פרשת קדושים

../images/Emo63.gif פרשת קדושים

חז"ל דורשים:באה היונה לפני הקב"ה בתלונה,על שברא אותה קטנה ועדינה, וע"כ,האויבים יכולים לזהות אותה בקלות,מפני שצבעה לבן-צבע הניכר למרחוק. שמע הקב"ה את טענתה והוסיף לה זוג כנפיים. למחרת שבה היונה והתלוננה:"עכשיו מצבי גרוע יותר,אתמול הייתי צריכה רק לשאת את גופי ועתה מכבידות עלי הכנפיים כשעלי לברוח מרודפי." מה עשה הקב"ה??? לימד את היונה כיצד להשתמש בכנפיים ולעוף. עד מהרה למדה היונה להפיק תועלת ממתנת ה'. בפרשיות השבוע ישנם מספר רב של מצוות המקיפות את כל חיינו. חלקם מצוות עשה וחלקם לא תעשה,מתוכם בין אדם לחברו ובין אדם למקום. לפעמים יש לנו הרגשה שהמצוות מכבידות עלינו ואנו לא מבינים מדוע ניתנו. אולם,אומרים חז"ל,אנו למדים מהדו שיח שבין היונה לקב"ה,שהמצוות הן בעצם כמו כנפיים, איתן אפשר לעוף,להתקדם,לעלות מעלה מעלה, ככתוב:"ילכו מחיל אל חיל" וכן:"מצווה גוררת מצווה". באמצעות המצוות אנו מתקדשים "אשר קדשנו במצוותיו" וכפי הנאמר בפרשה:"קדשים תהיו" מתוך ידיעת ערכן של המצוות מתגלה יחס של חיבה ואהבה אליהן ורצון לקיימן. ממשילים חכמים לאדם שרצה להיות קדוש,הלך ליער להתבודד ולשאת תפילה לה'. אולם במשך הזמן התאכזב שלא הגיע למעלת הקדושה ולא הבין מדוע. התשובה מופיעה בפרשת קדושים,כדי להיות קדוש צריך מעשים. לא מספיק רצון טוב אלא גם מעשים טובים:"ואהבת לרעך כמוך", לא תקלל חרש,לקום בפני זקן באוטובוס,מתנות עניים,עזרה לנזקקים,התחשבות בזולת,שמירת שבת,שמירה על טהרת המשפחה ועוד מצוות שדרכן משיגים ומקיימים את הצו "קדושים תהיו". לא בהתבודדות נשיג את מעלת הקדושה,אלא,בחיי חברה ומשפחה המושתתים על כבוד ושמירת המצוות. יהי רצון שנזכה לחיות את צו השעה" "קדושים תהיו".
 
../images/Emo155.gif שביעי של פסח

שביעי של פסח מכונה בתורה "עצרת",ממש כפי שמכונה היום השמיני של חג הסוכות. משמעותה של המילה לא נתבארה בתורה ובכל שלושת המקומות היא מוזכרת בהקשר של איסור מלאכה. מהו אם כן משמעות מילה זו??? במקרא אנו מוצאים שתי אפשרויות להבנת המילה,שייתכן שיש קשר ביניהן. מצד אחד,נראה שהמשמעות של המילה היא:אספה,כינוס,כמשמעות המילה הדומה במקומות שונים במקרא 'עצרה': "קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל יושבי הארץ בית ה' א-לקיכם" וכן,גם משמעות המילה 'עצרת' במקום אחד במקרא {בקינת ירמיהו על העם}:"מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כולם מנאפים עצרת בוגדים". לפי זה,ביום השביעי ישנה מצווה לעשות אספת עם מיוחדת ובה לציין את סופו של חג המצות. אולם,הראב"ע דוחה את האפשרות לפרש את המילה 'עצרת' במשמעות זו בהקשר של שביעי של פסח, שהרי במקום היחיד שבו התורה מכנה את היום 'עצרת', נאמר גם במפורש,פסוק אחד קודם, שכבר לאחר הקרבת קרבן הפסח ביום הראשון:"ופנית בבוקר והלכת לאוהליך". לטענת הראב"ע לא ניתן משום כך לפרש את המילה 'עצרת' כאספה,שהרי ברור שהעם לא התאסף כאחד ביום זה,אלא כבר הי'ה איש בביתו. משום כך,הוא מפרש את המילה 'עצרת' במשמעות:"שיהיה בטל מכל עסקי העולם", והוא מסתמך על האמור ביחס להימצאותו של דואג האדומי במשכן ה' בנוב:"ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני ה' ושמו דואג האדומי". קושייתו של ראב"ע מתיישבת ומשתלבת עם הפירוש הרווח יותר. שנראה כי כוונת התורה אינה לאספה אחת מרכזית,שהרי זו באמת מתקיימת רק ביום הראשון. ועם זאת,התורה עדיין מצווה לערוך אספות מצומצמות יותר,כל אחד בקהילתו. מטרת עצרות אלו היא אכן עמידה לפני ה' וביטוי של קדושה ליום זה,המסיים את החג. בדרך זו, בשני הרגלים המרכזיים,מבטאים שני הימים החשובים,הראשון והאחרון,שני היבטים שונים בהשתייכותו של האדם. ביום הראשון מודגש ההיבט של העם כולו,העולה לרגל לראות את פני ה' בעוד שביום האחרון נמצא האדם בקרב חברי קהילתו הקרובה,המתאספים יחד לפני ה' להתפנות מעסקי העולם. בין שני הימים הללו נמצא האדם במסגרת הפנימית ביותר של חייו:"והלכת לאוהליך" וכך הוא זוכה לחוג את חג הפסח בשלושת המעגלים בהם הוא חי:המשפחה,הקהילה והעם.
 
../images/Emo197.gif ר' יעקב בירב

נפטר:ל' ניסן מורו:ר' יצחק אבוהב. מתלמידיו:המבי"ט, הרמ"ק,ר' יוסף קארו,ר' משה אלשיך. ר' יצחק נולד בשנת ה'רל"ה במקדה שבספרד ומגיל צעיר התפרסם כגאון. בשנת ה'רנ"ב הוגלה מקסטילי'ה והגיע לעיר תלמסן {אלגרי'ה} שבאפריקה. הוא כיהן כרב בעיר פאס בהתאם לבקשת הקהילה המקומית,אך בשנת ה'רנ"ג שוב נאלץ לנדוד עקב גזירת הגירוש של ממלכת ספרד. משם הוא הגיע למצרים ומשם עלה לירושלים. ר' יצחקק עסק במסחר וההצלחה האירה לו פנים עד שנעשה לעשיר גדול ותמך בתלמידי ישיבתו. כעבור זמן ירד שוב למצרים וכיהן כאב"ד בקהיר. הוא המשיך לדמשק שבסורי'ה ואחר חזר לצפת,בה כיהן כרב ראשי. ייסד ישיבה גדולה,עסק בהפצת תורה וקבלה והשיב לשאלות שהופנו אליו מכל העולם בענייני הלכה. גדולי ישראל שהיו בצפת היוו את רוב המניין של חכמי א"י ובשנת ה'רח"צ 25 רבנים ומקובלים הסמיכו את ר' יעקב לאחר החלטתו לחדש את הסמיכה, דבר שגרם לוויכוח בין חכמי צפת ובין חכמי ירושלים. מייד לאחר הסמכתו סמך את ארבעת תלמידיו:המבי"ט,הרמ"ק,ר' יוסף זגיס ור' יוסף קארו לדיינים. עקב ויכוח זה הלשינו על ר' יעקב והוא נאלץ לברוח מצפת. לאחר הסתלקות ר' יצחק בשנת ה'ש"ו בוטלה הסמיכה. מספריו: *פירוש על הרמב"ם. *שו"ת מהר"י בירב
 
../images/Emo17.gif סיפור לשבת

"ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך..." סיפר תלמידו של ר' ארי'ה לייב הכהן,בעל "קצות החושן": בסוף ימיו חלה ונחלש מורי ורבי.באחת הפעמים זכיתי לשמש את רבי הקדוש. בפעם הזאת שכב הרבי באין אונים,עד שהוצרכתי להלביש לו את הגרביים. לא שאלתי שאלות,נגשתי ולקחתי גרביים שהיו מונחים באיזה מקום והלבשתי לו, אך סיימתי להלביש לו את הגרביים,נזדעזעתי לשמוע איך הרבי שבקושי הי'ה יכול לנענע שפתיו מרוב חולשה, קיבל גבורת ארי ושאג בקול גדול:"זה דוקר!!! זה דוקר!!!..." ואני מרוב בהלה חשבתי לתומי שבאמת דוקר,נגשתי ופשטתי את הגרביים כשאני הופכם לצד השני והלבשתי לו שנית, ושוב,אך גמרתי להלביש לו,אותה שאגת ארי:"זה דוקר!!! זה דוקר!!!..." ומיד נצנץ במוחי שלא מדובר בדקירה גשמית,אלא בדקירה רוחנית...מסתמא הגרביים הם "שעטנז". ואכן,כך הי'ה:"מיד כשהתחלתי לבדוק,נתגלה לנגד עיני שגרבי הצמר תפורים בחוטי פשתן. גוף קדוש וטהור הי'ה לרבנו ה"קצות" זיע"א,סיים התלמיד,אשר מרוב קדושתו,הרגיש מיד בדקירה הרוחנית, ועודו במצב של חולשה גדולה כזו,שאג כלביא.
 
../images/Emo212.gif טעים גם בפסח...

פחזניות פסחיות החומרים: 2 כוסות קמח מצה 2 כוסות מים 6 ביצים 10 כפות שמן מעט פלפל שחור כפית מלח חצי כפית סוכר אופן ההכנה: *מרתיחים את המים,עם השמן+הפלפל+המלח+הסוכר. *מורידים מהאש ומוסיפים את הקמח מצה. *מערבבים עד לקבלת תערובת חלקה,מוסיפים 6 ביצים ומערבבים היטב. *משאירים כמה דקות לנוח . *יוצקים בכפית לתבנית משומנת ואופים בתנור בחום בינוני כשעה.
 
../images/Emo133.gif זמני השבת

כניסה: ב"ש:18:47 חיפה:18:48 י-ם:18:36 ת"א-פ"ת:18:56 יציאה: ב"ש:19:56 חיפה:19:57 י-ם: 19:55 ת"א-פ"ת:19:57 ר"ת: ב"ש:20:30 חיפה:20:31 י-ם: 20:29 ת"א-פ"ת:20:31
 
../images/Emo35.gif חידה על פרשת השבוע ../images/Emo35.gif

מכאן למדו חכמים: "קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים"
 
../images/Emo70.gif פתרון החידה לפרשת אחרי-מות../images/Emo70.gif

על מילים אלו מבאר ה'חפץ חיים':משמעות התרגום הוא ששמירת החוקים ולימוד התורה מהווים הכנה לחיי העולם הבא.
"...אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" מתרגם אונקלוס:"וחי בהם" – בחיי עלמא. ועל מילים ביאר ה'חפץ חיים' שמשמעות התרגום הינו: שמירת החוקים ולימוד התורה מהווים הכנה לחיי העולם הבא.
 

19אריאל

New member
יפה מאווווווד.

כיף לראות שיש גם דברי תורה בפורום הזה מדי פעם... מה עם ההוא של ההלכות לשון הרע? בלע את הלשון? הייתי קורא קבוע את ההודעות שלו...
 
למעלה