ThePiper

New member
../images/Emo63.gif../images/Emo121.gif

כאחת שלא נולדה לצערה בשנות השישים והייתה רוצה לדעת יותר איך היה בשנים האלו (בלי מעורבות של סמים כמובן
) יש לי שאלות לחברי הפורום (לאו דווקא לאלו שנולדו בשנות השישים): 1)מהו ה
שלדעתכם מייצג הכי טוב את שנות השישים?
2)מהו הסרט שלדעתכם מייצג הכי טוב את שנות החשישים? סליחה, שישים. 3)מהו הסקנדל הגדול ביותר של השישים? 4) מהו האמן שמייצג הכי טוב את שנות השישים? 5)מיהו המוזיקאי/מוזיקאים שמייצג/ים הכי טוב את שנות השישים ובזאת תמו שאלותי להפעם, תודה שלקחתם חלק בניסוי. *************************************************************** הערה: השאלות מנוסחות בלשון זכר מטעמי נוחיות ומיודעות לשני המינים (בניגוד לשנות השישים היום צריך להיות פוליטיקלי קורטקט
)
 

גלי®

New member
תגדירי "מייצג" ... כי לדעתי הספר

שיכול "לייצג" הכי טוב את הסיקסטיז , הוא ה"ספר האדום" של מאו צה טונג , שמשנת 66 , כל סיני בוגר , חויב לשאת עימו ...:)))) סתאאאם : אני משערת שהייתי בוחרת בספרים כמו : "עמק הבובות" , "פייטון פלייס" , הזיבלונים של הרולד רובינס וכדומה .... (כמובן , שמצד שני , היו את כל ה"פטריק קים"ים , והסטאלאגים למיניהם ...) הסרט ? מהשישים או על השישים ? מהשישים - מתלבטת בין "הבוגר" ל"פסיכו" ... על השישים - "אסקימו לימון" הראשון והמקורי(איך לא ?) .... הסקנדל ? מלחמת ויאטנם ... לא הפשלות שנעשו במלחמה , אלא היחס שקיבלו אלו שחזרו משם ... האמן : מה , ברור שאנדי וורהול ... איך לא ? המוזיקאי ? את זה אני משאירה לחבר'ה כאן ... הם יותר בעניין המוסיקה .... :))))
 
אה..גלי...כנסי שניה

הייתי בדרכי לכתוב מאמר נזעם במיוחד של כמה עמודי וורד (מהסוג שגורם לכמה מחברי הפורום להרדם אחרי הפסיקה הראשונה
), כשהבנתי שאולי לא הבנתי אותך, למה התכוונת ב"הסקנדל ? מלחמת ויאטנם ... לא הפשלות שנעשו במלחמה , אלא היחס שקיבלו אלו שחזרו משם ... ", ואני חשבתי שהבעיה הייתה היחס שהם קיבלו כשהם היו שם.
 

גלי®

New member
אין ספק שהם קיבלו מהויאטקונג יחס

"חם" במיוחד בזמן שהותם , אבל לא לזה התכוונתי .. אני מדברת על תנועת המחאה האנטי - מלחמתית שהתארגנה ב"בית" , בזמן שהבחורים האלו נלחמו ... יש משהו לא פייר בלשלוח בחורים צעירים "למות" בעד ארצם , בעד אידיאולוגיות , בעד השד יודע מה , ואח"כ לאפשר יריקה בפרצופם של אלו ש"איתרע מזלם" והם חזרו משם ... ( ושוב , כל זה מבלי להכנס לשאלה אם המלחמה היתה "מוצדקת" או לא , ומאלו סיבות ... ) אגב : ניבוש , מאמרים שלך , אני נהנית לקרוא באופן כללי , מבלי שתשנה לי הסיבה לכתיבתם - כך שאתה מוזמן בכל מקרה ...
 

noosh

New member
אבל זה בדיוק הקטע

שהם לא נשלחו כדי למות בעד ארצם הם נשלחו כדי ללחום מלחמה של מישהו אחר בכלל, שאין לה שום קשר לשאלת קיומה של האימרפיה האמריקאית (שהרי תמשיך להתקיים עוד שנים מספר), אלא רק לשגעון הגדולה ולמלחמה הקרה ולמאבק עם בריה"מ על איזו מעצמה חזקה יותר ומי תשתלט על העולם יותר מהר.
 

גלי®

New member
וכאן , נעוץ כנראה , סלע המחלוקת

בראיית העולם של שתינו : אני בעד להעמיד לדין את כל הפוליטיקאים , במיוחד כאלו ששולחים ילדים בני 18 למות בתואנות שווא ! אבל החיילים עצמם , אינם אשמים .. אמנם , חלק קטן היה שם מתוך אידיאולוגיה ( או מתוך תחושת האשליה שנטעו בו , שהוא מגן , או משרת את המדינה שלו ...) , אבל הרוב היה שם , פשוט מכיוון שלא חשב למרוח לק על ציפורני רגליו ולהשתמט ... מי שכן הצליח להשתמט , בילה את השנים האלו אפוף בענן עשן , יורה סיסמאות חלולות , ויורק בפרצופם של אלו שהצליחו לחזור משם "חיים" .... ההתקוממות שלי היא כלפי ארה"ב - המדינה - הממשל , שכמה ש"השכילה" לשלוח את בניה למלחמה , לא טרחה לארגן קבלת פנים "שפויה" , לאלו שנחלצו משם בעור שיניהם ... מצטערת , עם כל האנטי מלחמתיות והפציפיזם שזה נוגד , חושבת עד כמה נורא הם בודאי הרגישו ...
 
זה לא נוגד כלום גלי

העניין הוא פשוט, נעשה לילדים האלה עוול נורא, שלחו למלחמה שנפתחה בכלל בטעות ומפחד של פוליטקאים להודות בזה שלחו עוד ועוד חילים בתקווה לנצח מלחמה שאין לה יעדים לנצחון ואי אפשר לנצח מלחמה שאתה לא מגדיר מה יהווה ינצחון. הילדים ששלחו לשם גדלו על סיפורים של ההורים ממלחמת העולם השניה ועל האתוס האמרקאי של הטובים נגד הרעים, הם ציפו לקבלת פנים של גיבורים עם קונפטי ברחבות מנהטן וכותרות שמחות בעיתונים, אבל לא סיפרו שהעולם השתנה, התחושה שלהם הייתה, כמו שאמר סגן הנשיא ספירו אגניו (קשה להאמין אבל היה פעם איש אמיתי שזה היה שלו): "הבני זונות שינו את החוקים ולא אמרו לי". מבחינת הממשל, הם קיבלו את אותו יחס של אלא שחזרו מקוריאה, מבחינת הציבור הייתה התפקחות מאשליית "הטוב נגד הרע", שמלווה את האומה האמריקאית ב 280 השנים האחרונות, הם לא התקבלו כגיבורים כי הם לא היו גיבורים, הם היו הצבא הכי חמוש בעולם שנחלם נגד אנשים שרצו להגן על הבית שלהם מפולשים. החילים שחזרו מהקרב קיבלו את הזכויות שארה"ב מעניקה לחילים משוחררים בניגוד למיליוני אמרקאים יש להם ביטוח רפאוי מעולה, הם היו זכאים למילגות למידוים וקיבלו את התשלום שמעניקים שם לחילים ומענקים, אז הם לא קיבלו מדליות ולא עשו להם מצעדים, אולי זה טוב?, אולי בגלל זה אמריקה הייתה הרבה יותר זהירה בשימוש שלה בכוח ב 20 השנים לאחר מיכן, אולי בגלל זה שינה הצבא האמרקאי מהקצה לקצה את דוקטרינת המלחמה שלו לכזאת שלא מאפשרת ויטנאם נוספת?. בכלל מי אמר שחיל משוחרר צריך לקבל יותר פרסים וכבוד מנגיד רופא או מתנדב באירגון הומונטרי?
 
זה לא נוגד כלום גלי

היו לי מלא טעויות למעלה אני כותב את ההודעה שוב, אם בא לך תמחקי את ההודעה למעלה.
העניין הוא פשוט, נעשה לילדים האלה עוול נורא, שלחו למלחמה שנפתחה בכלל בטעות. ומפחד של פוליטקאים להודות בטעות שלהם הם שלחו עוד ועוד חילים בתקווה לנצח מלחמה שאין לה יעדים לנצחון. ואי אפשר לנצח מלחמה שאתה לא מגדיר מה יהווה ינצחון. הילדים ששלחו לשם גדלו על סיפורים של ההורים שלהם ממלחמת העולם השניה ועל האתוס האמרקאי של הטובים נגד הרעים, הם ציפו לקבלת פנים של גיבורים עם קונפטי ברחבות מנהטן וכותרות שמחות בעיתונים, אבל לא סיפרו להם שהעולם השתנה, התחושה שלהם הייתה, כמו שאמר סגן הנשיא ספירו אגניו (קשה להאמין אבל היה פעם איש אמיתי שזה היה שלו)על משהו אחר: "הבני זונות שינו את החוקים ולא אמרו לי". מבחינת הממשל, הם קיבלו את אותו יחס של אלא שחזרו מקוריאה, מבחינת הציבור הייתה התפקחות מאשליית "הטוב נגד הרע", שמלווה את האומה האמריקאית ב 280 השנים האחרונות, הם לא התקבלו כגיבורים כי הם לא היו גיבורים, הם היו חלק מהצבא הכי חמוש בעולם שנחלם נגד אנשים שרצו להגן על הבית שלהם מפולשים. החילים שחזרו מהקרב קיבלו את הזכויות שארה"ב מעניקה לחילים משוחררים בניגוד למיליוני אמרקאים יש להם ביטוח רפואי מעולה, הם היו זכאים למילגות לימודים וקיבלו את התשלום שמעניקים שם לחילים ומענקים, אז הם לא קיבלו מדליות ולא עשו להם מצעדים, אולי זה טוב?, אולי בגלל זה אמריקה הייתה הרבה יותר זהירה בשימוש שלה בכוח ב 20 השנים לאחר מיכן, אולי בגלל זה שינה הצבא האמרקאי מהקצה לקצה את דוקטרינת המלחמה שלו לכזאת שלא מאפשרת ויטנאם נוספת?. בכלל מי אמר שחיל משוחרר צריך לקבל יותר פרסים וכבוד מנגיד רופא או מתנדב באירגון הומונטרי?
 

דרדרית

New member
לגבי ספרים ../images/Emo63.gif

נזכרתי בספרים הראשונים של תמר בורנשטיין - סדרת קופיקו הזכורה לטוב. נדמה לי שקופיקו האורח יצא לאור ממש בראשית שנות השישים. זוכרת שקיבלתי אותו מתנה מאבי כשחליתי. אחריו קראתי בשקיקה את כל מעלליו של קופיקו הנ"ל, דרכו בעצם נגלה צוהר לחיי על ילדות אחרת בין פרדסים ומעשי קונדס שרק קינאתי בהם... בכלל היה מן נוהג משונה שפס מן העולם- ספר לכל אירוע: חליתי- קיבלתי ספר, יומולדת- כמובן ספר עברתי דירה - קיבלתי שי מהכתה והמחנכת- איך לא- ספר. בת מצווה- כל הכתה אספה כסף וקנו לי ספר "מעשים נועזים בעולם" - מישהו רוצה? כמעט כמו חדש... אה- גם לחתונה הביאו ספר- ספרי בישול למיניהם... ספרים רבותיי ספרים....
 

ליילנד

New member
../images/Emo63.gif../images/Emo63.gif../images/Emo35.gif

"אבא ארך רגליים", "אי הילדים", "פוליאנה", (ובכלל שגעון היילי מילס (איפה היא היום
) "נשים קטנות", בצמוד ל"קופיקו" הנ"ל היה גם "צ'יפופו" והיתה גם "גילגי" שבהמשך הפכה משום מה לבילבי. ובכלל ספרים לא חסרו, כמו שנאמר פה כבר - ספר לכל אירוע. סקנדל
אולי משבר הטילים בקובה ב-1963. אטרקציה
הכרמלית בחיפה. ובכלל עזבי את הסמים, אז היה L.S.D היום יש קראק ועוד בנושא הזה לא השתנה הרבה.
 

דרדרית

New member
כן מי זוכר היום...../images/Emo63.gif

שגילגי הייתה בעצם האוריגינל... ומה עם סופר בשם עמוס כרמלי נדמה לי.. שכתב בין היתר את "הבלשים הצעירים מתיישבים בנגב הפרוע".. קיבלתי ת'ספר בסוף כתה ג'. הוא אבד לי במשך השנים אבל זוכרת שהיה ספר מתח והרפתקאות. המשבר שהיה מבחינתי הוא ה"סקר" שמערכת החינוך כל כך חפצה ביקרו.... והוא היה המבחן שקבע אם אתה חכם ותלך לתיכון או לחילופין- למקצועי... חוצמזה - תרבות בילוי שעות הפנאי של התל-אביבים דאז- מי היה מאמין- "להתפלח" דרך הגדר הגבוהה של גני התערוכה.... מקווה שילדיי לא קוראים את מעללי אמא שלהם ה"חנונית"
 

דרדרית

New member
והסרטים הישראלים של אז?????

סאלאח שבתי,ולהבדיל - שמונה בעקבות אחד, איזו הזדהות הייתה עם החבר'ה האלה שהצליחו ללכוד את הרע...
 
למעלה