../images/Emo7.gifהתייעצות
שלום לכם, אחרי הרבה זמן שאני רק קוראת וקוראת ולעתים רחוקות מתייעצת החלטתי שעכשיו כבר אני לא מצליחה לבד למצוא פתרונות אז בקיצור סיכום כל הפעילויות בנושא הADHD שלנו. (H גדולה מאוד...) כמעט בן 9 (שוקל 32 קילו) כיתה ד', נבון מאוד חמוד. אחרי נסיונות רבים וארוכים הגענו למינון של ריטלין 15 מ"ג ועברנו אחרי כשנה לקונצרטה 36+18. התקופה עם הקונצרטה היתה כבר חיובית יחסית לקודם וחשבנו שאנחנו מתקדמים. (בזמן זה הוא גם היה בטיפול אצל הפסיכיאטרית ילדים). לקראת סוף שנת הלימודים המורה כבר סימנה לנו שיש ירידה בריכוז אצלו והוא יוצא לשתות וכו'.. (כמו שרבים ממכם מכירים). בהמלצת הפסיכיאטר ניסינו LA 40 כי חשבנו (גם אחרי שיטוט בפורום) שהכדור הזה יותר עדין אז נחסוך לעצמנו את השינוי במצבי רוח שאמנם השתפר לאין ערוך לעומת הריטלין הרגיל מההתחלה אבל עדיין היו שיירים כאלה בסוף היום עם הקונצרטה - וגם שאולי הכדור הזה ישפיע הכי טוב. התברר די מהר (אחרי כשבוע בבי"ס) שהילד לא מרוכז ויש הבדל גדול כנראה בריכוז לעומת הקונצרטה בכל זאת. חזרנו לקונצרטה אבל חזרנו גם למצבי רוח אחרי הצהרים והתקפי זעם. בקיצור מרגישים ששום כדור לא משפיע לגמרי לטובה. השאלה היא מה עושים עכשו אחרי שניסינו כבר את כל הסוגים. (אני מוכרחה לציין שעם הקונצרטה ההרגשה היתה שהילד "קפוא" לא מחייך כמעט, סגור מאוד ועצוב. כמובן שעקבתי אחרי כל ההודעות הקשורות לנושא ובכל זאת אני חושבת שזה לא "הילד" שרגוע ושקט אלא שזה הכדור הזה שמשפיע ככה. לעומת זאת ה LA אמנם לא גרם לריכוז מקסימלי אבל הילד חייך והיה נחמד שזו בעצם מילת המפתח לגבי.) השאלה השנייה והחשובה ביותר לגבינו וגם כאן עקבנו אחרי כל השרשורים בעניין היא איך אפשר לעזור לו מבחינה חברתית. אצלו בניגוד לאחרים שמספרים שאחרי תקופה עם ריטלין השתפר המצב החברתי אצל הילדים שלהם - שום דבר לא משתנה. הוא מאוד רוצה חברים אבל אף אחד כמעט לא רוצה אותו... אני כמובן מנסה להזמין אליו ילדים ואם הם באים (ואף נהנים מאוד) הם בכל זאת לא מזמינים אותו אליהם, כי כנראה בכיתה בכל זאת קשה לו להתיידד איתם והוא מצליח לריב אתם ונפגע מכל מילה שכל ילד אומר אפילו שאני יכולה לפרש את זה אחרת וגם מסבירה לו כך). בקיצור (ארוך...) גם בעייה חברתית שלא נפתרת. תסלחו לי על האורך ומקווה שתקראו ותנסו לעזור.
שלום לכם, אחרי הרבה זמן שאני רק קוראת וקוראת ולעתים רחוקות מתייעצת החלטתי שעכשיו כבר אני לא מצליחה לבד למצוא פתרונות אז בקיצור סיכום כל הפעילויות בנושא הADHD שלנו. (H גדולה מאוד...) כמעט בן 9 (שוקל 32 קילו) כיתה ד', נבון מאוד חמוד. אחרי נסיונות רבים וארוכים הגענו למינון של ריטלין 15 מ"ג ועברנו אחרי כשנה לקונצרטה 36+18. התקופה עם הקונצרטה היתה כבר חיובית יחסית לקודם וחשבנו שאנחנו מתקדמים. (בזמן זה הוא גם היה בטיפול אצל הפסיכיאטרית ילדים). לקראת סוף שנת הלימודים המורה כבר סימנה לנו שיש ירידה בריכוז אצלו והוא יוצא לשתות וכו'.. (כמו שרבים ממכם מכירים). בהמלצת הפסיכיאטר ניסינו LA 40 כי חשבנו (גם אחרי שיטוט בפורום) שהכדור הזה יותר עדין אז נחסוך לעצמנו את השינוי במצבי רוח שאמנם השתפר לאין ערוך לעומת הריטלין הרגיל מההתחלה אבל עדיין היו שיירים כאלה בסוף היום עם הקונצרטה - וגם שאולי הכדור הזה ישפיע הכי טוב. התברר די מהר (אחרי כשבוע בבי"ס) שהילד לא מרוכז ויש הבדל גדול כנראה בריכוז לעומת הקונצרטה בכל זאת. חזרנו לקונצרטה אבל חזרנו גם למצבי רוח אחרי הצהרים והתקפי זעם. בקיצור מרגישים ששום כדור לא משפיע לגמרי לטובה. השאלה היא מה עושים עכשו אחרי שניסינו כבר את כל הסוגים. (אני מוכרחה לציין שעם הקונצרטה ההרגשה היתה שהילד "קפוא" לא מחייך כמעט, סגור מאוד ועצוב. כמובן שעקבתי אחרי כל ההודעות הקשורות לנושא ובכל זאת אני חושבת שזה לא "הילד" שרגוע ושקט אלא שזה הכדור הזה שמשפיע ככה. לעומת זאת ה LA אמנם לא גרם לריכוז מקסימלי אבל הילד חייך והיה נחמד שזו בעצם מילת המפתח לגבי.) השאלה השנייה והחשובה ביותר לגבינו וגם כאן עקבנו אחרי כל השרשורים בעניין היא איך אפשר לעזור לו מבחינה חברתית. אצלו בניגוד לאחרים שמספרים שאחרי תקופה עם ריטלין השתפר המצב החברתי אצל הילדים שלהם - שום דבר לא משתנה. הוא מאוד רוצה חברים אבל אף אחד כמעט לא רוצה אותו... אני כמובן מנסה להזמין אליו ילדים ואם הם באים (ואף נהנים מאוד) הם בכל זאת לא מזמינים אותו אליהם, כי כנראה בכיתה בכל זאת קשה לו להתיידד איתם והוא מצליח לריב אתם ונפגע מכל מילה שכל ילד אומר אפילו שאני יכולה לפרש את זה אחרת וגם מסבירה לו כך). בקיצור (ארוך...) גם בעייה חברתית שלא נפתרת. תסלחו לי על האורך ומקווה שתקראו ותנסו לעזור.