בודדה....

[anatwa]

../images/Emo7.gif בודדה....

עברו חודשיים מאז שאמא שלי נפטרה ואני כבר שבועיים חולה....מצוננת, סינוסיטיס. ולמרות שאני מוקפת בבעלי, 3 הילדים שלי, שכנות, טלפונים מסבתא ודודה....אני מרגישה כ"כ לבד.... וכ"כ רע לי... ואני רגילה לגור רחוק מאמא- זה לא שהיא היתה באה בכל פעם כשהייתי חולה.... ולמרות זאת....מרגישה בודדה כ"כ....הטלפונים שלה...המילים המעודדות שלה...התמיכה וההקשבה..חסרים כ"כ... אוףףףףףףףףף... נראה לי שרק עכשיו נפל לי האסימון שהיא איננה לתמיד...וזה כ"כ קשה....

 

[צבעונית1976]

כי אין בעולם אהבה כמו....

אהבה של אמא... יקירתי,כמו כולנו, את חסרה את אמא.לא צריך להיות חולים כדי להבין שהחיים בלי אמא הם מורכבים. גם אני,שמוקפת בבעל מקסים ושלושה בונבונים לא שמחה בחלקח כי איבדתי חלק ממני,חלק חשוב מאוד שמהות קיומי בלעדיו תלויה בספק,איך אפשר בלי מי שיצרה אותנו. אני אאחל לך שתתאושי,תחלימי,תחזרי לשגרה ותהיי שמחה עד כמה שאפשר. חיבוק

 

[אשבל1]

מאחלת לך הרבה בריאות...

שמחה בשבילך שיש לך שכנות נפלאות, דודה וסבתא.... הדאגה שלהן מחממת את הלב בצל הכאב.... מאחלת לך שוב הרבה בריאות והנאה מבעלך וילדיך.

 

[דבי111]

כ"כ מבינה אותך

אמא שלי נפטרה לפני 4 שנים ועדיין קשה לי לעכל את זה...... יש לך מזל שאת מוקפת אנשים שדואגים לך... תחושת הבדידות לצערי לא עוברת... היא תמיד שם גם כשאת מוקפת... זה חוסר תמידי... אני מנסה תמיד לחשוב שהיא עדיין איתי, בכל מקום שאני לא לבד..... זה עוזר לפעמים. שולחת לך חיבוק

דבי

 

[נאוה שפ]

אויש, הרגע שלחתי לך מסר

דיברתי רק על עצמי, ואפילו לא שאלתי מה שלומך..... עוד לא גמרת עם הסינוסיטיס? די כבר אולי תלכי להומאופט? בכל מקרה: לצערי אני יכולה להגיד לך שהאסימון הזה לא נופל פעם אחת. הוא נופל שוב ושוב במהלך החיים כמה וכמה פעמים, בכל מיני נקודות ציון בדרך: שמחות, לידות, ימי הולדת, חתונות, בר מצוות, אבני דרך התפתחותיות של הילדים, ועוד ועוד. את באמת מוקפת מכל עבר וזה מצויין. זה כמובן לא במקום, זה לא תחליף, אבל תארי לך שגם זה לא היה... אז פשוט לומדים להעריך דברים שלפעמים אנשים אחרים לוקחים כמובן מאליו. תרגישי טוב נשיקות נדבר

 

[סְקָאלִי]

../images/Emo201.gif

קודם כל, שולחת לך חיבוק חם, ואם הייתי יכולה לשלוח לך מרק עוף חם, זה גם היה מצוין ... את יודעת מה הזכרת לי? סיפרת שאת מרגישה עכשיו את החוסר של אימך כשאת חולה, למרות שגרתן רחוק, וזה לא שהיא הייתה אצלך ולידך כל פעם שהיית חולה. אימי הייתה חולה כ-10 שנים, מתוכן כ-9 בבתי חולים. אבל רק אחרי שהיא נפטרה, פתאום כשהסתובבתי בבית הוא כולו זעק את אי היותה. והרי הסתובבתי בו גם קודם ... וזה לא שלא הרגיש לבד... אבל היא גם הייתה איפשהו, גם אם אחרת ורחוק. ופתאום כהיא כבר לא הייתה, אפילומשהו גשמי כל כך הדגיש את זה. שולחת לך עוד חיבוק. אם יהיה לך כוח, כתבי לנו מה שלומך. החלמה מהירה ושלמה.

 

[fox28]

שולחת לך חיבוק גדול

היי אחרי שאמי ז"ל ל הייתי די בהכחשה אפילו ניגשתי לבחינה 3 ימים אחרי שנפטרה בעצם- עד היום אני בהדחקה- בנות ללא אם- מה זה קשור אלי? הזמן אצלי לא מרפא את הפתעים אלא רק מגביר את הכאב מצטערת שתגובתי לא כ"כ מנחמת אבל רציתי לשתף בתחושתי מיכל