליה לחברים שלה ולהוריה. חשוב לי להדגיש שהוא מאוד אוהב אותה, הוא לא אלים אבל הוא קר מבחינה ריגשית ושחצן מאוד. לפני קרוב לשנה היא רצתה להתגרש אבל בסוף החליטה לתת לו עוד הזדמנות. היינו בקשר שבוע בערך ואז היא אמרה לי שהיא רוצה לשקם את המשפחה שלה ונפרדנו. שבוע אח"כ שוב חזרנו לדבר, כאשר היא צלצלה אלי לשאות איך אבא שלי שהיא חולה מרגיש, ושוב היה לשנינו הכי כייף שבעולם. (דרך אגב, כל הקשר שלנו היה טלפוני בלבד. עד היום לא ניפגשנו) בפעם השניה התחלנו לדבר על חיים משותפים ועשינו סקס טלפוני. ואחרי כמה זמן שוב ניפרדנו ושוב חזרנו וככה זה כבר 5 חודשים.כאשר אנחנו ביחד זה מדהים לשנינו. אנחנו מדברים על הכל, דיברנו כבר על חתונה ועל איך הילדים שלה יקבלו אותי, מה נעשה ביחד וגם על זה שיהיה לנו ילד משותף, כאשר אני אמרתי שאני מוכן לוותר על זה אם היא לא רוצה עוד ילד, אבל היא אמרה שכאשר נהיה ביחד היא רוצה ילד ממני. ההורים שלה מכירים אותי, יוצא לי להפגש הרבה עם אמא שלה בעבודה. גם לי וגם לה יש הרגשה שאמא שלה יודעת מה קורה, ונראה לנו גם שהיא בעד זה שהיא תתגרש מבעלה ותהיה איתי. כאשר לבן שלה היה יום הולדת נסעתי אליה (בתאום איתה כמובן) והשארתי לה מתנה בשבילו, בשבילה ולבת שלה ליד הדלת. היא השאירה לי תמונות של הילדים שלה מתחת לשטיח והם פשוט מדהימים. לפני שבועיים היא הייתה צריכה ללכת עם הבן שלה לאיזה מקום ולא היה מי שיאסוף את הבת מהגן אז בקשתי שתרשה לי לאסוף אותה והיא הסכימה. הסיבה היחידה שזה לא יצא לפועל בסוף הייתה שלא ידענו איך אני אחזיר אותה כי אם הייתי עומד מולה באותו רגע היא הייתה נפרדת מבעלה (זאת הסיבה שעדין לא נפגשנו, ברור לשנינו שכאשר ניפגש לא נרצה להיפרד) בפעמים האחרונות שנפרדנו היא אמרה לי שהפעם זה סופי ושהיא חייבת לשקם את המשפחה ולתת צ'אנס לבעלה ושהיא חייבת להישאר איתו בגלל הילדים ושאם לא היו לה ילדים היא מזמן הייתה מתגרשת. ואחרי כמה זמן שוב חזרנו. כבר מזמן הגענו למסקנה שזה הגורל שמפגיש אותנו כל הזמן (כולל פעם אחת שאמא שלה אמרה לי לצלצל אליה לגבי דבר שבדרך כלל היא (כלומר אמא שלה מטפלת בו). השיא היה שלפני 3 שבועות חברה שלה שהיא אם חד הורית עם 2 ילדים סיפרה לה על בחור בגילי עם אותם תחביבים ומאפיינים כמו שלי, שהיא הכירה לפני 5 חודשים ושהם ביחד ורוצים להתחתן. זה פשוט היה כאילו הגורל בא ואמר לה : ok רמזים את לא מבינה אז בואי ותיראי איך זה נראה... בסוף השבוע האחרון, נסעתי לטייל עם חברים וכל הדרך דיברתי איתה. חזרתי אתמול בלילה (בימי שישי ושבת אנחנו לא מדברים כי בעלה בבית) והיום שדיברתי איתה היא סיפרה לי שבעלה הזמין אותה למלון בסוף שבוע, בכה ואמר שהוא מרגיש שהיא לא איתו ושהוא מוכן לעשות הכל כדי שיהיה לה טוב. וכך נפרדנו שוב היום כאשר היא אומרת לי שזה שוב הפעם סופי וכמה שהיא אוהבת אותי וידעת שיכול להיות לנו הכי טוב בעולם אבל שהיא חייבת לתת לו סיכוי בשביל הילדים שלה. היא אמרה לי גם שאני חייב לצאת ולהכיר בחורות אחרות ולשכוח ממנה. אבל אני לא יכול לשכוח אותה ואני גם לא רוצה. בחיים שלי לא הרגשתי ככה כלפי אף אחד. למרות שלא ניפגשנו אני רוצה לחיות איתה את כל חיי. לא רק שאין לנו ספק שאנחנו נשמות תאומות, אנחנו בטוחים שבגלגול הקודם היינו אותו אדם. ואני פשוט לא יודע מה לעשות עכשיו... פרט ללכבד את רצונה ולהתרחק ולקוות שהיא תחזור שוב. נ.ב. אני מתנצל זה יצא כל כך ארוך, אבל בטוח שיש דברים ששכחתי לכתוב. אבל את הנקודה העיקרית אני חושב שהצלחתי להעביר. תודה.
כבר כמה זמן שאני עוקב אחרי הפורום, והיום החלטתי לשתף אותכם בבעיה שיש לי. אני רווק בן 29, היו לי מספר מערכות יחסים בחיי וכיום אני מאוהב באישה נשואה עם 2 ילדים. הכרנו לפני 5 חודשים בטלפון. היא לקוחה של החברה שאני עובד בה והיא צלצלה לגבי בעיה שהייתה לה. אחרי 5 דקות שיחה על הבעיה התחלנו לדבר על דברים אחרים ובסופו של דבר יצא שדיברנו 10 שעות. דיברנו על הכל והתאהבנו מיידית. היא סיפרה לי שיש לה בעיות עם בעלה, על הדרך שהוא מתנהג לילדים שלהם, (הוא מאוד מאוד קשוח איתם), אליה לחברים שלה ולהוריה. חשוב לי להדגיש שהוא מאוד אוהב אותה, הוא לא אלים אבל הוא קר מבחינה ריגשית ושחצן מאוד. לפני קרוב לשנה היא רצתה להתגרש אבל בסוף החליטה לתת לו עוד הזדמנות. היינו בקשר שבוע בערך ואז היא אמרה לי שהיא רוצה לשקם את המשפחה שלה ונפרדנו. שבוע אח"כ שוב חזרנו לדבר, כאשר היא צלצלה אלי לשאות איך אבא שלי שהיא חולה מרגיש, ושוב היה לשנינו הכי כייף שבעולם. (דרך אגב, כל הקשר שלנו היה טלפוני בלבד. עד היום לא ניפגשנו) בפעם השניה התחלנו לדבר על חיים משותפים ועשינו סקס טלפוני. ואחרי כמה זמן שוב ניפרדנו ושוב חזרנו וככה זה כבר 5 חודשים.כאשר אנחנו ביחד זה מדהים לשנינו. אנחנו מדברים על הכל, דיברנו כבר על חתונה ועל איך הילדים שלה יקבלו אותי, מה נעשה ביחד וגם על זה שיהיה לנו ילד משותף, כאשר אני אמרתי שאני מוכן לוותר על זה אם היא לא רוצה עוד ילד, אבל היא אמרה שכאשר נהיה ביחד היא רוצה ילד ממני. ההורים שלה מכירים אותי, יוצא לי להפגש הרבה עם אמא שלה בעבודה. גם לי וגם לה יש הרגשה שאמא שלה יודעת מה קורה, ונראה לנו גם שהיא בעד זה שהיא תתגרש מבעלה ותהיה איתי. כאשר לבן שלה היה יום הולדת נסעתי אליה (בתאום איתה כמובן) והשארתי לה מתנה בשבילו, בשבילה ולבת שלה ליד הדלת. היא השאירה לי תמונות של הילדים שלה מתחת לשטיח והם פשוט מדהימים. לפני שבועיים היא הייתה צריכה ללכת עם הבן שלה לאיזה מקום ולא היה מי שיאסוף את הבת מהגן אז בקשתי שתרשה לי לאסוף אותה והיא הסכימה. הסיבה היחידה שזה לא יצא לפועל בסוף הייתה שלא ידענו איך אני אחזיר אותה כי אם הייתי עומד מולה באותו רגע היא הייתה נפרדת מבעלה (זאת הסיבה שעדין לא נפגשנו, ברור לשנינו שכאשר ניפגש לא נרצה להיפרד) בפעמים האחרונות שנפרדנו היא אמרה לי שהפעם זה סופי ושהיא חייבת לשקם את המשפחה ולתת צ'אנס לבעלה ושהיא חייבת להישאר איתו בגלל הילדים ושאם לא היו לה ילדים היא מזמן הייתה מתגרשת. ואחרי כמה זמן שוב חזרנו. כבר מזמן הגענו למסקנה שזה הגורל שמפגיש אותנו כל הזמן (כולל פעם אחת שאמא שלה אמרה לי לצלצל אליה לגבי דבר שבדרך כלל היא (כלומר אמא שלה מטפלת בו). השיא היה שלפני 3 שבועות חברה שלה שהיא אם חד הורית עם 2 ילדים סיפרה לה על בחור בגילי עם אותם תחביבים ומאפיינים כמו שלי, שהיא הכירה לפני 5 חודשים ושהם ביחד ורוצים להתחתן. זה פשוט היה כאילו הגורל בא ואמר לה : ok רמזים את לא מבינה אז בואי ותיראי איך זה נראה... בסוף השבוע האחרון, נסעתי לטייל עם חברים וכל הדרך דיברתי איתה. חזרתי אתמול בלילה (בימי שישי ושבת אנחנו לא מדברים כי בעלה בבית) והיום שדיברתי איתה היא סיפרה לי שבעלה הזמין אותה למלון בסוף שבוע, בכה ואמר שהוא מרגיש שהיא לא איתו ושהוא מוכן לעשות הכל כדי שיהיה לה טוב. וכך נפרדנו שוב היום כאשר היא אומרת לי שזה שוב הפעם סופי וכמה שהיא אוהבת אותי וידעת שיכול להיות לנו הכי טוב בעולם אבל שהיא חייבת לתת לו סיכוי בשביל הילדים שלה. היא אמרה לי גם שאני חייב לצאת ולהכיר בחורות אחרות ולשכוח ממנה. אבל אני לא יכול לשכוח אותה ואני גם לא רוצה. בחיים שלי לא הרגשתי ככה כלפי אף אחד. למרות שלא ניפגשנו אני רוצה לחיות איתה את כל חיי. לא רק שאין לנו ספק שאנחנו נשמות תאומות, אנחנו בטוחים שבגלגול הקודם היינו אותו אדם. ואני פשוט לא יודע מה לעשות עכשיו... פרט ללכבד את רצונה ולהתרחק ולקוות שהיא תחזור שוב. נ.ב. אני מתנצל זה יצא כל כך ארוך, אבל בטוח שיש דברים ששכחתי לכתוב. אבל את הנקודה העיקרית אני חושב שהצלחתי להעביר. תודה.
