אמא,

../images/Emo7.gifאמא,

לפעמים אני לא מצליחה להבין אותה . קבעתי עם אמא בתחילת השבוע אמרתי לה שביום ראשון אני אבוא אליה עם הילדים ואקבע עם אח שלי שנבוא בחג רק לראות אותה שלא תטרח חס וחלילה . היום אני מתקשרת אליה היא החליטה שהיא נשארת במלון לעבוד וליבי נצבט שאלתי אם נוכל לבקר אותה והיא ענתה " לא" כי מלון ולא נעים,,,,, כל כך נפגעתי ממנה מה יהיה שום חג היא לא תאחד את ילדיה? שום נקיפות מצפון אין לה הרי היא אומרת לי מילים יפות אני יודעת שהיא אוהבת אבל למה היא לא עושה כלום למעני למה אני תמיד שומעת על האמהות של חברותיי ואילו אמא שלי שיש לה אפשרות היא בצד ולא אכפת לה? נמאס לי להעיר לה לדבר איתה על הנושא קשה לי לותר ואני תמיד מצפה ממנה והיא כל כך חסרה לי כל כך מעצבנת אוףףףףף הכנתי לה מתנה לחג כל כך יפה היא תמיד רוצה תמונה של כל הילדים והנכדים כל ארוע היא מנסה לצלם את זה ולא הולך ואנחנו האחים עשינו לה הפתעה וצילמנו את כולנו כולל הנכדים הכנתי לה תמונה כל כך יפה לתת לה והיא עסוקה..........
סליחה על ההשתפכות סתם כואב לי בלב.
 
../images/Emo201.gifאין לי מה לומר, אמא שלי אפילו

לא מנסה ליצור התקרבות לנכדים שלה. 1000 פעמים אמרתי שהיא יכולה ליקבוע יום ושעה שנוח לה לפגוש אתה ילדים ואני אביא אותם. היא מעולם לא הביעה את רצונה.
 
וזו הבעיה כי אני לא רוצה ברוגז

זה הפחד שלי תמיד לא אוהבת ברוגז יבוא יום היא תצטרך אותי פיזי היא המתבגרת אני זו שיכולה להסב לה אושר שחסר לה וגם אצלך יש לך נכדים למה לא לבקש לראות אותם פעם בחודש חודשיים איך הן יכולות להיות כל כך קרות? משגע אותי.
 

שרונית28

New member
../images/Emo24.gif צר לי עבורך שכך היא בחרה לחגוג את החג

אולי לנסות כולכם לשבת ולדבר איתה לומר לה שאתם רק רוצים להגיע לאחל לה חג שמח, לתת לה משהו קטן. להגיד לה שהיא חסרה לכם בעיקר בחגים שאז כל המשפחות מתכנסות ביחד לחגוג סביב השולחן.
 
שרוני זה לא עוזר , אישה בת 58 אי אפשר לשנות

ניסיתי המון פעמים למרות שאני אעיר לה על התנהגותה היא חייבת לדעת מה עשתה.
 

שרונית28

New member
../images/Emo24.gif אולי אחרי שתעירי לה היא תשים ../images/Emo23.gif

שאת צריכה אותה, או לפחות תבין שאתן צריכות להתראות בתדירות גבוהה יותר.
 
קודם כל קחי ../images/Emo201.gif

אני לא יודעת למה היא בחרה את הבחירה הזאת אבל אני יכולה להבין את התסכול והאכזבה הרבה שלך מכך. אני למדתי כבר מזמן שאי אפשר לשנות את אמא וחבל על הזמן לנסות. קחי את מה שאת חושבת שטוב עבורך ומה שלא טוב תשאירי בצד ואל תפגעי. קחי את האושר הגדול שיש לך מהמשפחה שלך מבעלך המקסים וילדייך המדהימים ותהני בחג כמה שאת רק יכולה ועשי למענם את מה שאמא שלך לא עושה למענך. ברבות הימים זה יחזור אלייך ובגדול. אין עלייך יקירתי, את המלכה ואל תשכחי זאת.
 
../images/Emo51.gif אני אכן משתדלת לעשות ומתעסקת בכך

לא מעט והמחשבות שלי הן תמיד מה הייתי רוצה שיהיה כי אני פעם הייתי הילדה הזו הקטנה עם הצמות
שנמצאת בבית של אישתו של אבא ולא הרגישה שייכת אף פעם לכן אני רגישה אליהם מאוד.
 

mevav1

New member
וואו דניאלה../images/Emo7.gifמסכנונת...כעת אני קוראת את

דברייך אלה ומצטמררת....גם אני בבית אבי ואשתו הרגשתי די כמוך. רק שהיה לי מזל שאחותי הייתה גרה אצלו בגיל הבגרות ושתינו בנות אותו גיל כמעט, אחותי גדולה ממני בשנה, ואחותי היחורגת צעירה ממני בכשנתיים שלוש ולכן ההרגשה היא פחותה משלך,אבל עדיין, זה לא הבית שלי ולא של אבי וצריך לעזור ואי אפשר לומר לא וגם לא אהבתי אותה במיוחד כי כעסתי עליה ובקיצור, לא הרגשה נעימה בכלל. וגם לכן, אני כמוך, כה רגישה לילדיי וכה מוטרפת עליהם.
 
דניאלה../images/Emo201.gif כל כך עצוב לי לקרוא את הדברים

שלך - אבל אני חייבת לומר לך שעכשו מתבהרת לי התמונה טוב יותר! עכשו ברור לי מאיפה בא טוב הלב הבלתי נגמר שלך... מאיפה באה הנתינה האינסופית שלך... את אנטיתזה לאמא שלך! וטוב שכך! אני מסכימה עם פנה קוטה שיבוא יום ואת תקצרי את פרי הנתינה האינסופית שלך! אין לי ספק שילדיך יידעו להעריך איזו אמא מדהימה את! קבלי חיבוק, שמחי עם משפחתך המצומצמת ושיהיה לך רק טוב!
 
יערה , בדיוק מהמקום הזה שאין לי

חיפשתי להעניק ולמזלי היו לי את ילדיו של בעלי שגם להם יש אמא שחוצ מכסף לא מעניין אותה כלום למרות שהם מטופלים היטב אבל חסר להם אהבה וחופשיות והתאומים אני בכלל לא מדברת. תמיד אמרתי ואני גם מזכירה לאחיי שאתם לא תהיו כמו ההורים , תחבקו , תנשקו, תשחקו איתם, תבלו איתם תהיו מחנכים הכל רק לא ריחוק וחומרי בלבד. אני גדלתי עם זה שפעם אמא כאן ופעם היא לא ......
 
אוי יקירתי ../images/Emo24.gif../images/Emo201.gif

אני כל כך מבינה את ההרגשה שלך, הרגשת האכזבה בעקבות הבחירות של אמא שלך. ההפסד כולו שלה אבל אולי שווה לנסות להתאחד עם האחים לבד- לעשות פיקניק, להזמין אלייך הבייתה או כל דבר אחר. אני פה בשבילך יקרה שלי
 
כן ברור שנעשה מפגשון אני ואחיי

אנחנו מאוד מאוחדים בין האחים
אם לא ההורים לפחות הילדים,,,
 

mevav1

New member
../images/Emo7.gifדניאלה-גם אמא שלי כאמך(פרט לזה שהיא כבר לא

עובדת) ואין לה לאן לברוח. אבל כל השאר...נורא עצוב. אם אני לא אומר לאמי שאני אבוא אליה, רוב הסיכויים שהיא גם לא תשאל אם אני רוצה לךבוא. ולרוב, היא תשאל אותי כאשר אם בא לי לבוא אליה כשאני לבד והקטנה בגן. גם אצלי אני ואחיי קרובים, רק ששלושת אחיי חיים בחו"ל ואני אחותי והוריי בארץ
לדעתי, הבעיה של אמהות כמו שלנו זה שאצל אמי לפחות זה מה שאני חושבת וגם אמי אומרת שנהיא גידלה את חמישתנו והיה לה קשה עםן שני אחים שובבים ושאני הייתי חולה כל הזמן וזה לא קל גם להיות גרושה ולא היו לה חיים ק'לים לאמי ולכן, כל שנותר לי הוא להבינה. אבל אני האמת גם נותנת לה בראש. אמרתי לה אין ספור פעימם שחבל שהיא לא מתקרבת למיתר ובסוף היא תזדקן כמו אמה=סבתי, כמעט לבד ושאף נכד לא מטלפן ומבקר פרט שאני הייתי אצלה כמה פעמים ושהנכדים חוץ משלי, לא מתעיניינים בה ושאם היא לא תבוא אליי יותר כמו פעם, אז ככה היא תראה. אני גם אומרת לה שכמה הייתי רוצה אמא שקרובה לנכדה כמו עם ילדיי הגדולים ולא מבינה למה היא לא מתקרבת לנכדתה שהכי דומה לה ועוד כזאת טובה ומתוקה
אבל בינינו דניאלה......????? את יודעת שרק כשמזדקנים, סביב גיל 77 מתחילים להצטער על מה שעשו כהורים או לא עשו. אני רוטאה את חמותי איך היא מדברת איתי על ילדיה שהיא מצטערת שלא נתנה להם מספיק אהבה ואז מתחילה להתנצל כאילו שהיא הייתה עולה די חדשה והיו לה בראש דברים אחרים. וגם חמי עליו השלום סיפר לי מיליון פעם את סיפור חייו
ואיך הוא היה או לא היה עם הילדים ומה הם עשו וכו'...ובגיל מסויים, זה חשסבון נפש את יודעת ולכן, הורינו עדיין צעירים, אבל יבוא יום והם מה זה יתחרטו....ואז זה אולי יהיה מאוחר מדי לסלוח או מדשהו כזה.(אני לא כועסת אבל עצובה שככה אמי מתנהגת כי עם ילדיי הגדולים היא הייתה המון, יותר מדי אפילו, אבל מעולם לא שמרה עליהם לבד ועם מיתר היא בקושי מדברת ומתייחסת) . אז נותר לי לאחל לך ולי ולכל אלה שזקוקות לאיחול כזה שאמהותינו תהיינה בשבילנו ולילדינו ושלא תחסרנה לנו לעולם. ושתבנה שהן מאחרות את הרכבת. חג שמח ומאושר ושתעשי אותו עם אחייך ותהנו. מירב.
 
רגע ברח לי תפוז ../images/Emo67.gif

כמו אימך אימי , הן גידלו ילדיים ב 2 ידיים ללא עזרה מאיש לבד תמיד לבד יחלו לעתיד שיוציא את הילדים מהבית נשואים וכו',,, ועכשיו הן חופשיות להן ללא מחויבות. אגב גם לי יש אחות בחול
 

mevav1

New member
כן..זה עצוב באיזשהו מקום../images/Emo10.gif שעם כל הקושי

הן התמודדו היטב(לא שהייתה להן ברירה). אבל אמי לא הייתה לבד. אבא שלי תמיד היה בא לאמי ולא היו הסדרי ראיה אלא זה היה מתי שבא לו ותמיד בא לו למזלנו. ולמעשה, לא קלטתי בכלל שהוריי התגרשו ורק כשילדה מהכתה זרקה לי שהוריי גרושים(כאילו זו קללה) הבנתי...עד כדי כך אבי היה ברקע. אבל למרות הכל, זה לא קל. והיות וחוויתי עם אמי את כל הקשיים שהיו לה, אני מבינה אותה. מבינה אותה שכבר אין לה חשק לילדים כלומר, להיות עם ילדים=נכדיה וכו'. אבל עוד דבר אמרתי לה ואומרת מדי פעם שאני לא אהיה כמותה אלא ההפך ממנה. וכן, בדיוק..אמי אומרת לי שכעת היא כבר משוחררת והיא במת נהנית מזה. ני אם הייתי בבית ריק כשהילדים פרחוט מהקן, הייתי מתה. לא סובלת להיות לבד אבל אמי כן..אוהבת את זה וזו זכותה בעצם. איזה ביאוס שיש אחות או אח בחו"ל..
לא קשה לך עם זה? את יודעת שכאשר אחי הבכור שהיה הבן היחיד בארץ כי שני אחיי הקוטנים כבר לא חיו פה, אז כמה בכיתי...5 ימים רק בכיתי....פשוט בכי כזה על כל הכאב שאחיי שם ולא פה וכעת גם הוא עם ילדיו ואשתו לא בארץ. זה היה לי קשה מנשוא..אבל טוב להם בלי העין הרע ולכן גם לי טוב
היכן אחותך חיה?
 
אחותי גרה בארה"ב כבר 8 שנים ולפני 4 חודשים

היא היתה פה אחרי ש 8 שנים לא ראינו אותה היה מאוד כיף ומרגש חודשיים כייפנו מאוד. לגבי הגרוים ה מוכר לי ה" קללה " הזו אני זוכרת שהייתי היחידה שהוריה גרושים היום זה שיגרה. ואבא ,, רק בשנים האחרונות הוא מתאמצ לגשר על הפער ומצליח יפה מאוד . מה אגיד לך יקירתי שאנחנו נדע לחלק את עצמינו ונעצור את השרשרת הנוראית שאנחנו חיינו בה שנדע להעניק לילדים שלנו ולהיות המחנכים הראויים בתוספת חברים טובים
יש לנו המון מן המשותף.
 

mevav1

New member
ואחי הבכור כמעט 8 שנים חי שם

ואח אחר 12 שנה כמעט ואחר 10 שנים לערך
כן, גם אני הייתי נדמה לי היחידה שהוריה גרושים..ואת יודעת אג "קללות"...הייתה לנו שכנה שיום אחד אמרה לי ולאחותי שהורינו גרושים ! אחרי שנתיים או מעט יותר, גם היא התגרשה. ואשה אחרת שאח שלה זמר מוכר לבנות גילנו, אמרה למי שהיא גרושה עת תלתה כביסה בחוץ(יש לנו בית פרטי) ואחרי כמה זמן, קיבלה את המחלה. תראי כמה כוח יש למילים וכמה אסור לדבר...
בכל אופן, אני שמחה שהםן נחשלתי והן קיבלתי המון, לטוב ולרע כאשר את הטוב לקחתי ועשיתי מה שלא רציתי שיהיה לי, לטוב לילדיי. ובכורתי יום אחד אמרה לי שמזל שאני אמא כזאת ושלא סתם !
כל הכבוד לאביך על המאמץ...אני מקווה שאת סולחת לו...כבר אצמרתי לך שכשמתבגרים מתחילים בחשבון נפש.. וכן, אמן ואמן על כל דברייך אלה..וכן, יש לנו המון מן המשותף...(לצערי שזה כזה לא נעים)..כל טוב יקירתי
 

m i c h a l 6 1

New member
הפסד שלה

אי אפשר להכריח! ולהתחנן כל הזמן, אנ מאמינה שהיא מפסידה פה בגדול,אבל! זו הבחירה שלה,תזכרי את זה,אולי זה יקל עליך,אל תחפשי סיבות כל הזמן . זה סתם עושה כאב לב .
חג שמח
 
למעלה