../images/Emo63.gif פרשת תזריע
הרב אליקים מפרש: יש להבין בפרשתינו כמה דברים: א.מה מקומה של מצות מילה בפרשה שעיקר עניינה דיני טומאה וטהרה {ובפרט דיני טומאת יולדת.}??? מה מטרת הפתיחה ה"ביולוגית" אישה כי תזריע??? ב.מדוע התורה לא מסתפקת בקביעת ההלכה ש"יולדת זכר תטמא שבעת ימים," מדוע התורה מדמה את טומאת היולדת לטומאת נידה??? יתר על כן,דיני נידה מוזכרים רק בסוף פרשת מצורע,אם כך,מדוע התורה מדמה טומאת יולדת להלכה שעדיין אינה ידועה לנו??? ומהי המשמעות החיבור במילים:"וביום השמיני ימול בשר ערלתו." ומשיב הרב: התורה פותחת במסר ביולוגי:"אישה כי תזריע..." להדגיש שמצד אחד עמ"י כפוף לחוקי הטבע ומצד השני יש לעם ישראל תפקיד בעולם לקיים מצות ה´:דיני טומאה וטהרה ודיני ברית מילה. ההפני'ה ה'כביכול מיותרת' לדיני נידה,באה להשוות את דיני מילה לדיני נידה. אילו הי'ה כתוב "ביום השמיני" הי'ה כעין ניגוד בין דיני נידה ובין מילה. {כשם שמצאנו ניגוד בין "ביום השמיני עצרת" ובין ימי חג הסוכות.} וו' החיבור ב"וביום" בא להשוות ולדמות נידה למילה. דיני הנידה באים לסמל את שליטת האדם על הטבע. אף שיחסי אישות הם רצויים והם מצווה אבל יש זמנים שיחסים אלו אסורים, ללמדך שהאדם ישלוט על הטבע ועל יצריו ולא שהטבע ישלוט עליו. השוואת מצוות מילה למצות נידה מלמדת שמצד אחד אבר הברית הוא מכשיר במסגרת חוקי הטבע לקיום מצוות אבל אות הברית בא להזהיר אותנו לא להשתמש באבר הברית ללא מעצורים אלא עלינו לשלוט על הטבע. מצוות נידה ומילה משתלבות במגמה הכללית של הפרשה: אנו כפופים לחוקי הטבע אבל עלינו לשלוט על הטבע. אחד המפרשים בא ומוסיף: בחוקי הטבע,בנורמל,יש לנו שבעה ימים. היום השמיני מסמל משהו שהוא מעל הטבע,כעין סוג של שליטה בטבע. "וביום השמיני..." ו' החיבור באה להוסיף. אחרי שמילאתם שבעה ימים בכעין סגפנות בדרך הטבע אזי אתם מתקדשים. הן לגבי מילה-שהרי ביום השמיני הרך מקבל את הייחוד משאר העולם:להיות יהודי. והן לגבי נידה-שהרי אישה סופרת שבעה נקיים מלאים ובמלאות השבע טובלת
הרב אליקים מפרש: יש להבין בפרשתינו כמה דברים: א.מה מקומה של מצות מילה בפרשה שעיקר עניינה דיני טומאה וטהרה {ובפרט דיני טומאת יולדת.}??? מה מטרת הפתיחה ה"ביולוגית" אישה כי תזריע??? ב.מדוע התורה לא מסתפקת בקביעת ההלכה ש"יולדת זכר תטמא שבעת ימים," מדוע התורה מדמה את טומאת היולדת לטומאת נידה??? יתר על כן,דיני נידה מוזכרים רק בסוף פרשת מצורע,אם כך,מדוע התורה מדמה טומאת יולדת להלכה שעדיין אינה ידועה לנו??? ומהי המשמעות החיבור במילים:"וביום השמיני ימול בשר ערלתו." ומשיב הרב: התורה פותחת במסר ביולוגי:"אישה כי תזריע..." להדגיש שמצד אחד עמ"י כפוף לחוקי הטבע ומצד השני יש לעם ישראל תפקיד בעולם לקיים מצות ה´:דיני טומאה וטהרה ודיני ברית מילה. ההפני'ה ה'כביכול מיותרת' לדיני נידה,באה להשוות את דיני מילה לדיני נידה. אילו הי'ה כתוב "ביום השמיני" הי'ה כעין ניגוד בין דיני נידה ובין מילה. {כשם שמצאנו ניגוד בין "ביום השמיני עצרת" ובין ימי חג הסוכות.} וו' החיבור ב"וביום" בא להשוות ולדמות נידה למילה. דיני הנידה באים לסמל את שליטת האדם על הטבע. אף שיחסי אישות הם רצויים והם מצווה אבל יש זמנים שיחסים אלו אסורים, ללמדך שהאדם ישלוט על הטבע ועל יצריו ולא שהטבע ישלוט עליו. השוואת מצוות מילה למצות נידה מלמדת שמצד אחד אבר הברית הוא מכשיר במסגרת חוקי הטבע לקיום מצוות אבל אות הברית בא להזהיר אותנו לא להשתמש באבר הברית ללא מעצורים אלא עלינו לשלוט על הטבע. מצוות נידה ומילה משתלבות במגמה הכללית של הפרשה: אנו כפופים לחוקי הטבע אבל עלינו לשלוט על הטבע. אחד המפרשים בא ומוסיף: בחוקי הטבע,בנורמל,יש לנו שבעה ימים. היום השמיני מסמל משהו שהוא מעל הטבע,כעין סוג של שליטה בטבע. "וביום השמיני..." ו' החיבור באה להוסיף. אחרי שמילאתם שבעה ימים בכעין סגפנות בדרך הטבע אזי אתם מתקדשים. הן לגבי מילה-שהרי ביום השמיני הרך מקבל את הייחוד משאר העולם:להיות יהודי. והן לגבי נידה-שהרי אישה סופרת שבעה נקיים מלאים ובמלאות השבע טובלת
