פרשת שמיני

../images/Emo63.gif פרשת שמיני

"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל..." רש"י מפרש שם:"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי..."-שמיני למלואים הוא ר"ח ניסן שהוקם המשכן בו ביום. הכלי יקר מסביר:נראה מזה,שגם יום זה הוא מכלל ימי המילואים שקדמו לו וזה אינו, שהרי הכתוב אומר בויקרא פרק ח':"כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת-יֶדְכֶם..." ואם כך,שואל הכלי יקר,מדוע קוראים לו 'שמיני'??? הרי היו רק שבעה ימי מילואים. וכמו שאחרי היום השביעי בשבוע,יום שבת,חוזר להיות יום ראשון ולא שמיני,כך גם כאן, היו צריכים לחזור לשגרה ולהתחיל את המניין מחדש??? ועונה,כי בעצם היום ההוא נראה ה' אליהם ולא בימים הקודמים. ע"כ הוצרך ליתן טעם מה יום מימים; לפי שהיה יום זה שמיני, דבר זה גרם לו קדושה ביתר שאת. ופירושו לכך,שבו ביום אירע משהו חריג ביחס לאירועי שבעת ימי המילואים שקדמו לו: "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַחֲלָבִים.וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם." 7 ימים הוא מחזור טבעי שלם,במשך ה7 ימים תרגלו את עבודת המשכן ועשו זאת בשלמות. והכל כאמור,בתוך מסגרת הטבע. לא הייתה איזושהי חריגה מן המהלכים הטבעיים,שהרי חריגה שכזו היא למעלה מכוח האדם. אלא אם כן,יש התערבות אלוקית. ומתי מתגלה התערבות הזאת??? התערבות ה' מתגלה רק לאחר שהאדם משקיע ונותן את כל כולו במעשה,הכל בתוך מסגרת הטבע אומנם,אבל כאשר הוא ממצה את כל כוחות נפשו. וזה מה שהי'ה ב7 ימי המילואים,שאז הם נתנו את כל כולם לעבודת ה',ואז הגיע היום השמיני, היום שהוא מעל הטבע.
 
../images/Emo80.gif פרשת פרה

שני שלבים יש לנו בטהרה שע"י הפרה: השלב הראשון:הזיית מי-החטאת ע"י איש טהור על הטמא,ביום השלישי וביום השביעי. השלב השני:טבילת הטמא במקווה טהרה. ומכאן בא ללמדינו כי: מצד אחד אדם טמא לא יכול להיטהר בלא סיוע חיצוני של איש טהור, ומצד שני הטהרה לא תושלם אם לא יעשה הטמא בעצמו מעשה כדי לטהר את עצמו. בשלבים השונים של החיים שלנו כולנו עושים טעויות, ולעיתים כדי להשתפר אנו צריכים מי טהרה-עזרה מבחוץ. חברים/הורים/מורים וכיוצ"ב. אבל,כדי להיטהר טהרה שלימה אנחנו צריכים גם בעצמינו לפעול ולעשות, פעילות זו צריכה להיות פעילות אמיתית מכל הלב. הרמב"ם אומר בסוף הלכות מקוואות: "כשם שהמכוון לבו ליטהר,כיון שטבל טהור ואע"פ שלא נתחדש בגופו דבר, כן המכוון לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות,שהן מחשבות האוון ודעות הרעות, כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור".
 
../images/Emo197.gif ר' צדקה חוצין {השני}

נפטר:א' אדר ב' אביו:ר' משה. אשתו:הרבנית נעם. סבא:ר' צדקה {מצד אביו} מוריו:ר' אלישע דנגור,ר' יוסף חיים. ר' צדקה נולד בח' שבט ה'תרל"ו בבגדד שבעירק,דור חמישי לר' צדקה חוצין הראשון-בעל ה"צדקה ומשפט". הוא נודע כגדול בתורה וביראה,הי'ה בקי בכל חדרי הש"ס ובשו"ע. התנהג בחסידות,בפרישות,בחומרות רבות והתנזר ממאכלים שונים. נהג לומר כי לאדם שיש ייסורים עם כאבים קשים שאינו מסוגל להבליג מותר לצעוק:"אוף אמא" אך אסור להשמיע אנחות ולצעוק "כואב",שלא יהא ח"ו בועט בייסורים. נשא לאישה את בת דודו-ביתו של ר' אברהם צדקה. כמוהל מומחה יצא למרחקים בכדי לקיים את מצוות מילה בילדי ישראל שלא ע"מ לקבל שכר. סירב לקבל משרה רבנית היות ונזהר שלא להשתמש בכתרה של תורה וכיוון ומשפחתו הייתה אמידה,ישב כל היום ללמוד תורה לשם שמים, הקים שיעורי תורה לתלמידים צעירים ושכר עבורם מורים,ייסד שיעורי תורה למבוגרים ולימדם בעצמו. במשך תקופה עמד בודד במערכה במלחמה נגד אנשי הקהילה בבגדד שביקשו להכניס לימודי חול לתוכנית הלימודים במדרש הת"ת.תלמוד תורה ולבסוף הלימודים המשיכו על טהרת הקודש. הידר לקיים את מצוות העשה ובשנת ה'תרפ"ו עלה לא"י ע"מ שיוכל לקיים את המצוות התלויות בארץ. התיישב בשכונת גאולה בירושלים,הקים את בית הכנסת "שמש צדקה" ובו למד יחד עם ר' סלמאן מוצפי ש"ס וראשונים. בשובו מבית הכנסת לביתו התהלך לאיטו וכל פיסות נייר אשר מודפסות עליהן אותיות עבריות שניקרו בדרכו התכופף לנטלן והניחן בכיסו היות ולא יכול היה לראות אותיות עבריות מתגלגלות על הרצפה מפאת קדושתן. ר' צדקה הסתלק בערב שבת קודש ה'תשכ"א. מספריו: *מקיץ נרדמים: מוסר
 
../images/Emo17.gif סיפור לשבת

להדבק בחכמים ותלמידיהם התלמידים היו רתוקים לדבריו של רבם הגדול-'החתם סופר',נשוא שיעורו הי'ה:שימוש תלמידי חכמים. תוך כדי הזכיר הרב את דברי הגמרא בפירוש על הפסוק:"אשר יצק מים על ידי אליהו"-בכך שצריך לשמש תלמידי חכמים,בנוסף ללימוד מהם. לאחר שסיים את דבריו,הרים החתם סופר את ראשו בחיוך ואמר לתלמידים: "דעו לכם כי מעבר לתורה הרבה שלמדתי מרבי הצדיק והגאון הרב נתן אדלר זצ"ל,זכיתי אף לשמשו רבות, ואף זכיתי לצקת מים ממש על ידו". וכך סיפר לתלמידיו:"חורף כבד הי'ה ביום בו נסענו רבי ואנוכי לברית מילה שאמורה הייתה להתקיים למחרת,הרחק ממקום מגורינו. השלג הכבד הקשה על הנסיעה והדרך התנהלה לאט,בשעות הצהרים עצר העגלון את העגלה בכדי לחלץ עצמות ולאכול דבר מה. ואז הבחנתי כי רבי הצדיק לא טועם מאומה והבינותי כי זאת בגלל הקפדתו הידועה שלא לאכול דבר בלי נטילת ידיים על פי כל הדינים ואילו לנו לא הי'ה מים כלל. התחלתי לדאוג,רבי הינו אדם זקן ופחדתי כי ייחלש מכך שאינו אוכל. נטלתי כלי,מילאתי אותו בשלג וקרח והתחיל לשפשפו כדי שימס וייהפך למים וכך המשכתי במהלך כל הנסיעה. הקור הי'ה גם עז ובעיקר כי ידיי התעסקו כל העת בקרח הקפוא,עד שהכחילו מרוב קור ובקושי נשמעו לי. אך השמחה במחשבה שבזה אגרום נחת לרבי דחפה אותי להמשיך עד שהקרח נמס ואפילו קצת התחמם." סיים החתם סופר ואמר לתלמידיו:"דעו לכם,כי מהרגע שמסרתי את נפשי לשימוש רבי,גם לימודי ממנו הפך לאיכותי פי כמה וכמה".
 
../images/Emo71.gif טעים...

עוגיות עם ריבה או עם שוקולד...או עם גבינה מתובלת...או עם כל ממרח אחר שבא לכם. החומרים: 2 כוסות גדושות קמח שני שליש כוס אבקת סוכר 150 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות שליש כוס שמן
למילוי העוגיות:ריבת תותים,או כל ממרח שבא לכם אופן ההכנה: *לשים ביחד את הקמח,החמאה ואבקת הסוכר לתערובת פירורית. *מוסיפים את השמן ומעבדים עד לקבלת בצק אחיד. *מגלגלים את הבצק לכדורים בקוטר של כ2-3 ס"מ *מסדרים בתבנית מרופדת בנייר אפי'ה במרווחים בין אחד לשני. *לוחצים על כל כדור עם האצבע כדי ליצור שקע עמוק,כמעט עד לתחתית. *אופים כ-15-20 דקות,בחום בינוני עד העוגיות מתחילות להזהיב.מוציאים מהתנור ומצננים. *ממלאים את השקעים בריבה/ממרח בעזרת כפית. *שומרים בכלי אטום במקום קריר {לא במקרר}
 
../images/Emo133.gifזמני השבת-מעודכן לפי שעון קיץ

כניסה: ב"ש:18:28 חיפה:18:28 י-ם:18:18 ת"א-פ"ת:18:37 יציאה: ב"ש:19:35 חיפה:19:36 י-ם: 19:35 ת"א-פ"ת:19:36 ר"ת: ב"ש:20:11 חיפה:20:11 י-ם: 20:10 ת"א-פ"ת:20:12
 
../images/Emo35.gif חידה על פרשת השבוע ../images/Emo35.gif

מכאן למדו חז"ל: השמיעה הזאת נשאה חן בעיניו. והוא נוכח לראות,כי לפעמים מוטב לשמוע מאשר לדבר...
 
../images/Emo70.gifפתרון החידה לפרשת צו../images/Emo70.gif

מכאן למדו חז"ל: ההזדמנות לעלות ממדרגה נמוכה למדרגה יותר גבוהה,כרוכה בשינוי, בשריפת המצב הקודם לטובת המצב החדש.
פתרון החידה לפרשת צו
"זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה,הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כָּל-הַלַּיְלָה,עַד-הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּו..." זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה -זאת תורת העלי'ה. הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כָּל-הַלַּיְלָה,עַד-הַבֹּקֶר כדי לעלות ,צריך לעשות שינוי,כדי לגרש את החושך,כדי שיהי'ה לנו אור. צריך להסיר את מעלינו העבר ולשרוף אותו. וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּו..." האש דולקת כדי לשרוף את המצבים הקודמים לטובת החום והאור של ההווה והעתיד.
 
למעלה