עזרה דחופה

[ליאתשלעמית]

../images/Emo67.gif עזרה דחופה

אני אמא של עמיתי , ילד יפה, חכם,ומבריק בן שנתיים

+ . יש לנו בעיה שאין לנו מושג איך לטפל בה

: במפגש עם ילדים אחרים (גם גדולים בהרבה ממנו וגם קטנים) הילד מרביץ ונושך ללא הבחנה

. כל צעצוע שהוא רוצה שיך לא והוא דוחף ומרביץ - די חזק , אפילו לי זה כואב . נוצר מצב לא נעים . לא נעים מההורים והחברים ומסכנים הילדים

. בבית שהוא איתנו לבד הוא ילד מ ד ה י ם - הכי מהממם שיש, עצמאי, משחק לבד

, אך לאחרונה נדמה לי שרק אנחנו רואים את זה , את כל האחרים הוא מכסח . ניסנו לצעוק , מכה על היד , עונש בחדר . כלום לא עוזר . מה עושים

????????

 

[לאה_מ]

לצעוק, מכות, עונשים באמת לא עוזר.

ראשית רציתי להרגיע אותך ולספר לך שתופעה של נשיכות והרבצות בגיל הזה היא שכיחה למדי. הילדים עדיין לא למדו התנהגות חברתית יעילה - כלים חברתיים הם דבר נרכש, וגיל שנתיים-שלוש הוא בדיוק הגיל שבו נרכשים הכלים הללו. התפקיד שלנו, כהורים, ושל הגננות והגורמים המחנכים האחרים המעורבים הוא לתת לילדים את הכלים להתנהגות חברתית יעילה. ללמד אותם, שנשיכה כואבת, שכשרוצים להזמין חבר למשחק אומרים לו ולא נושכים אותו, ללמד אותם להמתין לצעצוע, לשחק בינתיים במשהו אחר, להציע לשתף פעולה, להציע משחק משותף... הלימוד הזה אורך זמן. אני יודעת (מנסיוני האישי) כמה זה מתסכל שהילד המתוק והנפלא שלך מתנהג בצורה "אלימה" כל כך לילדים אחרים, כמה זה גורם לך לחוש בושה ואשמה בפני החברים ובפני הילדים שלהם, כמה זה גורם לך לחוש תסכול, לחוש שנכשלת בתפקידך כהורה... אבל כל זה לא נכון. עמית לא עושה את זה נגדך, הוא לא עושה את זה דוקא, הוא לא עושה את זה כדי לבייש אותך או לתסכל אותך - הוא עושה את זה כי הוא לא יודע לעשות משהו יותר טוב. וצריך ללמד אותו. אז איך מלמדים? בטח לא בצעקות, במכות ובענישה - הרי באלימות אי אפשר לחנך לאי אלימות. מלמדים בסבלנות, בהסברים, בהצעות, בתיווך ("אולי יונתן יסע באופניים ואתה תדחף אותו מאחור, ואחר כך תתחלפו - אתה תשב והוא ידחף אותך"; "אני רואה שאתה שמח שדפנה באה לבקר אותך, אבל אתה לא יכול לנשוך אותה - זה כואב לה - אתה יכול לחבק אותה או ללטף אותה"; "אולי תתן לנדב את הבובה והוא יתן לך את הדובי"). וכל הזמן לזכור שזה לוקח זמן, ושאתם לא לבד! שיהיה בהצלחה, ונשמח לשמוע ממך עדכונים.

 

[אוריון של שי]

ראי הדיון הזה