הנה מועד ב', קדימה המורה תבדקי
אז מאיפה אפשר להתחיל מהאירוע ההיסטורי הזה, שמבחינתי יחקק בזיכרוני לעד, עד לקבר, וללא ספק, הוא היה ה-אירוע המשמעותי בחיי עד כה. עד לפני שבועיים הייתי בטוחה שהוא עוד יבטל את ההופעה ולא יקרה, אפילו במחשבותי עבר בי הרעיון לבטל את הכרטיס, בשל כל ההמולה והבדיחה הפוליטית שעשו מההופעה הזאת, ברמות שעד כדי כך זה הגעיל אותי. אבל לא, שאני אבטל? מה פתאום לא באמת היה לי אומץ להפסיד את זה. (פרסומת סמויה לסיליט באנג, יש לי אחוזים וזה. חחחח ,
) אז תנו לי להגיד, זו הייתה החלטה מס' 2 הכי חכמה שעשיתי כשלא ביטלתי את הכרטיס. כאשר ההחלטה מס' 1 הכי חכמה שעשיתי היה לצאת מהבית בשעה 11 ולהגיע בשעה 2 בצהריים, ללא כל פקק, ללא כל לחץ, ללא כל שום דבר.(ושוב תודה רבה לציף ומקווה שאת מרגישה יותר טוב). לשבת ליד שער מס' 2 ולחכות בסובלנות עד השעה 5 ו2 דקות בצהריים, כשהשערים נפתחו, הייתי הבחורה ה4 בערך שנכנסה(וטוב שהיו הפרדות בין בנים לבנותף :] רק היה יותר טוב). ואיך שנכנסתי התחלתי לרוץ, בעודי רואה עוד אלפים על גבי אלפים רצים רצים רצים. אבל מה. הצלחתי. הגעתי לשורה ראשונה !!!!!!!!! לברזלים ! אז קודם כל היה השוק, ששורות הVIP נדפקו רצינית ****! 700 שקלים על כיסאות מרוחקים מהבמה, ועוד בנויים בצורה רעה. ובכלל זה היה כל כך נורא, פשוט עבדו על האנשים שמה בעינים. בכל מקרה, באסה להם. וזהו. השוק השני היה שאשכרה הגיע למרכז-ימין של הבמה, על הברזלים , עמדתי במשך 7 שעות! מ5 עד 12, לא זזתי, לא נעתי, לא כלום. המקום הכי מדהים שהייתי יכולה לבקש, ועוד בהופעה כזאת . בהופעת החלום שלי. ולא רק זה, אני בשונה מאחרים, הייתי מרווחת, לא דחפתי, לא נדחפתי, לא הייתי רעבה וצמאה(כי להכל דאגתי מראש והייתי מצויידת כיאה), לא התעלפתי(שזה הכי חשוב למעשה)- היה כואב לי לראות כל פעם שפינו מישהו מקידמת הבמה(אפילו כמה אנשים שהכרתי =/) הייתה לי צביטה בלב. ההופעה הזאת בחלקית הייתה מאורגנת ממש רע. האנשים שהתעלפו שמה זה היה זוועה , היו צריכים לדאוג למים ניגשים בכל הקהל של ה60 אלף.(אני בטוחה שזה אפשרי למקם עמדות גבוהות יותר של מים). ולא רק בקידמה... אבל זה גם ראוי לשבח, וכל הכבוד על העניין. בכלל היה לנו מאבטח אחלה ומזה נחמד! אז כמו שאמרתי, משעה 5 ו3 דקות למעשה, עמדתי שמה זקופה ונחושה , ורק חיכתי כבר לווטרס. ב21:15 הוא עלה. וכאן אין צורך אפילו לספר מה עבר לי בגוף ובראש ובמחשבה ובכלל כשזה קרה. לא האמנתי שאני בכלל שם לא האמנתי שזה קורה הייתי בטוחה שזה עוד אחד מהחלומות שלי הייתי מאושרת וב"היי" עד הגג פשוט וכאן הכל התחיל, מהרגע שהמוזיקה התחילה, הכל חילחל לתוכי, למעמקי נשמתי. עד ההפסקה, עד אחרי ההפסקה, עד סוף המופע, עד אחרי המופע, עד בדרך לחניה, עד בחניה, עד במכונית, עד בדרך, עד שהגגעתי לת"א ואז הביתה, עד שנרדמתי על המיטה, עד שקמתי, עד שהתעוררתי, עד עכשיו. מילים לתאר, באמת שאין לי הרבה. מדהים מרגש חלום של פעם בחיים שהתגשם אקסטזות מטורפות קסם אורגזמות על חושיות וללא סוף צמרמורות בכל הגוף כל אחת מהמילים הללו, עוזרות, אבל לא מספיק , כדי להעביר את המסר והתחושה והחוויה שאני חוייתי בכל שהותי מרגע ההגעה עד לרגע עזיבתי ועד לעכשיו אני רק יכולה להגיד תודות לכל האנשים שבזכותם הגעתי למופע הזה בכלל(לשוקי וויס שעשה את זה ובגדול ושדה של חומוס התברר כלא רע בכלל(לפחות לדעתי) חוץ מהחום הנוראי, ולאבאמא שקנו לי את הכרטיס והרשו לי ללכת למופע(למרות שזה נראה שזה בכלל מהכסף שלי), ולמנהלת הפורום פ"פ החביבה(ציף) שהסיעה אותי הלוך ושוב מת"א לת"א, ולכל ההנהלה, ולשומר אחד מדהים שהיה מולי בכל ההופעה, והוא היה פשוט נחמד ומקסים.) והכי חשוב, לכל האנשים החשובים שאם לא הייתי איתם בהופעה, זה בטח לא היה אותו דבר.(מגל וכל החמולה סביב). היה לי הכי מדהים שבעולם ואני ממש מצטערת בשם אחרים לאלה שלא הגיעו מסיבות שלא תלויות בהם אבל בעיקר מרחמת על אלה שבחרו לא להגיע, כי אני יכולה להגיד שזאת הטעות מס' אחת שהם עשו. לי זה ייזכר לעד לי זה יהיה חקוק לעד לי זה פשוט הגשים חלום. ואני הכי שמחה שאפשר להיות. הכל יצא לטובה . כלום לא התפקשש, הכל הלך חלק ונקי. ו-ווטרס עכשיו באמת אתה מוזמן לעשות לי ילד (לא באמת, תמיד העדפתי את גילמור בין כה וכה, הוא יותר יפה...) אני אעלה תמונות בהמשך השבוע. אלינור
שמאוד מאוד מאוד מאוד מאושרת ועדיין לא מאמינה שזה קרה, ורק חושבת שעוד שניה אמא מעירה אותה לקום לבי"ס.