../images/Emo7.gifיום שכזה!
היי כן זאת אני סופה! רציתי סתם לכתוב כי די אני מרגישה שקשה לי ואני יודעת שכאן אני יכולה לשפוך את הלב... אל תחשבו שיש לי פינה ואני מחכיית רוב הזמן וכזאת אופטימית(ככה מגדירים אותי החברים) אז לא קשה לי ולפעמים לא רע לי יש לי כ"כ הרבה על הלב ועל הראש שרק מרוב זה אני משתגעת אני לפעמים כ"כ חזקה שאני שואלת את עצמי אולי אני משקרת לעצמי וזו רק מסכה? אולי...אני יודעת שהכל נספג בפנים כנראה שזה התפוצץ היום... אני כ"כ הרבה מחייכת שלפעמים בא לי לבכות...למה? זאת השאלה! יש לי חברים מסביבי(טוב נו בערך...) יש לי אחות שאכפת לה ממני(כן אבל יש בה משהו שאם היא לא הייתה אחותי לא היינו חברות בחיים) יש לי הרבה לחצים המעבר דירה עבודה זמנית אולי החגים משפעים עלי אני כבר לא יודעת או שזה החורף הקושי להיות לבד לא מדברת רק על בן זוג אלא על משפחה אתה חושב שאני לא יושבת לעצמי וחושבת על מה שדיברנו אני מאמינה בו אבל לפעמים אני לא, איפה הוא שצריך אותו? מה הוא מנסה לומר לי? תלמדי מטעויות? למדתי המון נלחמתי עם זה שנים יום אחר יום בבכי ביסורים מתוך אמונה שהוא רואה מה אני עוברת וסובלת. אני יודעת שהוא היה תמיד לצידי בכל יום שעבר אבל הוא לא נתן יד, לא עזר לי אני נלחמתי לבד בחיים שהיו לי לבד! אל תראו אותי מרירה אני לא פשוט זה יום כזה... שקשה לי המסע שלי ארוך וקשה ואני אמשיך בדרך הישרה והנכונה עד שאוכל ללא פגיעה בסביבה. מה בסך הכל ביקשתי מאז הייתי ילדה? אהבה? חיבוק אמיתי ממישהו או מישהי שנותנת את זה כי אכפת לה או לו ממני? הקשבה מישהו שבאמת מקשיב ויבין אותי או לפחות ינסה..סבלנות שהכי היה חשוב לי, שמישהו יאמין בי? לא נורא זכיתי בזה בזכות עצמי במשך שנים בניתי את עצמי ואת הביטוחן שבי את מי שאני אני רק שואלת אותך(אתה יודע שאני מדברת אליך) איפה הוא בימים כאלו? אני והיום שלי! סופה!
היי כן זאת אני סופה! רציתי סתם לכתוב כי די אני מרגישה שקשה לי ואני יודעת שכאן אני יכולה לשפוך את הלב... אל תחשבו שיש לי פינה ואני מחכיית רוב הזמן וכזאת אופטימית(ככה מגדירים אותי החברים) אז לא קשה לי ולפעמים לא רע לי יש לי כ"כ הרבה על הלב ועל הראש שרק מרוב זה אני משתגעת אני לפעמים כ"כ חזקה שאני שואלת את עצמי אולי אני משקרת לעצמי וזו רק מסכה? אולי...אני יודעת שהכל נספג בפנים כנראה שזה התפוצץ היום... אני כ"כ הרבה מחייכת שלפעמים בא לי לבכות...למה? זאת השאלה! יש לי חברים מסביבי(טוב נו בערך...) יש לי אחות שאכפת לה ממני(כן אבל יש בה משהו שאם היא לא הייתה אחותי לא היינו חברות בחיים) יש לי הרבה לחצים המעבר דירה עבודה זמנית אולי החגים משפעים עלי אני כבר לא יודעת או שזה החורף הקושי להיות לבד לא מדברת רק על בן זוג אלא על משפחה אתה חושב שאני לא יושבת לעצמי וחושבת על מה שדיברנו אני מאמינה בו אבל לפעמים אני לא, איפה הוא שצריך אותו? מה הוא מנסה לומר לי? תלמדי מטעויות? למדתי המון נלחמתי עם זה שנים יום אחר יום בבכי ביסורים מתוך אמונה שהוא רואה מה אני עוברת וסובלת. אני יודעת שהוא היה תמיד לצידי בכל יום שעבר אבל הוא לא נתן יד, לא עזר לי אני נלחמתי לבד בחיים שהיו לי לבד! אל תראו אותי מרירה אני לא פשוט זה יום כזה... שקשה לי המסע שלי ארוך וקשה ואני אמשיך בדרך הישרה והנכונה עד שאוכל ללא פגיעה בסביבה. מה בסך הכל ביקשתי מאז הייתי ילדה? אהבה? חיבוק אמיתי ממישהו או מישהי שנותנת את זה כי אכפת לה או לו ממני? הקשבה מישהו שבאמת מקשיב ויבין אותי או לפחות ינסה..סבלנות שהכי היה חשוב לי, שמישהו יאמין בי? לא נורא זכיתי בזה בזכות עצמי במשך שנים בניתי את עצמי ואת הביטוחן שבי את מי שאני אני רק שואלת אותך(אתה יודע שאני מדברת אליך) איפה הוא בימים כאלו? אני והיום שלי! סופה!
