לגבי הבוגדנות
אז ככה, מי שקראו את ההודעות שלי בפורום הזה במשך הזמן האחרון, בוודאי נתקלו בקנאות האנטי-בוגדנות שלי שהתנופפה לה בפורום. אני לעולם לא אבגוד בבחורה שאיתה אני נמצא בקשר, גם אם זה "קשר" של שבוע. *אבל*, וזה אבל גדול, אני מסתכל ימינה, ואני מסתכל שמאלה, ותודה למי שלא יהיה - יש לי עיניים ואני משתמש בהן כמו שצריך. ואם יש בחורה יפה ברחוב - אז אני אסתכל עליה, גם אם חברה שלי היא פצצת מין מדהימה. ככה זה. עכשיו - יש הבדל בין להסתכל באקראי על בחורה לבין להסתכל על מישהי ולשכוח מהעולם (ומהחברה שלך שיושבת לידך, כמובן). זה אני לא אעשה, ולו מטעמי נימוס בסיסי, כי זה סתם מעליב שהיחס שלי נודד מהחברה שלי לאיזו פצצה שעומדת ברחוב. לעולם לא אשב ואבהה בבחורה כשחברה שלי איתי - אבל תסלח לי לרית, אני מסתכל על בחורות יפות ברחוב, כן. ודווקא עם חברים, בנות, זה לא צריך להפריע לכן. יש לנו את עניין הציד הטבעי שלנו, וזה טבוע בגנים שלנו (או, כמו שטל קר ודאי תגיד - בחינוך. ניחא. טבוע בנו, זה בטוח, ועד שהחינוך לא יעשה לנו שטיפת מוח, אין מקום לחשוב אחרת). מה שצריך להנחות אתכן זה השאלה הבסיסית: האם הוא עדיין אוהב אותי, והאם הוא עדיין חוזר למיטה שלי בלילה. זה הכל. מסתכל על אחרות? שיהיה לו לבריאות. באמת, תעשו לעצמכן טובה, זה יקל גם עלינו וגם עליכן. אני יכול לדבר בשם עצמי. לעולם לא אבגוד בבחורה עימה אני נמצא, ואם לא אוהב אותה יותר, פשוט אקום ואלך, ולא אעדיף לבגוד בה או משהו בסגנון. אבל להסיק שאני בוגדני כי אני מסתכל על בחורות ברחוב? זאת היסחפות לטעמי.