זה קשה מידי

lilo10

New member
../images/Emo7.gifזה קשה מידי

מחפשת עזרה ולא יודעת מאיזה סוג. הבן שלי בן 7 ADHD והקשר שלנו מלווה כל הזמן במריבות והתפרצויות של שנינו. הבוקר והערב פשוט נוראיים (יתר הזמן הוא עם ריטלין) ויכוחים תמידיים על דבר, התנגדויות, אנטי המצב כבר בלתי נסבל. האם יש כאלו שהיו במצב הזה והצליחו לצאת ממנו? האם יש כלים לשנות גם את ההורים? יש דרך לשלוט בפיוז הזה שקופץ לנו במח ומוציא אותנו משליטה לחלוטין?
 

b a r b a i m a

New member
lilo10 בוקר טוב

הייתי בדיוק איפה שאת נמצאת ואין לי ספק שאתם עוברים תקופה קשה. התפרצויות הזעם האלו הם שגרמו לי לחפש כיוון אחר. ואכן מצאתי אותו - בעלי ואני נרשמנו לסדנא להורים עם ילדים שיש להם ADHD וכמה שהיו לנו ספקות - הפלא ופלא זה עזר. בשילוב עם מינון נכון של ריטלין (אנחנו עברנו לקונצרטה-שמשפיעה ל-12 שעות) היום הבית שלנו מתפקד כבית נורמלי לכל דבר (חלילה אני לא אומרת שהבית שלכם לא נורמיל). אבל: כבר אין צעקות כבר אין בכי כבר אין התפרצויות זעם הכל מתנהל על מי מנוחות (לפעמים עם עליות ומורדות-כמובן כי בבית חיים בני אדם וילדים ולא רובוטים) אשמח לענות על כל שאלה נוספת בהצלחה
 

lilo10

New member
בוקר טוב

ותודה להתייחסות הכה מהירה. האם ההתפרצויות זעם היו גם של ההורים??? ברור לי שאי היכולת שלי לשלוט בהתפרצויות שלי גוררת את ההסלמה הקשה. האם הסדנא עזרה גם בנוגע לשליטה העצמית, או התנהגותית עם הילדים בלבד?
 

b a r b a i m a

New member
ההתפרצויות בהחלט היו גם שלי במיוחד

של בעלי פחות הוא הרבה יותר מאופק בהחלט למדתי בסדנא לשלוט ברגשות שלי - לתת להם ביטוי בדרך אחרת ולא בכעס, צעקות ואפילו פליק בטוסיק (מה לעשות גם לי זה קרה..
) הסדנא נתנה לנו כלים מצויינים איך להתמודד עם היומיום ואיך להבין ולקבל את הידל כפי שהוא. להבין שהוא לא אשם שהוא לא עושה לנו דוקר שהוא היה מאד רוצה להתנהג אחרת נתנו לנו כלים לעצב את ההתנהגות שלו ושלנו גם יחד.
 

lilo10

New member
שליטה בכעס ובהתפרצויות-

הכוונה להורה ולא לילד, איך ניתן לשלוט בכעסים שלנו ובהתפרצויות שלנו? אני ממש מרגישה חוסר אונים, ככל שאני מנסה יותר זה מחמיר. בעיקר כשאני מנסה להבליג או לשתוק בסוף זה מתפרץ בצורה הרבה יותר קשה.
 
זו את הבעיות השכיחות בקרב מבוגרים

במחקר שעשיתי, שממתאים לתיאור שקיים גם בספרות הבעיה של עצבים, ואימפולסיביות היא הדבר המקשה ביותר, ובעיקר במערכות נישואיים. למרות שאין לכך הצדקה, לעיתים מבוגרים עם ADHD מודים שהם מכים יותר את ילדיהם ומתעמתים יותר עם בת/בן הזוג על רקע של "הדם עלה לי לראש". יש כמה דברים שאפשר להקל בעזרתם. קודם כל מודעות. בנושה זו את בדרך הנכונה. להבין שיש בעיה ומאיפו היא זה התחלה של התמודדות. שנית לריטלין השפעה ממתנת על אימפולסיביות, המרכיב העיקרי בתסמונת שקשור בהתפרצויות אלימות ובכעסים. - בעיקר על עצמנו שלא לצורך. (כמובן שבהתייעצות עם רופא מורשה לנושא). 3. לדבר עם בן הזוג על זה. לדבר על כעסים, מתחים פחדים (יש המון), מששקעים מהעבר בהקשר שמעורר את ההפרצות (יש הרבה) ולבקש מבן הזוג עזרה 4. פסק זמן - נכנסת ללופ, שבי עם עצמך כמה דקות לבד תנסי להירגע לחשוב על משהו נטרלי (טבע בד"כ) הרפייה. 5. כתיבה- עבודה עצמית טובה יכולה להיות מלווה בכתיבה. לאחר אירוע לכתוב לעצמך במחברת אישית מה קרה, מה ההרגשה, למד זה קרה. כאשר יושבים וכותבים ספונטנתית לעיתים עולים דברים שלא חשבנו עליהם שניתן לעבוד עלים לבד ולעיתים עם מטפל (פסיכותרפיסט, מאמן או הילר - היינו אך).- תהליל זה נקרה ביביליותרפיה, והוא מאוד מתאים לעבודה עם לקוי קשב בגלל מנגנון חשיבה אסוציטיבי דומיננטי. 6. ניתן גם לפנות לסנדת מבוגרים עם ADHD זוגיות ולקראת זוגיות, ויש כאלה בכל הארץ. יש הרבה עבודה והלרפעת קשב השלכות על מגוון רחב של חיים. אצל מבוגרים מרכיז זה הוא המפריע ביותר. בעיקר מתך פחד של לקוי הקשב לאבד שליטה. כאשר מוצאים בן/בת זוג מתאימים חשוב מאוד לדבר על כך. לגבי ההבלגשה וההחמרה. השאלה מה את עושה שאת מליגה. האם את ממשיכה לרתוח בפנים או משחררת. תביני שלכעוס ולהשאיר כעס זו בחירה, והיא ניתנת לשיטה באמצעות מודעות ועבודה עצמית. אני תוהה למה את מגיעים לשיאים כאלה. טיפ נוסף, ארבעת ההסכמות - לקות מהקבלה א. כוח המילה כל המחשבה - מחשבה זו אנרגיה, חשיבה חיובית ואמירה חיובית יוצרת מציאות חיובית. ב. לא להניח הנחות: כולני מניחים הנחות. כולנו יודעים מה חושבים אלינו ומה אומרים עלינו מאחרוי הגב. תבטרי על זה. אל תניחי הנחות. זה רק מעורר כעס. כי ברוב המקריפ אני מניחים הנחות במקומות שלא נוכל להגיע אליהם וזה זה מתפרץ על משהו אחר שרק דומה. ג. לא לקחת שום דבר אישית - ד עשי כמיתב יכולת לא יותר מזה לא פחות מזה. בהקשר זה מצטטים את רבי עיקבה "ואהבה לרעך כמוך" לא יותר ממך רק כמוך!!!. אל תהפכי לקורבן. מודעות ועבודב עצמית יכולה מאוד להקל בהקרבה תחומים. מקווה שעזרתי במעט יישר כוחך גיל מאור
 
אגב גם אני אב לקוי קשב וריכוז

וכנראה לאור סימנים מוקדמים שלבני הפעוט פוטנציאל להתפתחות התסמונת בעתיד. גיל
 

lilo10

New member
../images/Emo51.gifגיל מאור

התשובה שלך ריגשה אותי מאוד נתת לי כלים שאני אנסה להשתמש בהם כמה שיותר המון תודה
 

05 מיכל

New member
זהו בדיוק:

שחוסר האונים הוא האבא של התפרצות: כשאת חסרת אונים בטיפול ובחינוך של הילד, את במצוקה, ולכן את מתקשה יותר מהרגיל לשלוט ברגשותייך. ואז את נורא כועסת על עצמך, אז נוסף לכול יש לך רגשי אשמה או בושה, אבל זה לא אומר שחוסר האונים הלך לנוח, אז את עוד יותר במצוקה, ועוד יותר מתקשה לשלוט. בקבוצה את אמורה ללמוד גם את השליטה העצמית (כמו שברבאמא אמרה) וגם את אמורה לקבל כילים יותר יעילים לגידול הילד הלא-קל שלך, ואז את פחות חסרת אונים, ואת פחות במצוקה, ואז את יכולה להגיב אליו בצורה יותר מרוסנת. זה מעגל קסמים. כעת את המעגל סגור שלילי, והסדנה אמורה לעזור לך לעבור למעגל חיובי.
 
למעלה