פרשת פקודי

../images/Emo63.gif פרשת פקודי

"ובצלאל בן אורי... עשה את כל אשר צווה ה' את משה" רש"י מפרש: "אפי' דברים שלא אמר לו רבו הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני. כי משה צווה לבצלאל לעשות תחילה כלים ואח"כ משכן. אמר לו בצלא-ל:'מנהג עולם לעשות תחילה בית ואח"כ משים כלים בתוכו' " אנו רואים שבצלא-ל מצביע על הדרך הרגילה בה בונים בית,בה בונים משכן. תחילה דואגים למסגרת, לכלי הגשמי ואח"כ יוצקים לתוכו תוכן ומהות. רק לאחר בניית המשכן ניתן להכניס לתוכו את התוכן-שולחן,מנורה,מזבח,ארון ולוחות. משה מנגד,רגיל לנורמת חיים שונה לחלוטין. 40 יום ו40 לילה לא אכל ולא שתה על הר סיני,פרש מאשתו והוא מדבר הוא עם הקב"ה פנים אל פנים. משה דבק בערכים העליונים,בתכנים עמוקים ורוחניים ללא המסגרות של אדם רגיל,ללא הכלים והאמצעים. ולכן לפי הבנתו,משה מציע לבנות תחילה את כלי המשכן,את המהות ובצלא-ל צריך 'להזכיר' לו מהי דרכו של העולם, תחילה בניית הבניין-המסגרת החיצונית ורק אח"כ להכניס את הכלים,את התוכן. וזוהי הדרך גם בבני'ה רוחנית,הדרך הרגילה היא לצעוד צעד אחר צעד,להתחיל במסגרות ובכלים ורק אח"כ להגיע לתכנים פנימיים, ישנם יחידי סגולה כמשה,שהסדר מתחלף,דבקים הם במהויות לפני הצעדים הראשונים ומתרוממים הם בקפיצות. אבל,גם בדרכו של בצלאל טמונה סכנה,מרוב התעסקות ממושכת בבנין,יישכח וייפגע העיקר,התוכן הפנימי. כדי שנוכל להוציא מליבנו חשש זה,מדגיש הכתוב בהמשך: "ככל אשר צווה ה' את משה כן עשו בנ"י... וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה ה'" אף מצד ראייתו של משה המלאכה נעשתה 'כאשר צוה ה' '. התוכן והמהות לא נפגעו בשל ההתמקדות הראשונית בבניין.
 
../images/Emo197.gif ר' אברהם בן מוסא

נפטר:כ"א אדר ר' אברהם נולד במרוקו. הוא הי'ה עני מרוד. ר' אברהם הי'ה גאון בנגלה ובתורת הנסתר ונודע כאיש קדוש וטהור. לא אחת השתמש בשמות קדושים וקבלה מעשית על מנת לסייע לבני עמו ולקהילות אשר נרדפו ע"י מלכת מרוקו, אך לאחר שבוטלו גזרותיה חשש פן יתגלו מעשיו והיגר עם אשתו לטוניס. הוא חיבר את הפיוט: נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ/יוֹם עָשָׂה ה' נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ אֵל נָתַן לְעַמּוֹ תּוֹרָה תְמִימָה /יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה נוֹתֶנֶת לִפְתָאיִם דַּעַת וּמְזִמָּה /יָרְדָה מִשְּׁחָקִים מִשְּׁמֵי רוֹמָה לְעָם אֲשֶׁר אָהַב בְּכָל לְבָבוֹ/בָּחַר בְּיַעֲקֹב לְנַחֲלָה לוֹ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ /בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם הֵמָּה גּוֹרָלוֹ תַּחְתִּית הָהָר כֻּלּוֹ תֻּכּוּ לְרַגְלוֹ/מַלְאֲכֵי אֱלֹקים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ רָצָה בְּהַר סִינַי לָתֵת תּוֹרָתוֹ/עָלָיו וּבוֹ יָרַד עִם כָּל מֶרְכַּבְתּוֹ וַיְצַו אֶת נְבִיאוֹ נֶאֱמָן בֵּיתוֹ/לא יִגְּעוּ בָהָר בִּקְדֻשָּׁתוֹ רַק בִּמְשׁוֹךְ הַיּוֹבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בוֹ/הַר סִינַי בּוֹ נִגְלָה לְעַם זִכָּהוּ שָׁם שָׂם חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ/עֶשֶׂר דִּבְּרוֹתָיו שָׁמָּה צִוָּהוּ לְרוּם הַמַּעֲלוֹת אָז הֶעֱלָהוּ/לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ אֲשֶׁר שָׁמָּה מִשְׁכָּנוֹ מִסּוֹעָה וָסַעַר מִפְלָט הָחִישָׁה /וְהוֹצֵא מִתּוֹךְ כּוּר אֶבֶן הָרֹאשָׁה סְמוֹךְ הַנּוֹפְלָה עֵדָה קְדוֹשָׁה/נִשְׁמַת חַי תְּבָרֵךְ נֶעֱרָץ בִּקְדֻשָּׁה וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר נִשְׁמַת חַיִּים בּוֹ ר' אברהם הלך לבית עולמו בשנת ה'תק"א. מספריו: *מנחת סוטה.
 
../images/Emo17.gif סיפור לשבת

יגעת ומצאת-תאמין!!! מלך אחד בנה מגדל בן 100 קומות והכריז: "הראשון שיצליח להעפיל ולעלות עד ראש המגדל,יקבל פרס גדול." מיד הגיעו אנשים רבים מכל קצוות העולם כדי לנסות את כוחם ועד מהרה נוכחו לדעת שאין המשימה קלה כלל וכלל. רבים פרשו מהתחרות כבר בהגיעם אל הקומה ה30. אחרים התאמצו והצליחו לעלות עד הקומה ה40. יחידי סגולה גיבורי כוח התאמצו ביותר והעפילו עד הקומה ה70 אבל שם צנחו על סף עילפון ואפיסת כוחות. המשימה נראתה לכולם כבלתי אפשרית והזכי'ה בפרס הפכה להיות חלום שנגנז. יום אחד פשטה השמועה שאדם אחד הצליח להגיע אל הקומה העליונה וכי הוא עתיד לקבל בקרוב את הפרס הגדול שהובטח על ידי המלך. ביום קבלת הפרס נאספו המונים לראות האיש ולשמוע מפיו כיצד הצליח לבצע את המשימה הקשה הזו. קם האיש וסיפר לקהל הנאספים:"כולכם סקרנים לשמוע מהו סוד ההצלחה,כיצד הצלחתי לבצע את הדבר שרבים ביקשו לעשות ולא יכלו. כן,גם אני פקפקתי בשלב מסוים אם אצליח,לאחר שראיתי שבהגיעי אל הקומה ה60 חשתי כבדות וקושי גדול בביצוע המשימה. אבל, באותו רגע החלטתי בנחישות שאני חייב להצליח ועם החלטה זו המשכתי. כאשר הגעתי אל הקומה ה70,הרגשתי שכוחותיי כמעט וכלים.אך לאחר מספר שניות של מנוחה התאוששתי והרגשתי שאני מסוגל לטפס מספר קומות נוספות. אומנם לא ידעתי מה יועילו לי מספר קומות יחידות כאשר בפני עמדו עוד 30 קומות כדי להגיע אל המטרה,אך המשכתי בכל זאת. שיננתי לעצמי תמיד שאשתדל לעשות את כל מה שבכוחי. והחלטה זו נתנה לי תנופה מחודשת ובכוחה עליתי 10 קומות נוספות. כאשר הגעתי לקומה ה80 הרגשתי ש...דיי..אני ממש בקצה גבול היכולת שלי. ואפילו לרגע חלפה מחשבה במוחי שחבל להמשיך ולהתאמץ,הרי אל המטרה בודאי לא אגיע ומיד התעשתי ואמרתי לעצמי: קומה נוספת הנך מסוגל לעלות בזחילה??? אם כן עשה זאת!!! שהרי החלטת לעשות כל מה שבכוחך!!! ואכן כך עשיתי,כשהגעתי צנחתי על הרצפה באפיסת כוחות. באותו רגע נפתחה לפני דלת של מעלית.גלגלתי עצמי פנימה ועליתי במעלית עד הקומה המאה". סיפור זה ממחיש את דרך העבודה בלימוד ובעבודת השי"ת. על האדם לעשות את שלו ואת השאר יעשה הקב"ה–יגעת ומצאת תאמין!!! גם אם לא דורשים מהאדם לעשות את מה שאין ביכולתו לעשות,על האדם לעשות את המוטל עליו כפי יכולתו. מי שממלא את חובתו כראוי,זוכה לעיתים לראות כיצד משמים משלימים את מה שלא הצליח לעשות.
 
../images/Emo71.gif טעים...

תפו"א ובטטות בתנור החומרים: 4 תפו"א קלופים ופרוסים 2 בטטות קלופות ופרוסות מעט שמן זית פפריקה מתוקה מלח ופלפל אופן ההכנה: *מסדרים את פרוסות התפו"א והבטטות בתבנית {בצורה כמו של רעפים} *מתבלים בפפריקה מתוקה,מלח ופלפל ויוצקים מעל מעט שמן זית *מכסים את התבנית בנייר כסף ומכניסים לתנור שחומם מראש ל 180 מעלות למשך כ 50 דקות או עד שהירקות מתרככים. *מסירים את הנייר כסף ואופים 10-15 דקות נוספות,עד שהירקות משחימים. *מכבים את התנור ומניחים להצטנן בתוך התנור.
 
../images/Emo133.gif זמני השבת

כניסה: ב"ש:17:14 חיפה:17:13 י-ם:17:04 ת"א-פ"ת:17:22 יציאה: ב"ש:18:21 חיפה:18:21 י-ם: 18:20 ת"א-פ"ת:18:21 ר"ת: ב"ש:18:57 חיפה:18:56 י-ם:18:56 ת"א-פ"ת:18:57
 
../images/Emo35.gif חידה על פרשת השבוע ../images/Emo35.gif

מכאן הסיקו חז"ל כי: התורה רומזת לנו שיצירת המשכן היא המקבילה האנושית לבריאת העולם. ולמרות הדמיון בין השניים ישנו ההבדל:שמעשי האדם שואבים את משמעותם מרצון ה'
 
../images/Emo70.gifפתרון החידה לפרשת ויקהל../images/Emo70.gif

מכאן למדו חז"ל כי כל אחד מישראל היה בעיני משה יקר כעדי-כתכשיט.
"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" "עדת" מלשון עדי – תכשיט,כל אחד מישראל היה בעיני משה יקר כעדי-כתכשיט
מכאן למדו חז"ל שצריך שתי שביתות:מנוחת הגוף ומנוחת הנפש.
"וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'" "שבת שבתון"-מכאן שצריך אדם לנוח בשבת שתי שביתות: מנוחת הגוף מעבודה וממלאכה ומנוחת הנפש מדאגות הפרנסה והכלכלה
 
למעלה