אהובה../images/Emo23.gif
וואו..שוב קשה לי
חח אדם שאני מכירה אישית שהשפיע עליי.. יש המון המון המון.. אז אני אקח את אחותי הגדולה לדוגמא. אחותי הגדולה היא מהאנשים שידם בכל. היא מתעסקת במוזיקה, תאטרון, כתיבה, אקולוגיה, חינוך ועוד ועוד ועוד... היא לימדה בביה"ס שלי לפני כמה שנים, היא ריכזה שתי ועדות מאוד משמעותיות - ועדת פרלמנט שאני חברה בה היום וועדת עיתון שאני מרכזת היום. כמו שאתן יכולות להבין, היא מאוד השפיעה עליי בנושא הזה ופתחה לי את הדרך להתעסק בהמון נושאים שלא הייתי מתעסקת בהם אם היא לא הייתה דמות כ"כ מרכזית בחיים שלי. למדתי ממנה על יחסים בין בני אדם, על אמנות, על כתיבה, על ניהול, על דברים כמו תרבות הצריכה, על הכל... היא אדם מאוד עוצמתי, וככל שאני גדלה אני מגלה כמה היא מזכירה לי את עצמי בכל מיני דברים קטנים. אבל עדיין, אין כמוה... ובן אדם שאני לא מכירה אישית, המ. טוב, כ"כ מתבקש להגיד "עברי לידר", אבל אני אנסה לענות תשובה אחרת. (דקה של מחשבה...) אוהד נהרין. הכראוגרף העכשווי של בת שבע. לפני 4 שנים ראיתי מופע של אנסמבל בת-שבע.(הלהקה הצעירה של בת-שבע) התלהבתי נורא, אבל לא בצורה של "זה כ"כ יפה", בצורה של שוק מוחלט. זו הייתה אולי הפעם הראשונה שראיתי מחול שהוא לא של ערב מחול של בי"ס, וזה הימם אותי. אולי זו לא הפעם הראשונה, אבל זו הפעם המשמעותית הראשונה. אחרי שנתיים, בגיל 12, הלכתי לסדנא של יומיים עם אנסמבל בת-שבע. הלכתי לשם בלי חברות, בלי בנותש אני מכירה בכלל. רק אני. הצטרפתי לאיזה סטודיו של בנות שאני לא מכירה, כי ידעתי שאני חייבת להיות שם. היה...מדהים. וואו. מאז עברתי המון סדנאות, ואני חייבת להגיד ששום סדנא לא השפיעה עליי ככה. עשינו שתי סדנאות של "גאגא" שזו שפה תנועתית שאוהד נהרין המציא ופיתח, שתי סדנאות רפרטואר (קטעים ממופעים שלהם) ועוד סדנאות לא קשורות.. הייתי לבד לגמרי, חוויתי את זה הכי עמוק שיש. זו הייתה חוויה מדהימה. פשוט מדהימה. ההופעות של בת-שבע תמיד היו בשבילי משהו מיוחד, תמיד ריגשו אותי, תמיד הציתו בי צורך לקום ולרקוד, תמיד נתנו לי השראה. לא תמיד הן היו ההופעות הכי טובות, אבל הרעיון, השפה הזו של אוהד, זה משהו שאני כ"כ מעריכה וכ"כ אוהבת. זה מחול אמיתי, מה שהוא עושה, וכשאתה רוקד את זה או רואה את זה, זה נכנס לך לגוף ולא עוזב אותך. ולא משנה לאן תלכי ומה תעשי בהמשך דרכך במחול, משהו משם ילווה אותך תמיד. פווווווו